Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

נא להכיר: טריק האלכימיה המשפטית של מנורה

מידי חודש בחודשו במשך עשרות שנים הפרישה רחל סולד חלק ניכר משכרה לפוליסות עם "תשואה מובטחת" בחברת הביטוח מנורה. מדובר בפוליסות אשר כספי החיסכון המצטברים בהן מושקעים באגרות חוב של המדינה צמודות למדד בתוספת ריבית מובטחת (בין ארבעה לחמישה אחוזים לשנה). כך הוסבר לרחל וזה התאים לה. כל רצונה היה להבטיח את העתיד שלה ושל בני ביתה מפני "צרה ודוחק", כלשונו הציורית של השופט גיא הימן שמיד נתוודע אליו.

לפני שתים עשרה שנה הגיעה לסיומה תקופת הביטוח בפוליסות. רחל ממילא לא שׂבעה נחת מן השירות שקיבלה במנורה. לכן חתמה על טופס סטנדרטי ובו בקשה למשוך את הכספים שהצטברו בפוליסות. את הטופס העבירה למנורה והנה זה פלא: היחס אל רחל השתנה מן הקצה אל הקצה. מנורה החלה לחזר אחריה באמצעות מנגנון "שימור הלקוחות" של החברה. לא פחות משני מנהלים במנורה, שוקי דרורי ויוסי שופן פנו אליה, שוחחו עמה ואף נפגשו איתה. הם דיברו על לבה שלא תעזוב אותם. המנהלים הדגישו בפניה את היתרון הטמון בהמשך החיסכון בפוליסות במנורה: לא רק תשואה גבוהה מובטחת מראש אלא גם פטור ממס בעת משיכת הכספים מהפוליסה.

ההבטחות של מנהלי מנורה שבו את ליבה של רחל והיא החליטה להישאר במנורה. היא כל כך בטחה במנהלי מנורה עד שאפילו לא בדקה את הפוליסה והדוחות השנתיים שמנורה הציפה אותה בהם. בהערת סוגריים אוסיף שגם אם הייתה קוראת אותם ספק אם הייתה מבינה את משמעות הרשום בהם. איש לא מבין. גם אנשי ביטוח ותיקים ואפילו אנשי הפיקוח לא מצליחים לפענח את מסתרי הפוליסות והדוחות של עצמם.

לפני ארבע שנים נזקקה רחל לחלק מכספי הביטוח. או אז נדהמה לגלות כי הפוליסה שהונפקה לה אינה פוליסה עם תשואה מובטחת פטורה ממס כפי שהובטח לה אלא פוליסה משתתפת ברווחים החייבת במס. רחל גם גילתה ששמה של הפוליסה אליה הועברו כספיה מטעה ומסתיר את טבעה האמתי. הפוליסה לא רק "משתתפת ברווחים" אלא גם משתתפת בהפסדים: כאשר מנורה מבצעת השקעות כושלות המבוטח מפסיד ובגדול.

רחל פנתה לבית משפט השלום בתל אביב ותבעה כי מנורה תקיים את הבטחות מנהליה. תביעתה הונחה על שולחנו של השופט גיא הימן. רחל העידה בפני השופט על הבטחות מנהלי מנורה ועדותה עשתה עליו רושם מהימן.

אף על פי כן נציג מנורה התעקש שרחל משקרת. הנציג שלף מאמתחתו סטיפה של דוחות שנשלחו אל המבוטחת במהלך השנים והניחה על שולחנו של השופט גיא הימן. הנה, אמר נציג מנורה לשופט, בדוחות אלה רשום במפורש כי כספי הביטוח הושקעו בקרן משתתפת ברווחים. המבוטחת בוודאי קראה דוחות אלה ואם לא קראה, הייתה חייבת לקרוא אותם.

השופט הימן לא התרשם. אלה דוחות עמוסי פרטים, קבע. "לא די בהם להוליך למסקנה כי המבוטחת ידעה והבינה שמנורה שינתה את סוג הפוליסה".

