Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

חמור גזל הגוי מגזל ישראל

בחודש מאי השנה (2018) הטמיעה הכנסת את המשפט העברי בספר החוקים הישראלי באמצעות תיקון בחוק יסודות המשפט. התיקון מצווה על השופטים להכריע על פי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל" בכל שאלה משפטית שאין עליה תשובה ישירה או עקיפה בחוק או בפסיקה. קודם לתיקון החוק השופטים הצטוו לפנות למורשת ישראל בלבד.

הוספת המשפט העברי לחוק עוררה מחאה מצד ארגוני זכויות אזרח. אלה חששו כי הדבר יפגע בשוויון קבוצות מוחלשות באוכלוסייה. והנה לפחות בתחום הביטוח והנזיקין, כפי שנראה מיד, ההיפך קרה. ומעשה שהיה כך היה:

עובד זר מסין נפגע בשתי תאונות עבודה. בראשונה הוא נפל מפיגום. בשנייה נפל עליו בלוק. מנורה, חברת הביטוח של מעבידיו, סירבה לפצות אותו. העובד נאלץ להגיש תביעה נגד מנורה בבית משפט השלום בתל אביב.

בפני השופט מנחם (מריו) קליין הונחו שתי חוות דעת. מומחה רפואי מטעם העובד קבע כי הוא סובל משלושים ושמונה אחוזי נכות. מומחה מטעמה של מנורה קבע כי העובד נותר בריא כשור. ללא כל נכות.

כדי להכריע בין חוות הדעת הקוטביות, השופט קליין נאלץ למנות מומחה רפואי מטעמו כדי שזה ייתן חוות דעת לאחר שיבדוק את העובד הזר.

נציגו של העובד הזר, שבינתיים חזר לסין, ביקש כי השופט יקדים לשמוע את עדותו המלאה של העובד הזר במועד שבו יגיע לארץ כדי להיבדק אצל מומחה בית המשפט. כך לא ייאלץ לבוא פעמיים לארץ וייחסכו לו זמן, הוצאות טיסה, מלון, ויזה וכיוצא באלה סידורים ותיאומים שעליו לעשות.

נציגי מנורה התנגדו לבקשה. הם דרשו במפגיע שהעובד יגיע לארץ פעמיים: בתחילה לבדיקת המומחה מטעם בית המשפט ורק לאחר מכן למתן עדות בבית המשפט. איחוד הבדיקה ומתן העדות בביקור אחד יגרום למנורה "עוול דיוני וקיפוח זכויותיה", כך טענו.

השופט מנחם (מריו) קליין קבע כי המחלוקת שהתגלתה בפניו מעלה שאלה ערכית של היחס לזר במדינת ישראל. בעקבות תיקון חוק יסודות המשפט, ציין השופט, בית המשפט מצווה לפעול לאור המשפט העברי כל אימת שאין למחלוקת שבפניו תשובה ישירה או עקיפה בחקיקה או בהלכה הפסוקה.

ומהי עמדת המשפט העברי בסוגיה זו?

לדעת השופט קליין מהעיקרון הקבוע במשפט העברי כי "חמור גזל הגוי מגזל ישראל... מפני חילול השם" (תוספתא בבא קמא פרק י' הלכה טו) עולה כי עלינו להתייחס בצורה הוגנת ונדיבה אל הזר שבתוכנו; שהרי מעצם מעמדו הוא חלש בבואו לממש את זכויותיו. אל לנו להתייחס ביהירות ובאדנות לעובדים זרים שהגיעו לארץ ברשות וכדין בכדי לסייע לנו לבנותה. מחובתנו להתנהג אל הגר כאדם שווה בין שווים. אשר על כן גם חברות הביטוח כשהן מממשות את זכויותיהן הדיוניות אל מול העובדים הזרים חייבות לנהוג כלפיהם בתום לב.

השופט קליין מזהיר כי אם מערכת המשפט תציב בפני עובד זר מכשולים למימוש זכויותיו (כגון טרטורו הלוך ושוב בטיסות לארץ, פעם בכדי להיבדק ע"י מומחה בית המשפט ופעם נוספת בכדי להיחקר על תצהירו) אזי הוא יוציא את דיבת מדינת ישראל ותורת ישראל רעה, ויש בדבר משום חילול השם.

לסיכום, קבע השופט מנחם (מריו) קליין, היות שהעובד הזר גר בחו"ל וכל הגעה שלו לארץ כרוכה בעלויות כבדות ובתיאומים יש לקבל את בקשתו להקדים את עדותו ולשמוע אותה בעת הגעתו הקרובה לארץ לבדיקה הרפואית של מומחה בית המשפט.