Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מגדל למבוטח: הסוכן הבטיח? אז הבטיח

דוד אמסלם שימש מנהל באחת מחנויות חברת מחסני חשמל. באחד הימים סייע למחסנאי בהזזת אריזות קרטון. מבלי משים ביצע תנועה חדה והחל להרגיש כאבים עזים בגבו.

אמסלם איבד את כושר עבודתו לתקופה של שלושה חודשים. הוא זכר כי סוכן הביטוח דוד כהן מכר לו פוליסת ביטוח נכות תעסוקתית של חברת הביטוח מגדל. הסוכן שיבח את הפוליסה בכך שבעת מחלה או תאונה היא מתחילה לשלם כעבור תקופת המתנה קצרה של ארבעה עשר יום. בפוליסות אחרות, הסביר הסוכן, תקופת ההמתנה היא תשעים יום.

אמסלם פנה לסוכן וביקש להפעיל את הפוליסה. אין בעיה, אמר הסוכן, מגיע לך וכעת גם תבין כמה טוב שיש מגדל מאחוריך. הסוכן הגיש את התביעה למגדל אולם מהר מאוד גילה כי בדיחת הביטוח השחוקה "הפוליסה שלנו מכסה הכול חוץ מתביעתך" עדיין תקפה.

בדרך כלל, הודו מסלקי התביעות של מגדל, אכן תקופת ההמתנה על פי הפוליסה לנכות תעסוקתית היא ארבעה עשר יום. אבל בפוליסה, הזכירו לסוכן, יש גם אותיות קטנות. לפי האותיות הקטנות "תקופת ההמתנה במקרה של נכות הנובעת מנזק בעמוד השדרה שאינו שבר הינה תשעים ימים". מסלקי התביעות הראו לסוכן את האותיות הקטנות ושילחו אותו לדרכו בטענה שהוא "אינו עובר את תקופת ההמתנה בפוליסה".

הסוכן פנה לדרגים היותר גבוהים במגדל והגיש בפניהם ערעור. הוא הפעיל את מלוא כובד משקלו כדי שישלמו למבוטח. ללא הועיל. מסלקי התביעות של מגדל בשלהם: אין כיסוי.

אמסלם לא ויתר ופנה לעזרת בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה.

בפני השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד העיד המבוטח כי בעת מכירת הפוליסה הסוכן הסביר לו שאם ייפגע מתאונה הוא יהיה זכאי לפיצוי החל מהיום החמישה עשר. כך גם רשום בהצעת הביטוח. את הפוליסה בה רשומה תקופת המתנה ארוכה של תשעים יום לכאבי גב הוא לא קיבל אלא לאחר שערעורו נדחה שאז לבקשתו נשלחה אליו הפוליסה.

סוכן הביטוח התייצב בבית המשפט והעיד לטובת אמסלם. הסוכן אישר כי לא עדכן את הלקוח על חריג תשעים הימים. "במעמד שיווק המוצר אנו לא נכנסים לחריגים", הודה הסוכן ביושר.

עניין ההחרגה אינו פרט מהותי שצריך להביא לידיעת הלקוח לפני רכישת הפוליסה, שאלה השופטת.

"המוצר הוא חדש יחסית בשוק, לא יותר משנתיים. אני לא ידעתי על ההחרגה. אחרת הייתי מספר למבוטח", ענה הסוכן.

השופטת האמינה למבוטח. אם הסוכן לא ידע על תקופת ההחרגה המיוחדת של תשעים יום לבעיות עמוד השדרה על אחת כמה וכמה שהמבוטח לא ידע, כך קבעה בפשטות. השופטת גם האמינה למבוטח כי עותק מהפוליסה נמסר לו רק לאחר שהגיש ערעור על דחיית תביעתו.

לאור האמור, ציוותה השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד על מגדל לכבד את הסיכום בין המבוטח לבין סוכן הביטוח מטעמה ולשלם למבוטח את מלוא תקופת אובדן הכושר בניכוי תקופת המתנה בת ארבעה עשר יום בלבד. בנוסף השופטת חייבה את מגדל בהוצאות משפט בסך שבע מאות וחמישים שקל.

עכשיו תנסו לשער בנפשכם איך תרגישו אם תקנו בחנות מוצר כלשהו וכאשר תפתחו אותו בבית תגלו כי מכרו לכם אריזה ריקה. לא נעים אך גם לא נורא. לרוב העניין יסתכם בטרחה קטנה. לבעל החנות שווה להתנהג עמכם בהגינות ולהחליף את המוצר. הוא הרי רוצה שתשובו ותקנו שם.

אולם מבוטח שייפול עליו אסון ויפנה לחברת הביטוח שלו כדי לממש מוצר ביטוחי יגלה מהר מאוד כי חברת הביטוח, שכל כך חיזרה אחריו כשהיה בריא, כבר לא רואה בו נכס מניב ששווה להתנהג אליו בהגינות. חברת הביטוח גם לא תהסס לנצל את חוסר האונים שלו במחלתו כדי להתיש אותו במאבקו למימוש זכויותיו.

במקרה של אמסלם שפר עליו מזלו. סוכן הביטוח התייצב לצדו ונלחם עבורו תוך סיכון פרנסתו מול חברת הביטוח. אין זה עניין של מה בכך. ולא רק סוכן אמיץ גילה המבוטח, אלא גם שופטת עם "לֵב מֵבִין לִשְׁמוֹעַ", כמאמר חכמי התלמוד. גם זה אינו עניין של מה בכך.