Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

דייקנות של אברך בישיבה ליטאית

עמרם חזן רכש חבילת טיול מאורגן למרוקו. אולם למרבה הצער, יום לפני היציאה לטיול אחיו נפטר. בתום ימי האבל פנה חזן להראל, חברת ביטוח הנסיעות שלו וביקש את תגמולי הביטוח המגיעים עבור ביטול טיול.

מסלקי התביעות בהראל גילו כי האח חלה ואושפז בבית חולים מספר חודשים לפני שחזן רכש את הביטוח. אנחנו לא משלמים על ביטול טיול בעקבות מוות הנובע מהחמרה במצב רפואי קיים, הודיעו מסלקי התביעות לחזן.

אבל רכשתי מכם את הביטוח היקר, עם הרחבה מיוחדת להחמרה במצב רפואי קיים, השיב חזן.

נכון, הודו מסלקי התביעות, אולם הרחבה זו חלה רק על החמרה במצבו של המבוטח, לא של בן משפחה שנפטר. הם שלפו פוליסה בת 50 עמודים והצביעו על חריג להרחבה.

מעבר לזה, הוסיפו מסלקי התביעות, אם אמנם חשבת שההרחבה חלה גם על ביטול הטיול עקב החמרה במצב של בני משפחה הרי פעלת בחוסר תום לב כאשר ידעת שאחיך חולה ורכשת את הפוליסה למקרה שאחיך ימות.

חזן לא השתכנע ופנה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע.

השופט משה הולצמן שמע עדויות, עיין בפוליסה ובחן את מסמכי האשפוז של האח המנוח. השופט השתכנע כי חזן רכש את הביטוח בתום לב ולא משום שרצה להבטיח את עצמו למקרה שאחיו החולה ימות. "האח התאשפז בהקשר לבעיות בכליות וזיהום, היה בהכרה מלאה ולא נראה בסכנה עד סמוך למותו", קבע השופט.

השופט הוסיף כי החריג אמנם רשום בפוליסה אבל ללא כל הבלטה מיוחדת ולכן לפי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח אין לו תוקף.

השופט משה הולצמן חייב אם כן את הראל לשלם לחזן את תגמולי הביטוח עבור ביטול הטיול.

הראל לא השלימה עם ההפסד והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

אכן, קבע השופט אלון אינפלד, ב"מאמץ גדול, עיון משפטי מעמיק וניתוח זהיר ודקדקני של פוליסת הביטוח" על 50 עמודיה אפשר להגיע למסקנה כי ההרחבה שרכש חזן אינה חלה על ביטול טיול עקב החמרת מצב רפואי קיים של בן משפחה. אולם כדי להגיע להבנה זו יש לקרוא את פרק הכיסוי לביטול נסיעה לחו"ל. משם לדלג לפרק החריגים. לאחר מכן לעבור לפרק ההרחבות ומשם לפרק הסייגים להרחבות. רק לאחר קריאת "הסתייגות להסתייגות, חריג לחריג" והתגברות על הניסוח המסורבל יכול המבוטח להבין כי ההרחבה שרכש להחמרת מצב רפואי קיים לא חלה על ביטול הטיול עקב החמרת מצב רפואי של בן משפחה.

סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח הדורש הגבלות יובלטו בהבלטה מיוחדת נולד בדיוק למצבים כאלה, מבהיר השופט. הסעיף שולל תחולה של חריג המצריך "עיון משפטי מעמיק דייקני ודקדקני של אברך בישיבה ליטאית".

השופט מסביר כי סעיף 3 לחוק נולד בגלל בעיה מובנית בתחום הביטוח. כאשר אדם רוכש ביטוח "מועטים הסיכויים כי החריגים יובנו על ידי מי שאינו ממוקד באירוע הביטוח המסוים מתוך כל האפשרויות, הסעיפים ותתי הסעיפים שהוצגו לו". לכן מוטל על חברת הביטוח להבליט בהבלטה מיוחדת את החריגים. חברת הביטוח חייבת לשקף את ליבו של החריג באופן מפורש ובהבלטה כדי שיהיה קל להבין את המשמעות של החריגים שנרשמו ולמה הם מתייחסים בעצם.

אבל, טענה הראל, המבוטח קיבל את הפוליסה ולכן זבש"ו. עליו לקרוא אותה היטב ולא להתבכיין כי לא ידע שיש חריג. בלשון משפטית הוסיפה הראל, יש למבוטח "ידיעה קונסטרוקטיבית" אודות רכיבי הפוליסה.

טענה זו, אפילו בהנחה שהמבוטח קיבל את מלוא 50 עמודי הפוליסה בדואר האלקטרוני, אינה אלא לעג לרש, השיב השופט. אם נתיר לחברת ביטוח להסתמך על חריג לכיסוי, המובא בניסוח כה פתלתל וחמקמק, לא סמוך ולא בולט, יימצא כי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח ריק מכל תוכן.

השופט אלון אינפלד חייב את הראל לשלם לחזן את מלוא תגמולי הביטוח.

ולא רק חזן אלא כולנו זכינו באחד מפסקי הדין האנושיים ביותר שניתנו בתחום הביטוח.