הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

שופטת למגדל: המבוטח מבולבל לא רמאי

באחד הבקרים התעורר רונן בן שושן לקריאתו של בנו שלא מצא את קונסולת משחק הפלייסטיישן שלו. בן שושן מיהר לסלון וגילה כי לא רק הקונסולה נעלמה אלא גם מפתחות הבית והרכבים. עוד מצא את תריס ההזזה בסלון בלתי נעול, את חלון המטבח פתוח וכן ספרי לימוד וציוד של בנו זרוקים בחצר.

בן שושן התקשר מיד למשטרה. תוך זמן קצר הופיעו בבית שוטרים וגבו ממנו הודעה ראשונית. בהודעה זו נרשם שהפריצה ארעה דרך חלון המטבח ושבנוסף למפתחות ולקונסולה נגנבו גם כלי עבודה, תיק לימודים, סכום כסף מזומן ושלושה צמידי זהב. בן שושן ביקש שהות לבדוק שוב מה נגנב והתחייב להעביר למשטרה בהמשך היום רשימה מסודרת ומעודכנת.

בהמשך התייצב בביתו גם סוכן הביטוח של מגדל, בה היה בן שושן מבוטח. הסוכן ערך עמו הודעה לחברת הביטוח בה נרשם כי הפריצה ארעה דרך הדלת. להודעה צורפה רשימת הפריטים החסרים שנמסרה למשטרה עם פריטים נוספים שאל חסרונם התוודע בן שושן בין ביקור השוטרים לביקור הסוכן.

כעבור מספר שעות, מילא בן שושן את התחייבותו ומסר הודעה נוספת במשטרה. אליה צירף את הרשימה שמסר לחברת הביטוח והוסיף בה תיק מסמכים ושתי סוללות של אופניים חשמליות שנעלמו מנקודת טעינתם בסלון.

וכיצד התנהגה מגדל עם מבוטחה? האם היא הצדיקה את הסלוגן של עצמה "טוב שיש מגדל מאחוריך"?

מגדל הודיעה לבן שושן כי היא מוכנה לשלם לו רק עבור הפריטים שהופיעו בהודעה הראשונית לשוטרים שביקרו בביתו מיד עם גילוי הפריצה כאשר היה עדיין המום. מגדל הציעה כעשירית משווי הפריטים שנגנבו. וגם זאת רק כנגד חתימת ויתור על יתרת תביעתו.

לבן שושן לא נותרה ברירה אלא לפנות לעזרת בית משפט השלום בחיפה. המחלוקת הונחה על שולחנה של השופטת איילת הוך-טל.

המבוטח הזה הוא רמאי, הצביעו נציגי מגדל על בן שושן. הסתירות הבוטות בין שלושת ההודעות שנתן מקעקעות את גרסתו ביחס לפריטים שנגנבו ומקרינות על היעדר אמינות, טענו נציגי מגדל.

השופטת הוך-טל לא השתכנעה. אירוע פריצה טומן בחובו מימד של לחץ, בלבול ומבוכה, הסבירה השופטת לנציגי מגדל, אין לצפות מאדם סביר כי במעמד זה יחל מיד בבירור מקיף וברישום מדוקדק של כל הפריטים שנגנבו מביתו. בהחלט סביר לקבל את עמדת המבוטח כי דיווח תחילה על פריטים ראשוניים שהבחין מיד בחסרונם והשלים את הדיווח לאחר בדיקה זמן קצר לאחר מכן.

מקרה זה מדגים את בהלת המבוטח הסביר שמגלה כי פרצו לביתו, הבהירה השופטת. לאחר גילוי הפריצה המבוטח ובת זוגו ניסו להמשיך לנהל שגרת יום רגילה. הם שלחו את הילדים לבתי הספר והיו טרודים תחילה בעניינים מהותיים של מציאת מענה מידי לגנבת מפתחות הבית והרכבים. הפריטים הנוספים שנגנבו לא עמדו בראש סדר העדיפויות שלהם עת בוצע הדיווח הראשוני ואין לזקוף לחובתם את הדיווח החלקי.

אבל לשוטרים המבוטח מסר שהפריצה הייתה דרך חלון המטבח ואילו לסוכן הביטוח הוא מסר שהפריצה הייתה דרך דלת הכניסה, התעקשו נציגי מגדל.

זה נכון, הודתה השופטת, אבל סוכן הביטוח שמילא את ההודעה לחברת הביטוח בא למשפט והעיד כי מדובר בטעות ברישום. בכל מקרה, אי התאמה זו העוסקת בדקויות של ממש נובעת מלחץ ומבלבול נקודתי ואינה גורעת מאמינות המבוטח. אף אם נפלה שגגה ברישום פרטים אלה אין בכך כדי להשליך על המסקנה לפיה יש לקבל את התביעה ביחס למלוא הפריטים.

בסופו של יום השופטת איילת הוך-טל פסקה לטובת המבוטח וקבעה כי רשימת הפריטים שנגנבו במסגרת אירוע הפריצה הינה לפי הרשימה האחרונה שמסר למשטרה ביום הפריצה.

ובכמה עלה למגדל הניסיון לחמוק מתשלום באמצעות הטחת כתם של מרמה במבוטחה? בהוצאות משפט בסך כולל של 13,500 שקל. אין ספק ששווה כלכלית לחברות הביטוח להמשיך ולהשתמש בשיטת מצליח כשנענשים בפרוטות על השימוש בה.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא