פסק הדין המלא: "תספורת" למבוטח שלא הבחין בדליפת שמן
בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע |
|
|
ת"ק 36218-08-16 רווח נ' איילון חברה לביטוח בע"מ בפני כב' השופטת מיכל וולפסון |
|
בעניין: |
הרצל רווח ת.ז. xxxxxxxxx |
|
|
התובע |
||
|
נגד |
||
|
איילון חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520042169 |
||
|
הנתבעת |
||
פסק דין |
- בפני תביעה כספית על סך של 33,500 ₪ של מבוטח כנגד המבטחת שלו, לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבו מסוג מונדאו מס' רישוי 51-392-65 משנת 2008 בעת נסיעה ביום 5.10.2014 בכביש המהיר מצומת בית קמה לכיוון תל אביב.
אין מחלוקת כי מנוע הרכב ניזוק וגם אגן השמן (גחון הרכב). חברת הביטוח הכירה בנזק לאגן השמן אך היא דחתה את התביעה לגבי הפגיעה במנוע.
לגרסת התובע רכבו נפגע מחפץ על הכביש המהיר והוא הגיע תוך פרק זמן קצר לשול הימני ושם המנוע כבה. הוא דיווח למבטחת והזמין גרר שגרר את הרכב למוסך מורשה של חברת פורד. שם נמצאה פגיעה באגן השמן ובמנוע.
חבות
- חברת הביטוח שלחה שמאי מטעמה למוסך - השמאי יעקב פלקון – 3 ימים אחרי האירוע. השמאי מצא כי הייתה פגיעה באגן השמן והיא נסדקה וכן כי המוסך ניסה לתקן את אגן השמן בהלחמה ללא הצלחה. הוא גם מצא כי הייתה פגיעה במנוע.
לפי חוות דעת השמאי אגן שמן המנוע נסדק ובלוק מנוע המכונית נשבר (טלטל בוכנה פרץ את הבלוק). הוא הוסיף כי מדובר בנזק מכני פנימי למנוע המכונית.
המבטחת החליטה לכסות רק את תיקון הגחון אך לא את נזקי המנוע. ההנמקה הייתה שמדובר בנזק השנוי במחלוקת (מכתב דחייה מיום 28.10.2014).
שמאי המבטחת נחקר ולפי הסברו הפגיעה שגרמה לסדיקה של אגן השמן רוקנה את השמן תוך מספר דקות. במצב זה מנוע שפעל גרם לשבירת הטלטל ופריצת בלוק המנוע (עמ' 2 לפרוטוקול מול שורות 1-2). מסקנתו ממצב המנוע הייתה שהתובע נסע ללא שמן יותר מדקה או דקה וחצי (עמ' 2-3 לפרוטוקול מול ש' 31 ומול ש' 1-2).
המחלוקת לגבי המנוע היא האם הנזק נגרם מהחפץ החיצוני או מכך שהמנוע המשיך לפעול במצב של בריחת שמן מאגן השמן.
בדיון העלה נציג המבטחת, אמיר סיני, חשש שהמוסך החל בתיקון אגן השמן מטעמים של כיסוי של דבר מה וגם שמא המנוע נפגע בעת התיקון בניסיונות להפעילו אך לא הייתה לכך תמיכה של השמאי של המבטחת.
התובע הגיש חוות דעת מומחה שבדק את הרכב בחודש מאי 2015. על פי הגרסה שמסר התובע לשמאי מטעמו, דוד ברזילי, הוא נסע בכביש המהיר, עלה על מכשול, שמע חבטה חזקה בתחתית חזית הרכב. מאחר ונסע בנתיב אמצעי והנתיב הימני לא היה פנוי הוא אותת כדי להגיע לשול הימני אך בפועל הוא הצליח לעשות כן רק לאחר מספר קילומטרים ואז המנוע "שבק חיים ונכבה". השמאי מטעם התובע לא חלק על ממצאי שמאי המבטחת מבחינת הפגיעה במנוע, אך הוא חלק על מסקנתו מדוע נפגע המנוע. לפי חוות דעתו בלוק המנוע עצמו נשבר מפגיעה חיצונית (עמ' 2 לפרוטוקול). כנגד, שמאי המבטחת הסביר שהפגיעה נבעה מתנועת הטלטל והבוכנות ללא שמן.
