הייתם משאירים את ילדכם ביחידות עם הפסיכיאטר של הביטוח?

ילד בן שבע סבל מהתעללויות מיניות חוזרות ונשנות מידי תלמידים מבוגרים ממנו. ההתעללויות כללו מעשי סדום והתרחשו בבית הספר.

הפרשה נחשפה בידי מורה שהייתה עדה לאחת ההתעללויות. הילד הועבר למעקב רפואי כולל טיפול תרופתי. רופאיו המטפלים אבחנו בין השאר הפרעות הסתגלות ושינה, דיכאון, בריחת צואה ושתן. היו גם ניסיונות התאבדות.

הורי הילד הגישו תביעה נגד בית הספר ומשרד החינוך ונגד המבטח שלהם, תאגיד הביטוח הממשלתי ענבל. לתביעתם ההורים צירפו חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי ההתעללויות הותירו בילד נכות בשיעור של שבעים אחוז לצמיתות. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפני השופט יחזקאל קינר.

בניסיון לסתור את חוות הדעת שצורפה לתביעה, שכרו נציגי ענבל פסיכיאטרית משלהם. הפסיכיאטרית ביקשה לקיים שתי פגישות. האחת עם ההורים ללא נוכחות הילד. השנייה עם הילד ללא נוכחות ההורים. ההורים הסכימו לדרישה הראשונה אך התנגדו בתוקף לשנייה. נציגי ענבל פנו לשופט קינר וביקשו צו נגד הילד שיבוא להיפגש עם הפסיכיאטרית של הביטוח ביחידות ללא הוריו.

למה הילד צריך להיפגש אתה לבד, הקשה השופט יחזקאל קינר.

הפסיכיאטרית שלנו הסבירה כי "בדיקה פסיכיאטרית מתבצעת ללא הורים כדי שהילד ירגיש בנוח לשוחח עם הרופא. כשיש קהל בחדר, הילד טרוד כיצד דבריו נשמעים באזני הוריו וזה עלול לפגוע באיכות הבדיקה". כך השיבו נציגי ענבל לשופט והוא השתכנע. השופט ציווה על הילד להיפגש לבד עם הפסיכיאטרית.

ההורים לא השלימו עם החלטת השופט קינר ופנו לעזרת בית המשפט העליון.

ההורים הסבירו לשופט צבי זילברטל כי מצבו הנפשי של הילד ממילא רעוע. יש חשש שפגישה ביחידות עם הפסיכיאטרית של הביטוח תעמיד אותו בסיכון נוסף. גם עם הפסיכיאטר שלנו, הוסיפו ההורים, הילד לא נפגש לבד אלא בנוכחות אמו.

נציגי ענבל השיבו כי ההורים הביאו על עצמם את הצורך של הפסיכיאטרית להיפגש עם הילד ביחידות. הם ההורים האחראים העיקריים למצבו הנפשי של הילד. הנה כלשונם: "להתנהלות ההורים בעבר ובהווה ישנה תרומה ישירה ומכרעת למצבו הנפשי של הילד. ברי שקיים צורך כי הפסיכיאטרית שלנו תבדוק את הילד שלא בנוכחותם".

ומה החליט השופט צבי זילברטל? הוא החליט להחזיר את התיק אל השופט קינר. לדעתו לא היה בפני השופט קינר די מידע כדי שיוכל "לערוך את האיזונים המתאימים בין השיקולים הנוגדים". לאחר איסוף מידע נוסף על השופט קינר לקחת בחשבון נקודות אלה:

ראשית, קיימת מחלוקת שופטים בסוגיית ליווי נבדקים בפני מומחים רפואיים. ואולם, גם השופטים השוללים נוכחות של מלווה מסכימים שקטין הוא "נסיבה חריגה שיש בה כדי להוות שיקול שיכול להצדיק נוכחות הורים".

שנית, נציגי הביטוח מתבססים בבקשתם על אמירה כללית של הפסיכיאטרית לפיה ראוי שהבדיקה תתבצע ללא נוכחות הורים כדי שהילד לא יושפע מהם. אולם אמירה זו ניתנה ללא כל התייחסות למקרה הספציפי. כאן "מדובר בקטין אשר לכאורה עבר התעללות מינית על ידי חבריו לספסל הלימודים וסובל ממצב נפשי מורכב. במצב דברים זה יכול להיות הגיון בדרישת ההורים ללוות את ילדם ובחששות שהועלו על-ידם מפני השארתו עם אדם זר שאינו מוכר לו".

שלישית, ראוי שהשופט ייתן את הדעת לחוק זכויות החולה הקובע כי לכל מטופל זכות לדרוש שאדם המלווה אותו יהיה נוכח בעת קבלת אבחון רפואי. לכאורה החוק מחזק את עמדת ההורים.

בסופו של דיון, התיק הוחזר כאמור אל השופט קינר לדיון מחודש.

ואני ברשותכם מבקש להעלות את הסיבות האמתיות להתנגדות תאגידי הביטוח לנוכחות מלווים בעת בדיקת הנפגעים על ידי המומחים הרפואיים מטעמם.

תאגידי הביטוח אינם חוששים מהשפעת המלווה על הנבדק. להיפך, דווקא נוכחות ההורים יכולה להציף לעיני פסיכיאטר מקצועי את השפעתם על הקטין. הסיבה היא אחרת.

תאגידי הביטוח והרופאים העובדים בשליחותם חוששים לתיעוד חיצוני של מהלך הבדיקות שהם עורכים. לכן משך שנים רבות נלחמו תאגידי הביטוח כדי למנוע את הקלטת מהלך בדיקות הנפגעים על ידי רופאי הביטוח. לפני ארבע שנים הם אפילו הצליחו. בפרשת גליצנשטיין קבעו שופטי העליון כי אסור להקליט את בדיקת מומחה חברת הביטוח "למעט במקרים קיצוניים".

כעת תאגידי הביטוח נלחמים כדי למנוע אפשרות נוספת של תיעוד המתרחש בחדר הבדיקה. הם מבקשים למנוע את עדות ההורים על שאירע שם באמת.

ויש גם סיבה נוספת ולעיתים קרובות היא העיקרית: להרתיע את ההורים מלממש את זכויות ילדם. מעטים ההורים שיסכימו להשאיר את ילדם ביחידות עם פסיכיאטר מטעם הביטוח. הם יעדיפו לוותר על התביעה ולא לסכן את ילדם.

מעבר לכך, המומחה של חברת הביטוח לא מתפקד בעניינים אלה כרופא. לא בריאותו של הקטין עומדת מול עיניו. בפועל הוא משמש חוקר רפואי מטעם חברת הביטוח. האם לא ראוי להחיל עליו את הכלל החל על חוקרים פרטיים ולקבוע כי אסור למומחה שכזה להיפגש עם הקטין ללא נוכחות הוריו?