איך מחשבים את הפיצויים המגיעים לנפגע?

המומחה הרפואי הממונה - חשיבותו

בתביעה לפיצויים עבור נזקי גוף, גובה הפיצויים נקבע בעיקרו על בסיס חוות דעת מומחים רפואיים.

אלא שבתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להבדיל מתביעות נזיקין אחרות, הנפגע אינו רשאי להביא חוות דעת של מומחים מטעמו. המומחים ממונים מטעם בית המשפט. לאחר המינוי, המומחים מקבלים מהנפגע ומהמבטח תיעוד ומסמכים רפואיים, בודקים את הנפגע ומגישים לבית המשפט חוות דעת בדבר שיעור הנכות שנותרה לנפגע, מגבלותיו הרפואיות והתפקודיות, צרכיו הרפואיים ועוד.

לחוות דעת המומחה, השפעה מכרעת על גובה הפיצויים. לתיעוד הרפואי שבידי הנפגע, השפעה מכרעת על עצם המינוי ועל חוות דעתו של המומחה שמונה. ללא תיעוד רפואי, עלול השופט לסרב למנות מומחה. ללא תיעוד רפואי מלא, עלול המומחה לקפח את הנפגע.

לכן, מרגע הפגיעה, על הנפגע להקפיד ולהביא בפני הרופאים המטפלים, בחדר מיון, במחלקות האשפוז, בקופת חולים ובכל המוסדות הרפואיים האחרים, את כל תלונותיו וכל מגבלותיו. על הנפגע להדגיש בפני הרופאים כי המגבלות החלו עם התאונה ובעקבותיה, לעבור בדיקות מתאימות ולדאוג לקבל את כל הטיפולים הרפואיים והתרופתיים המומלצים. הרופאים המטפלים חייבים לתעד כל תלונה, אבחנה, טיפול וכיוצא באלה במסמכים רפואיים. יש להקפיד ולוודא שהרופאים מקיימים את חובת התיעוד.

חשוב לדעת מראש את זהות המומחים הידועים בגישה קפוצת יד כלפי נפגעים, כדי להתנגד במועד למינוי מומחה בעל גישה כזו.

חשוב גם שהנפגע יתייעץ עם מומחים רפואיים ומשפטיים, לפני הבדיקה אצל מומחה בית המשפט, כדי שיוכל למקד את תלונותיו ולתאר נכוחה, במהלך הבדיקה בפניו, את הכאבים והמגבלות.

לאחר הגשת חוות הדעת, יש לשוב ולהתייעץ עם מומחים רפואיים ומשפטיים, אם להציג למומחה שאלות הבהרה, אם לזמנו לחקירה נגדית בבית המשפט, אילו שאלות להציג בפניו, ועוד כהנה וכהנה.

חשוב להביא ראיות קבילות וברורות על השפעת התאונה על מצב הנפגע, צרכי שיקומו, כושר השתכרותו לפני ואחרי התאונה, השלכות הנכות הרפואית על יכולת התפקוד בעבודה בבית ובחברה ועוד שורה ארוכה של ראיות הנדרשות כדי שהנפגע יקבל את מלוא הפיצויים.

סוד גלוי הוא, כי גם לאישיותו של השופט היושב בדין קיימת השפעה על גובה הפיצויים ומועד פסיקתם. לכן לפני כל הגשת תביעה יש לשקול היטב גם מהו פורום בית המשפט אליו רצוי להגיש את התביעה.

חישוב הפיצויים לפי ראשי נזק

סכום הפיצויים המגיע לנפגע נקבע לפי ראשי נזק. ראשי הנזק העיקריים הינם:

כאב וסבל

ראש נזק זה הנודע גם כנזק לא ממוני, מחושב בהתאם לנוסחה מתמטית לפי שיעור הנכות הרפואית הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז.

הסכום המכסימלי לפיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון ("כאב וסבל"), עמד בחודש יוני 2017 על 173,379 ₪. סכום זה מתעדכן במדד מדי חודש.

אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר

הפסדי שכר מחושבים בדרך כלל לפי תקופת אי הכושר, שיעור הנכות הזמנית ולאחר מכן הצמיתה שנותרה לנפגע והשלכות הנכות והפגיעה על יכולת תפקודו של הנפגע בעבודה.