- אני מעדיפה את חוות דעתו של שמאי המבטחת שראה את המנוע בזמן אמת והשתכנע שהפגיעה בבלוק הייתה מבפנים החוצה (טלטל בוכנה פרץ את הבלוק), על פני חוות דעת שבה מועד הבדיקה לא מצוין. כמו כן המבטחת הביאה את השמאי מטעמה לדיון ואלו התובע לא עשה כן ולכן לא ניתן היה לעמת את שמאי התובע ולבחון על בסיס מה הוא הגיע ל"ממצאי הבדיקות" בעמ' 2 לחוות דעתו. שאלה שמתבקשת לאור כי המנוע הוחלף בפרק הזמן שבין ה- 23.3.15 ועד 16.4.15 על פי חשבונית מס' 173875 של מוסך מרכז שרות ש.ר.ד. בע"מ שצורף לכתב התביעה. אוסיף כי לאור החלפת המנוע בסמוך למועד חוות הדעת, ניתן היה לצפות שהשמאי יראה את המנוע ויצלם אותו ויחווה את דעתו על מהות הפגיעה עצמה.
- לאור כי העדפתי את מסקנת מומחה הנתבעת לנזק למנוע, עלי להכריע בשאלה האם יש קשר סיבתי בין החפץ שפגע באגן השמן, שבגין הפגיעה האמורה המבטחת נתנה כיסוי לבין הנזק למנוע. לצורך כך עלי להכריע במחלוקת מה סדר האירועים העובדתיים שקרו עד שהמנוע שבק חיים.
גרסאות התובע הן הבאות:
גרסתו הראשונה שנשלחה בפקס למבטחת ביום 6.10.2014 היא כי הרכב עלה על חפץ לא ידוע שגרם לרעידה של המרכב התחתון. בהמשך כתוב: "(מילה לא ברורה- מ' ו') הרכב עצרתי לאחר שקיבלתי את המכה במרכב התחתון נזל שמן והרכב הגיע לב"ש על ידי גרר".
לפי גרסת התובע בדיווח שלו לחברת הביטוח ביום 15.10.2014, הוא דיווח כי הוא עלה על חפץ לא מזוהה בכביש וכתוצאה מכך "רכבי נעצר יצא עשן, וגררתי את רכב לב"ש" (מוצג נ/1). בתיאור הנזקים ציין התובע: גחון ומנוע (מוצג נ/1).
בכתב התביעה תיאר התובע כי נסע בכביש המהיר ובצומת בית קמה "עליתי על חפץ לא ידוע שגרם לרעדה של המרכב התחתון. עצרתי את הרכב לאחר קבלת מכה במרכב התחתון" (סעיף 2 לכתב התביעה). כאשר הוא יצא מרכבו הוא הבחין בשמן שנוזל למטה ולכן הוא הזמין גרר (סעיף 3 לכתב התביעה).
בדיון סיפר התובע כי בכביש היו עבודות. הוא נסע לאחר רכבים ופתאום הוא שמע "רעש" ואז הוא אותת "ועמדתי בצד ימין של הדרך ראיתי שנוזל שמן" (עמ' 1 לפרוטוקול).
בהתייחס לפרק הזמן שחלף מהמכה /רעש ועד ההגעה לשול הסביר התובע שזה לקח לו פחות מ- 2 דקות כי הוא היה בנתיב השמאלי של כביש מהיר והיה עומס והוא היה צריך להגיע לשול הימני (עמ' 3 לפרוטוקול). לגבי מהירות נסיעתו הוא העיד שנסע במהירות של 90 קמ"ש (עמ' 4 לפרוטוקול).
בשלב הסיכומים הסכים נציג הנתבעת לפגיעה בגחון (עמ' 4 לפרוטוקול) אך הוא חלק על גרסת העצירה המהירה (עמ' 5 לפרוטוקול). לכן לטענתו הנזק למנוע נגרם ממעשי התובע ולא הפגיעה באגן השמן. בהתייחס לניסיון התיקון של אגן השמן תהה נציג המבטחת, אמיר סיני, מדוע לא הייתה המתנה להגעת שמאי המבטחת שהיה יכול לבחון גם את המנוע ולתת לגביו הוראות (עמ' 5 לפרוטוקול).
