חברת ביטוח המתנהלת בסטנסילים

לפני למעלה משבע שנים החריד פיצוץ של מיכל גז את כיכר העצמאות בנתניה. הפיצוץ פגע בדירתה של נילי זיקרי בת השמונים.

הדירה ותכולתה היו מבוטחות בחברת הביטוח מגדל.

זיקרי היא עולה חדשה ואינה דוברת עברית. כדי לממש את זכויותיה מול מגדל היא הסתייעה בסוכן הביטוח שלה. השניים מילאו בדקדקנות את כל הפרטים שנדרשו בטופס התביעה של מגדל. הם הקפידו לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים ושיתפו פעולה עם השמאי שמינתה מגדל לבדיקת הנזק.

תוך זמן קצר היו בידי מגדל כל המידע והמסמכים הדרושים לאישור התביעה. דבר לא חסר חוץ מהרצון הטוב של מגדל.

זיקרי חשבה לתומה כי כל שעליה לעשות כעת הוא להמתין בסבלנות לתשלום תגמולי הביטוח.

אולם במקום תשלום מגדל החלה להציף אותה בדרישות סרק באמצעות שלושה מכתבים ביזאריים.

בראשון, דרשה מגדל את כל המסמכים שכבר קיבלה וכן מסמכים שבינם לבין הארוע אין כל קשר.

במכתב השני, מגדל חזרה ודרשה חלק מאותם מסמכים שכבר התקבלו אצלה.

במכתב השלישי הופיעה הכותרת ״הודעה על הפסקת בירור״ והסיבה: חוסר שיתוף פעולה מצד זיקרי במסירת כל המידע והמסמכים, למרות שללא ספק כולם כבר נמסרו למגדל.

סוכן הביטוח התערב ועשה כל מאמץ כדי לקדם את התשלום. לשווא. הוא גם לא השכיל לחלץ ממגדל את פשר המכתבים.

חלפו מספר חודשים ואז חלה תפנית מפתיעה בעלילה. אל מגדל הגיע צו עיקול על שם בנה של זיקרי. אילו טרחה מגדל לברר את פשר צו העיקול היא הייתה מגלה שאין לו כל תוקף על כספי הביטוח של זיקרי שכן היא היתה בעלת הזכות הבלעדית לגביהם.

אבל דווקא כאן גילתה מגדל זריזות והעבירה ללשכת ההוצאה לפועל את הסכום המעוקל, כשליש מסכום תגמולי הביטוח שהגיעו לזיקרי. מגדל לא טרחה לדווח לזיקרי על התשלום שביצעה להוצאה לפועל אלא רק בדיעבד לאחר התשלום.

זיקרי הנואשת קיוותה שלפחות כעת תקבל את יתרת תגמולי הביטוח. הרי אם מגדל שילמה שליש מהם להוצאה לפועל משמע שמגדל אישרה את התביעה וזיקרי תזכה סוף סוף להנות מתגמולי הביטוח. אולם גם זאת לא קרה.

כך בהמתנה אינסופית חלפו להן שבע שנים ולזיקרי לא הייתה ברירה אלא לפנות לעזרת בית משפט השלום בפתח תקווה.

השופטת עדנה יוסף-קוזין לא הבינה את התנהלותה של מגדל. מצד אחד מגדל קיבלה ללא ספק את כל המידע והמסמכים שהיו דרושים לה כדי לאשר את התביעה. מצד שני היא המשיכה לשלוח מכתבים למבוטחת כאילו לא קיבלה כל מסמך.

מחד גיסא מגדל הודיעה למבוטחת על הפסקת הטיפול בתביעה. מאידך גיסא מגדל הזדרזה לשלם כשליש מתוך כספי תגמולי הביטוח ללשכת ההוצאה לפועל בגין העיקול כאילו התביעה אושרה על ידה.

