Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

את מי משרתת המפקחת על הביטוח?

המפקחת על הביטוח ממונה על התחום החשוב ביותר בחיינו המשותפים: תחום הערבות ההדדית. תפקידה לשמור על אלמנות ויתומים, נכים, חולים סיעודיים וכל מי שנופל עליו אסון מפני האפשרות שטייקוני הביטוח יתעללו בהם. אולם האם בשעת אמת המפקחת שומרת עלינו או שהיא מגבה את טייקוני הביטוח? מיד נראה.

מ' שימש עובד מטבח במלון רויאל ביץ' באילת. לימים פוטר מעבודתו. כארבעה חודשים לאחר מכן נפטר. הוא הותיר אחריו אישה ותינוק בן יומו. אלמנתו גילתה בתלושי המשכורת הפרשות שבוצעו לרכישת ביטוח בקרן פנסיה. הקרן מנוהלת על ידי תאגיד הביטוח מנורה, הסבירו לה במלון, תפני אל מנורה ותקבלי קצבת שאירים עבורך ועבור ילדכם היתום.

האלמנה פנתה למנורה ונדהמה מהתשובה. בארבעת החודשים שבין פיטוריו לבין מותו, הודיעה לה פקידת סילוק התביעות, בעלך היה צריך להמשיך להפריש כספים לקרן הפנסיה. הוא לא עשה זאת ואנו ביטלנו את הביטוח.

לא קבלנו מכם כל הודעה שצריך להמשיך להפריש לקרן הפנסיה, בעלי חיפש עבודה וממילא המעביד החדש היה ממשיך לשלם לקרן הפנסיה שלכם. יש כאן חוסר הגינות.

הגינות, הביעה הפקידה תמיהה, אין מילה כזו בתקנון שלנו.

האלמנה פנתה לעזרת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש הזכירה למנורה כי תאגידי הביטוח הם גופים פיננסיים בעלי עוצמה. לפיכך התפתחה בבתי המשפט פסיקה המחייבת אותם לפעול באמונה ובשקידה כדי לשמור על זכויותיו של מבוטח בקרן פנסיה גם לאחר סיום עבודתו. במסגרת חובה זו עליהם ליידע את המבוטח כי הביטוח הפנסיוני עלול להתבטל אם לא ימשיך להפריש לו תשלומים.

השופטת גילתה כי לא רק עמיתיה השופטים, אלא גם המפקח על הביטוח אייל בן שלוש נחשף בשנת 2003 לתופעה המזעזעת בה אנשים רבים איבדו את הביטוח הפנסיוני רק משום שלא ידעו כי עליהם להמשיך ולהפריש תשלומים לקרן גם בין עבודות. המפקח בן שלוש עשה מעשה ואסר על הגופים המנהלים את קרנות הפנסיה (רובם ככולם תאגידי ביטוח) לבטל ביטוח פנסיוני מבלי לתת למבוטח התראה של עשרים ואחד יום מראש.

לסיכום, פסקה השופטת, תאגיד מנורה הפר הן את פסיקת בתי המשפט והן את הוראות המפקח בן שלוש כאשר לא יידע את המנוח שהביטוח הולך להתבטל. לפיכך שאיריו של המנוח, בנו היתום ואלמנתו זכאים לקצבת שאירים.

מנורה לא ויתרה. היא הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. שופטי בית הדין, ורדה וירט-ליבנה, לאה גליקסמן ואילן איטח פנו אל המפקחת על הביטוח הנוכחית דורית סלינגר. הם ביקשו לדעת אם גם לדעתה תאגיד מנורה הפר את הוראות המפקח ואם כן האם קצבת השאירים ליתום ולאלמנה צריכה לבוא מתוך קרן הפנסיה או ממנורה כתאגיד מנהל שהתרשל באי קיום חובותיו.

שופט בית המשפט העליון חיים כהן עליו השלום נהג לומר כי בכל משפט בו מעורבים מוכי גורל הוא כופה על עצמו לעשות כל מאמץ כדי "לחפש לדלים ולעשוקים ולנדכאים צד זכות בדין" והוא לא מאמין לעצמו כאשר הוא לא מוצא. ניתן היה לצפות כי המפקחת סלינגר תאמץ גישה זו ותתמוך בפסק דינה האנושי של השופטת רובוביץ-ברכש. בוודאי בהוראה שהוציא קודמה בתפקיד המפקח בן שלוש לתאגידי הביטוח.

אולם למרבה התדהמה והצער, המפקחת סלינגר שכחה על מי עליה להגן ויצאה בקריאה נרגשת לשופטים לשלול מהאלמנה ומהיתום את קצבת השאירים. בנימוקים המשתרעים על פני תשעה עמודים היא תקפה את פסק דינה של השופטת רובוביץ-ברכש וטענה כי לפסק הדין אין זכות קיום או כלשונה "איננו יכול לעמוד". לדעתה תאגיד הביטוח מנורה פעל נכון כאשר ביטל את הביטוח הפנסיוני של המנוח מבלי להודיע לו על כך מראש.

וכיצד נימקה המפקחת את עמדתה? מפאת כבודה של המפקחת לא ראוי שאחזור על נימוקיה. ממילא גם שופטי בית הדין הארצי הביעו אי נחת מגישתה והודיעו לה כבר בדיון הראשון בערעור כי עמדתה נוגדת את העובדה ש"מדובר בתקנון של קרן פנסיה המהווה חלק מביטחונו הסוציאלי של העובד ובני משפחתו".

בקיצור, שופטי בית הדין שלחו את נציגי מנורה והמפקחת על הביטוח למשרדיהם כדי שישקלו את עמדתם, יסכימו מרצונם לבטל את הערעור וישלמו לאלמנה וליתום את קצבת השאירים.

נציגי מנורה בחושיהם הטובים קלטו מיד כי שיטת מצליח לא הצליחה הפעם. הם שיגרו לבית הדין לעבודה הודעה לפיה "מנורה החליטה למשוך את הערעור". בעקבות הודעה זו בית הדין הארצי נתן פסק דין המוחק את הערעור ומנורה נערכה לשלם את קצבת השאירים.

ומה עשתה המפקחת סלינגר? האם היא בירכה על החלטת מנורה לשלם ליתום ולאלמנה? לא. המפקחת מיהרה להגיש לבית הדין בקשה לבטל את פסק הדין שמחק את הערעור. המפקחת התעקשה כי יש לשלול מהיתום והאלמנה את קצבת השאירים ורק לחילופין, אם עמדתה זו לא תתקבל על דעת השופטים, לחייב את תאגיד מנורה בתשלום קצבת השאירים מכיסו ולא מכיס קרן הפנסיה, שהרי בגלל מחדליו כתאגיד מנהל קרה מה שקרה.

חבל להתיש את הקוראים בהשתלשלות העניינים ובויכוח שהתעורר. בסופו של דיון, לאחר שהוסבר למפקחת שאין לה בכלל מעמד לדרוש את השבת הדיון בערעור וכי בידיה כל הסמכויות המנהליות לחייב את תאגיד מנורה בתשלום על מחדליה היא ניאותה להודיע לשופטי בית הדין כי היא חוזרת בה מהתנגדותה לשלם ליתום ולאלמנה את קצבת השאירים.

כמה כואב וכמה מייאש שבנפול עלינו אסון, אי אפשר לסמוך על מי שמקבל משכורת מהציבור כדי לשמור עלינו ולסייע לנו במאבקנו למימוש זכויות ביטוח ופנסיה.