איך מפעילים את מלכודת ההתיישנות? תלמדו משירביט

רכבו של בוריס שטיימן נגנב. הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח שירביט. שטיימן פנה לשירביט וביקש לקבל את תגמולי הביטוח. תֵּיאָזֵר בסבלנות, השיבו מסלקי התביעות בשירביט, "על מנת לגבש את עמדתנו בקשר לתשלום הננו זקוקים להעתק מתיק החקירה של המשטרה".

מבוטחים רבים נתקלים בתשובה להמתין בסבלנות להחלטת גופים אחרים. אפילו במקרה של נזקי גוף התשובה היא: אנו ממתינים להחלטת המוסד לביטוח לאומי ואז נחליט.

האם תשובה זו היא חוקית? בוודאי שלא. אנו רוכשים ביטוח במיטב כספנו כדי שאם חס וחלילה ייפול עלינו אסון כלכלי נוכל להשתקם במהירות. לכן חוק חוזה הביטוח מחייב כל חברת ביטוח לבצע בעצמה, מיד עם קבלת תביעת המבוטח, את כל החקירות והבדיקות הדרושות. אין לחברת הביטוח זכות להמתין לחקירות של גופים אחרים על חשבון זמנו של המבוטח. מעבר לכך, סוד גלוי הוא שמשטרת ישראל לא מטריחה את עצמה בחקירת גניבות רכב. התלונה על הגניבה נרשמת לצורכי ביטוח. מכאן ואילך "מחכים לגודו". החקירה תסתיים כשגודו יופיע. כלומר, לעולם לא.

מדוע אם כן חברת הביטוח מבקשת להמתין לסיום חקירת המשטרה? כי רבים המבוטחים שעדיין לא יודעים כי תקופת ההתיישנות בתחום הביטוח היא קצרה ביותר. שלוש שנים והן חולפות ביעף. מי שלא מגיש תביעה לבית המשפט תוך שלוש שנים מיום הגניבה מפסיד את תביעתו אפילו שהיא מבוססת. חברות הביטוח מקוות אם כן שהמבוטח התמים יאמין להן שהן באמת ממתינות לסיום חקירת המשטרה כדי ששלוש שנות ההתיישנות תעבורנה והן תשלשלנה את כספי הביטוח לכיסן. מדובר במלכודת קטלנית לתביעת המבוטח.

נחזור אל שטיימן. האם גם הוא נפל במלכודת? בנו פנה שוב ושוב לסוכן הביטוח בכדי לדעת מה קורה עם הכסף. הסוכן ענה: "עד שהחקירה לא תסתיים אבא שלך לא יקבל את הכסף".

שטיימן התמים המתין והמתין עד שחלפו להן שלוש שנים ואז מסלקי התביעות ענו לו: צר לנו תביעתך התיישנה.

שטיימן חש כי הוליכו אותו שולל. הוא פנה לבית משפט השלום בקריות. נציגי שירביט מיהרו להגיש בקשה לדחות את התביעה על הסף בטענת התיישנות. הבקשה הונחה על שולחנו של השופט דאוד מאזן.

אין מחלוקת, הודה השופט מאזן, כי מיום גניבת הרכב ועד ליום הגשת התביעה חלפו למעלה משלוש שנים. לכן התביעה למעשה התיישנה. אולם אסור לשכוח כי כאשר חברת הביטוח מרדימה את המבוטח בחוסר תום לב וחולפת לה תקופת ההתיישנות "קם השתק המונע מחברת הביטוח להעלות טענת התיישנות".

חברת ביטוח, הוסיף השופט, חייבת להתנהג בהגינות כלפי מבוטחה. אכן "אדם לאדם לא צריך להיות מלאך", הזכיר השופט מאזן את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרן ברק, "אך גם לא זאב. אדם לאדם צריך להיות אדם".

במקרה זה, שירביט הודיעה למבוטח כי היא זקוקה להעתק מתיק המשטרה ומעבר לזה כלום. היא לא דרשה מהמבוטח כי יסייע לה בהשגת תיק המשטרה. לא ברור אם שירביט השיגה בעצמה את תיק המשטרה. לא ידוע אם חקירת המשטרה הסתיימה ואם כן, מה הייתה תוצאת החקירה. שירביט הסתפקה ביצירת אמונה בלב המבוטח כי תיק החקירה יושג, ייבדק ורק לאחר מכן תתגבש עמדתה. סביר שהמבוטח האמין כי שירביט ממשיכה בבירור ללא קשר להתיישנות. במיוחד מתחזקת מסקנה זו נוכח דברי סוכן הביטוח כי הנושא עדיין בבדיקה וכי כל עוד התיק בחקירה משטרתית אביו לא יקבל כסף.

התנהלות זו, קבע השופט, נגועה בחוסר תום לב המונעת משירביט להעלות טענת התיישנות.

השופט מאזן הזכיר לשירביט כי הנחיות המפקח על הביטוח מחייבות את חברות הביטוח לשלוח למבוטח בשנה שקדמה למועד ההתיישנות התראה מפני התיישנות. הפרת הנחיות המפקח גם היא מהווה חוסר תום לב, קבע השופט.

השופט דאוד מאזן דחה אם כן את בקשתה של שירביט לדחות על הסף את תביעתו של המבוטח וחייב אותה בתשלום הוצאות של 3,000 שקל.

מצב זה שבו המבוטח נופל במלכודת ההתיישנות הקצרה הוא חזון נפרץ במקומותינו. ראוי היה לפיכך כי לחוק חוזה הביטוח יוכנס תיקון בו ייאמר כי אם המבוטח הגיש תביעה לחברת הביטוח תוך שלוש שנים מיום מקרה הביטוח היא לא תתיישן אלא שלוש שנים מהיום שבו תביעתו תידחה על ידי חברת הביטוח. בכך תבוא אל קיצה מלכודת לא הוגנת בה נופלים מבוטחים תמימים רבים.