את התעלומה פתרה לכאורה נציגת מגדל כהן-גרשון שהעידה במשפט: המכתבים ששלחה מגדל הם ״מכתבי סטנסיל״. חלק מהדרישות בסנטסיל רלבנטי למבוטח המסוים וחלקן רלבנטי לאחרים. המבוטח אמור לתת את הדעת רק למה שרלבנטי לגביו ״ולתת למגדל גושפנקה למה שלא רלבנטי״.

נציגת מגדל גם הודתה שמגדל המשיכה לדרוש מזיקרי מסמכים שכבר קיבלה: ״הגם שחלק מהמסמכים והפרטים המפורטים במכתב כבר התקבלו אצל מגדל, עדיין מגדל ציינה אותם במכתבה ככאלה שהם חסרים ושעל המבוטחת להעביר אותם״.

השופטת הסתייגה מהתנהלותה של מגדל עם מבוטחיה וכינתה אותה ״התנהלות לקויה״. גם למבוטח הממוצע לא קל להתנהל מול חברת ביטוח, הבהירה, על אחת כמה וכמה קשה הדבר למבוטחת כמו זיקרי בת שמונים עולה חדשה שאינה יודעת עברית.

לא ניתן לקבל, קבעה השופטת, שחברת ביטוח תשלח למבוטחיה ״סטנסיל״ עם דרישה למסמכים ופרטים שאינם דרושים לה. על חברת הביטוח לדייק בדרישותיה מהמבוטח ולבקש ממנו רק מה שחסר לה. ״הטלת האחריות על המבוטח לברור את הדרישות הלא רלבנטיות במכתביה אינה סבירה והיא גם לא ראויה״.

השופטת גם ביקרה קשות את המכתב בדבר הפסקת הטיפול: ״עצם התשלום בגין מימוש העיקול מעיד כי בניגוד גמור לנטען במכתב מגדל ביררה את התביעה ומצאה כי זיקרי זכאית לתגמולי הביטוח״.

נציגי מגדל לא ויתרו. הם נאחזו בכך שחלפו שלוש שנות ההתיישנות לפי חוק חוזה הביטוח ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.

השופטת דחתה גם טענה זו: ״התשלום ללשכת ההוצאה לפועל מהווה הודאה בקיום זכותה של זיקרי. לכן מניין ההתיישנות מתחיל רק מיום ההודאה לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות ומיום ההודאה עד להגשת התביעה לבית המשפט לא חלפו שלוש שנים״.

ציינו לעיל כי נציגת מגדל בעדותה פתרה לכאורה את תעלומת התנהלותה של מגדל. מדוע לכאורה? כי היא לא חשפה את כל האמת בפני השופטת. היא תיארה את התנהלותה של מגדל כנובעת משלומיאליות ומתמימות. אולם האמת היא שמדובר בהתנהלות מכוונת ובמנגנון משומן היטב. מדובר בהתנהלות קרה ומנוכרת ב״שיטת מצליח״, שכל מטרתה עשיית רווחים על גב המבוטחים.

מגדל, כמו חברות ביטוח אחרות, בוחנת בכל מקרה ומקרה את כושר הלחימה של המבוטח. כאן מגדל זיהתה מיד שזיקרי הקשישה היא טרף קל. היא לא תילחם על מימוש זכויותיה בבית המשפט. לכן פעלה נגדה באמצעי טרטור וגרירת זמן עד לחלוף מועד ההתיישנות.

אלא שכאן נכונה למגדל אכזבה. בסופו של דבר זיקרי התעשתה ופנתה לבית המשפט. אבל מבוטחים רבים לא פונים. מהם מגדל עושה הרבה כסף. הרבה מאוד מאוד. לצערנו הרב גם לא כל שופטינו היו הולכים בדרכה האנושית של השופטת עדנה קוזין. אצל רבים, רבים מדי, התביעה היתה נחסמת בשל ההתיישנות המקוצרת בביטוח והמבוטחת היתה יוצאת מושפלת ומחוייבת בהוצאות. את זה יודעים היטב בתאגידי הביטוח וזו הגושפנקה להתנהגותם הנלוזה.