החישוב נעשה על ידי מכפלת אחוזי הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית של הנפגע כפול מספר החודשים שנותרו לנפגע עד גיל הפרישה המתאים בכפוף להיוון מתאים. קיימות גם דרכי חישוב נוספות.

חוק הפלת"ד מגביל את גובה ההכנסה החודשית הנלקחת בחשבון כבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות. התקרה היא שילוש השכר הממוצע במשק או בביטוח הלאומי, לפי הגבוה (31,347 ₪ נכון למרץ 2017).

במקרים חריגים ביותר, בהם קשה לאמוד את תפקודו בעתיד של הנפגע ומשך חייו, יש לבית המשפט סמכות לפסוק שהפיצויים ישולמו בתשלומים עיתיים. בפגיעות קשות, דרך תשלום זו, בדרך כלל, רצויה יותר לחברות הביטוח והן חותרות לכך.

על פי הלכת השנים האבודות, שחודשה בעליון, אדם שחייו קוצרו כתוצאה מתאונת דרכים, הוא או יורשיו, זכאים לפיצויים עבור אובדן היכולת להשתכר בשנים בהן קוצרו חייו.

הוצאות רפואיות

על פי חוק הבריאות כל תושב ישראל שנפגע בתאונה זכאי לקבל את שירותי הבריאות הכלולים בסל הבריאות במסגרת מקופת החולים בה הוא חבר ואם הוא נדרש להשתתפות עצמית, זו תמומן על ידי מבטח החובה.

אולם נפגע תאונת דרכים אינו מוגבל רק לסל הבריאות. הוא זכאי גם לשירותי בריאות אשר אינם בסל הבריאות. את המימון לשירותי בריאות שאינם בסל זכאי הנפגע לקבל ממבטח הרכב.

הנפגע זכאי לקבל מהמבטח מימון לשירותי בריאות כאשר רמתם של אלה כשהם מסופקים על ידי קופת החולים אינה מניחה את הדעת. המבטח הוא זה שחייב להוכיח כי את שירותי הבריאות הדרושים לנפגע ניתן לקבל מקופת החולים ברמה המניחה את הדעת.

בית המשפט העליון קבע כי במקרים שיש מחלוקת בשאלה מי צריך לשאת בעלות טיפול מסוים יהיה המבטח חייב לשאת בעלות הטיפול והמבטח רשאי לתבוע החזר מימון זה מקופת החולים כמיטיבה שבאה בנעלי הנפגע. התביעה נדונה בבית הדין לעבודה.

הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד

הנפגע זכאי גם לפיצויים, שיעזרו לו להמשיך ולתפקד באופן אישי ובסביבתו כמקודם. הכוונה להחזר הוצאות עבור עזרה בעבודות משק הבית, ניקיון, בישול, קניות, ליווי, הלבשה, רחיצה, האכלה וכיוצ"ב, הכול בהתאם למצבו התפקודי של הנפגע בעקבות התאונה.

הוצאות ניידות

הנפגע זכאי לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה, לרבות עלות התאמת רכב לנכות, שימוש בתחבורה ציבורית וכיוצ"ב הוצאות נחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.

הוצאות להתאמת דיור

לרבות בגין עזרים, מעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ"ב הוצאות אשר יוכחו להנחת דעת בית משפט כנחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.

הוצאות משפט

הוצאות שהוצאו בפועל לניהול ההליך המשפטי, צילומים, נסיעות לבית המשפט שכר עדים, וכיוצא באלה, לרבות אגרת הגשת התביעה ושכר טרחת עורך הדין.

תשלומי ביניים עד לסיום המשפט

משפט הפיצויים עלול להמשך זמן רב. לכן, חוק הפלת"ד נתן לבית המשפט סמכות מיוחדת לפסוק לנפגע תאונת דרכים לאלתר סכומים לכיסוי הוצאות המחייה שלו, כאשר מצבו הרפואי אינו מאפשר לו את מימונם. תשלום זה קרוי תשלום תכוף.

סכום זה יקוזז מסכום הפיצויים שייפסק לנפגע בתום ההליך השיפוטי.

מידע נוסף על הזכאות לנפגעי תאונות דרכים ניתן למצוא במדריך לנפגעי תאונות דרכים של משרדנו.

למידע נוסף בתחום הביטוח ראה המדריך לתובעים תגמולי ביטוח והמדריך לחולה הסיעודי שהוצאו על ידי משרדנו.