גם שוקי דרורי, המנהל שנפגש עם המבוטחת לפני עשר שנים הובא למשפט. אולם הוא "לא זכר". המבוטחת השתכחה מליבו וההבטחות שנתן לה נמחקו מזיכרונו. מדוע אתם לא מביאים את יוסי שופן המנהל השני שנפגש עם המבוטחת, אולי הוא זוכר, הקשה השופט. הוא כבר לא עובד אצלנו, השיב נציג מנורה. אבל למה אתה בא בטענות אלינו? המבוטחת הייתה צריכה לזמן אותו לעדות. על אי הופעתו במשפט יש לבוא חשבון עם המבוטחת דווקא. השופט כמובן לא קיבל גם טענה זו.

בשלב זה שלף נציג מנורה שפן נוסף מהכובע. הוא הניח על שולחנו של השופט את טופס משיכת הכספים המקורי עליו חתמה המבוטחת כשרצתה לעזוב את מנורה. הנציג הפנה את השופט למשפט שהמבוטחת הוסיפה בכתב ידה פעמיים בטופס: "אבקש להעביר את הכספים הנזילים הנותרים לפוליסה משתתפת ברווחים". הנה שחור על גבי לבן המבוטחת התעקשה לקבל דווקא פוליסה משתתפת ברווחים. סימן שהיא לא כל כך תמימה כפי שהיא מציגה את עצמה. היא מבינה גדולה בביטוח אם היא מסוגלת לנסח משפט בלשון מקצועית שכזו, סיכם נציג מנורה.

הניסיון להסיק ממשפט זה כי המבוטחת הסכימה לשינוי סוג הפוליסה קומם את השופט הימן והוא כינה אותו בשם "אלכימיה משפטית". השופט הודה שהמבוטחת רשמה את המשפט אך "הטענה כי היא גם ניסחה אותו בעצמה היא חסרת שחר. ההיגיון הבריא איננו מתיישב עם המסקנה כי פתע האיר עולם הביטוח מאורו הגנוז על ידיעותיה של המבוטחת וזו נעשתה בקיאה בסוגים של פוליסות ובכינוייהן".

מעבר לכל אלה, הוסיף השופט הימן, פסיקת בתי המשפט בישראל אמצה בתחום הביטוח את עקרון הציפיות הסבירה של המבוטח. "זהו כלל המעוגן בחובת תום-הלב. המבוטח זכאי לקבל ביטוח שיש לו יסוד להאמין שהוא תואם את מבוקשו". השופט הזכיר למנורה כי בית המשפט העליון כבר העיר למנורה ש"בהעדר הודעה על צמצום היקף הפוליסה בעת חידושה לתקופה נוספת ממשיכים לחול התנאים וההרחבות שנקבעו בתקופת הפוליסה הראשונה גם בתקופת הפוליסה החדשה".

ביסוד הדברים, הסביר השופט הימן, חוזה הביטוח הוא חוזה צרכני. הצדדים לו אינם שווי כוחות. לכן החילו בתי המשפט על חברות הביטוח סטנדרט מחמיר של גילוי, של תום לב ושל החובה לוודא כי המבוטח מודע לתנאי עסקת הביטוח.

בסופו של דיון השופט גיא הימן פסק כי "יש להכיר בציפייתה של רחל, כמבוטחת סבירה, לכך שההתקשרות החדשה תהיה לפי תנאיה של זו הקודמת ולא גרועה הימנה". לפיכך הורה השופט למנורה להנפיק לרחל פוליסה מסוג "תשואה מובטחת" כפי שהבטיחו לה מנהלי מנורה.

בשולי הדברים ואולי במרכזם, אבקש להוסיף כי למזלה של המבוטחת ושל בני ביתה היא נותרה בחיים כדי להעיד ולחשוף בעדותה את שסוכם בינה לבין מנהלי מנורה. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו חס וחלילה היא לא הייתה בין החיים. במקרים רבים, רבים מידי השופטים מתייחסים אל עדויות מנהלי וסוכני הביטוח כאל אמת מוחלטת למרות שעדותם מרוקנת מתוכן את חוזי הביטוח והאלמנות והיתומים נותרים מול שוקת שבורה.

הערה: חברת הביטוח הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק הדין.