Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

והשפלת פני זקן בשלילת קצבתו

בגיל שישים ושש נודע לנטלי קלמן באקראי שהיא זכאית מגיל שישים ושתיים לקצבת זקנה או כפי שהיא מכונה כיום קצבת אזרח ותיק.
נטלי מיהרה למוסד לביטוח לאומי וביקשה לקבל את הקצבה גם עבור ארבע השנים שחלפו. איפה היית עד היום, נזף בה פקיד התביעות במוסד, למה ישנת על זכויותיך? המוסד מאשר תשלום רטרואקטיבי של שנה אחת בלבד, הסביר לה. בקיצור, המוסד עשה לה תספורת של שלוש שנות קצבת זקנה.
נטלי לא השלימה עם גזל הקצבאות ופנתה לבית הדין לעבודה. התביעה הונחה על שולחנה של השופטת עידית איצקוביץ.
האם כשהמבוטחת הגיעה לגיל שישים ושתיים קיימתם את חובתכם להודיע לה על זכותה לקבל קצבת זקנה, שאלה השופטת איצקוביץ את נציג המוסד.
בוודאי השיב נציג המוסד והתחייב להביא לשופטת את ההודעות שנשלחו אל נטלי לגבי זכאותה לקצבת זקנה. אולם ההודעות לא הוגשו לשופטת. נציג המוסד נאלץ להודות כי "לא נשלחו כלל הודעות למבוטחת באשר לזכאותה וחובתה להגיש תביעה למוסד".
למרות זאת דחתה השופטת איצקוביץ את תביעה של נטלי.
השופטת הסתמכה על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי הנותן למוסד זכות יתר. אנו משלמים כל חיינו דמי ביטוח לאומי ובסכומים ניכרים. אם נפגר בתשלום, המוסד יוכל לתבוע מאתנו את החוב ללא כל הגבלת זמן. אבל סעיף 296 הדרקוני קובע כי מי שמאחר להגיש תביעה למוסד זכאי לקבל את המגיע לו רטרואקטיבית רק שנה אחת.
סעיף 296 סותר את חוק יסוד כבוד האדם, טענה נטלי, הוא שולל מהאזרח הוותיק את הזכות להתקיים בכבוד.
בית הדין הארצי לעבודה, השיבה השופטת, כבר דן בשאלה זו וקבע כי שלילת קצבת ביטוח לאומי עקב איחור בהגשת תביעה למוסד לא פוגעת בכבוד האדם. לפי גישת שופטי הארצי המבוטח צריך לבוא בטענות אל עצמו "שלא פעל בהקדם למימוש זכויותיו והמתין בהגשת תביעתו מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר".
אבל גם על המוסד מוטלת חובה ליידע את המבוטחים בדבר זכאותם כאשר הם מגיעים לגיל המזכה בקצבת זקנה, טענה נטלי. קיימים על כך נהלים מחייבים. מעבר לזה, הנתון בעניין הגיל מצוי בידי המוסד. הוא יכול לשלם למבוטחים קצבת אזרח ותיק גם מבלי שתוגש לו תביעה.
את צודקת לחלוטין, נאנחה השופטת איצקוביץ, אבל מה לעשות ש"בית הדין הארצי לעבודה חזר ופסק כי גם אם הפר המוסד את חובת היידוע ואפילו המוסד הטעה את המבוטח אין בכך כדי להקנות זכות לתשלום רטרואקטיבי למבוטח".
נטלי לא ויתרה. היא הגישה לשופטת פסק דין של השופטת הבכירה מיכל לויט היושבת גם היא בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. פסק הדין ניתן רק לפני כשנה. הוא קבע באופן מפורש שגם אם המבוטח מאחר להגיש למוסד תביעה לקצבת זקנה עדיין הוא זכאי לקבל רטרואקטיבית שבע שנות קצבה על פי תקופת ההתיישנות הרגילה של חוק ההתיישנות. אילו תביעתי הייתה מונחת על שולחנה של השופטת מיכל לויט הייתי זוכה בתביעתי, סיכמה נטלי.
זה נכון, השיבה השופטת עידית איצקוביץ. אני גם ערה לכך שהמוסד לא הגיש ערעור על פסק הדין של השופטת לויט. אבל פסק דינה של השופטת לויט אינו מחייב אותי והוא סותר את פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה.
בסופו של יום תביעתה של נטלי לקבל את קצבאות הזקנה שנגזלו ממנה נדחתה.
הכבוד לקשיש היה מאז ומתמיד אחד מערכי היסוד של העם היהודי. במדרש קהלת רבה מובא סיפור על חצר בה ילדים מתעללים בזקן עובר אורח באין מפריע. ההתעללות מסתיימת בכך שהחצר מתמוטטת על יושביה. משל לסופה של חברה שמנהיגיה מתעלמים מההתעללות בזקנים המתרחשת בה. כך חשבו חכמינו בעבר. העצוב הוא שבמדינת ישראל של שנת 2017 ההתעללות בזקנים נעשית בחסות חוקים דרקוניים הגוזלים את כספם.