- אני לא מקבלת את פרשנות המבטחת שהנזק למנוע נגרם מנסיעה לאורך זמן ללא שמן לאור עדות השמאי מטעמה שטיב הפגיעה באגן השמן גרם לריקון אגן השמן במהירות (עמ' 2 לפרוטוקול מול ש' 4-7). אני כן מקבלת את עמדתו כי הנזק למנוע נגרם מהנסיעה במצב זה, אולם אני לא מסיקה מכך את מסקנת המבטחת שהתובע אחראי לקרות הנזק למנוע. התובע מסר גרסה על כי הוא נסע במהירות של 90 קמ"ש בנתיב שמאלי/מרכזי בכביש מהיר בעת שבשני הנתיבים מתנהלת תנועה. עם שמיעת המכה היה עליו להגיע לשול הדרך. החלופה של השול השמאלי הייתה חלופה מסוכנת לו ומסוכנת לנהגים אחרים בין במועד האירוע ובין עד להגעת הגרר, ועל כן היא לא הייתה סבירה כחלופה. לפיכך, כל שנותר לו הוא להגיע לנתיב הימני. הנתבעת לא הניחה תשתית ראייתית למשך הזמן הסביר להגעה לשול הימני. הנתבעת גם לא הציגה חוות דעת של מומחה לפרק הזמן של האטת מנוע של רכב שנוסע במהירות 90 קמ"ש והאם הנזק היה יכול להימנע בכלל ותוך כמה זמן, בשים לב למהירות ריקון אגן השמן ומהירות הנסיעה עצמה. בהעדר תשתית ראייתית כאמור, לא הורם נטל הבאת הראיות שמעשי התובע גרמו לנזק ולניתוק הקשר הסיבתי.
על כן השתכנעתי על פי התשתית הראייתית כי יש קשר סיבתי בין הנזק לאגן השמן והנזק למנוע על פי התשתית העובדתית ולא ניתן היה למנוע את הנזק משנפגע אגן השמן, פגיעה שרוקנה אותו במהירות תוך דקות ספורות.
הנזק
- התובע החליף מנוע ועל כך הוא הגיש חשבונית מס של המוסך על סך של 13,300 ₪ (חשבונית מס' 173875). התובע גם הגיש חשבונית מיום 14.11.2014 על עבודות נוספות על סך של 2,935.60 ₪ (חשבונית מס' 173876) בתוספת חלפים ומע"מ, וחשבונית על סך של 5,500 ₪.
שמאי הנתבעת העריך את עלות התיקון כולל המנוע והגחון בסך של 18,077.62 ₪ כולל מע"מ.
הסכום מתחלק בין המנוע: 12,070 ₪ לא כולל מע"מ (14,242.60 ₪ כולל מע"מ), לבין גחון: 3,250.20 ₪ לא כולל מע"מ (3,835.02 ₪ כולל מע"מ).
כמו כן הוא גם חייב את המבטחת בשכ"ט בסך של 425.
הסכום הכולל של הנזק על פי חוות דעת השמאי נופל מהסכום ששילם התובע למוסך (סך של 21,735.60 ₪).
בהעדר ראיות המבססות את הפער אני מקבלת את הסכום על פי חוות דעת שמאי הנתבעת.
חוות דעת שמאי התובע התמקדה רק בסיבה לנזק למנוע ולא בעלויות תיקון הנזק. על כן אני מקבלת את חוות דעת מומחה הנתבעת לסיבה לנזק . לאור התוצאה אני דוחה את התביעה של התובע לשכרו.
התובע תבע את מלוא נזקו:
סך של 15,717 ₪ בגין הגחון, סך של 17,800 ₪ בגין המנוע, וחוות דעת המומחה בסך של 1,200 ₪.
לא מצאתי בראיות התובע הוכחה לסכומים שנתבעו. אני מקבלת את הסכום שקבע השמאי של הנתבעת: סך של 18,077.62 ₪.
סוף דבר
- הנתבעת תשלם לתובע סך של 18,077.62 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.12.2014 ועד ליום התשלום המלא בפועל. לאור המחלוקת על הפגיעה במנוע שהוכרעה לטובת התובע, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
5129371הוצאות המשפט כוללות את אגרת בית המשפט שהיה התובע משלם אילו תבע את הסכום שנפסק לו ולא סכום שהוא כמעט כפול.
54678313
בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע .
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
5129371ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ז, 14 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
54678313
מיכל וולפסון 54678313-/
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה