חריג האחריות המקצועית לא תמיד תקף
חברת עפא עוסקת בהוצאה לפועל של צווים מנהליים מטעם תאגידי המים ורשויות אחרות.
באחד הימים ניתקו עובדי עפא את אספקת המים לצרכן שפיגר בתשלום. או אז ארעה תקלה. פעולה שגויה של העובדים גרמה לחדירת מים בכמויות גדולות לנגרייה סמוכה.
בעל הנגריה הגיש תביעה. בית המשפט קבע כי עובדי עפא התרשלו וחייב את עפא בתשלום פיצויים לבעל הנגריה.
עפא ביטחה את הסיכון שעובדיה יתרשלו בחברת הביטוח הפניקס. אף על פי כן הפניקס סירבה לשלם את הפיצויים לבעל הנגריה.
עפא נאלצה להגיש תביעה נגד הפניקס בבית משפט השלום בנצרת.
התביעה הונחה על שולחנו של הרשם הבכיר ריאד קודסי.
הפניקס מוכרת שני סוגי ביטוחי אחריות, הסבירו נציגי הפניקס לרשם קודסי.
הראשון, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי המכסה אחריות רגילה חוץ מאחריות מקצועית. נציגי הפניקס הצביעו על חריג מפורש הרשום בתנאים הכלליים של הפוליסה לפיו היא לא מכסה אחריות מקצועית.
הסוג השני הוא ביטוח אחריות מקצועית המכסה כלשונו רק אחריות מקצועית.
עפא רכשה מהפניקס ביטוח מהסוג הראשון, המשיכו נציגי הפניקס בהסברם. לעומת זאת, הפיצויים שהוטלו עליה נוגעים לפעילות עובדיה בתחום עיסוקה, כלומר בתחום אחריותה המקצועית. פעילות זו לא מכוסה על ידי הביטוח מהסוג הראשון בגלל החריג לאחריות מקצועית. כדי לבטח את הפעילות העסקית שלה היה על עפא לרכוש ביטוח מהסוג השני של אחריות מקצועית.
הרשם קודסי הודה כי כשופט הוא ער לכך שמדובר בשני ביטוחים שונים בתכלית וכי חברות הביטוח נוהגות להחריג "אחריות מקצועית" בביטוח אחריות כלפי צד שלישי. אך המבחן אינו הבנתו המשפטית של השופט אלא הבנתם של המבוטחים.
במקרה זה, ציין הרשם קודסי, יש לתת משקל לעובדה כי לא מדובר בבעל מקצוע חופשי (״צווארון לבן״) בעל ידע ומיומנות מיוחדים אלא בנותן שירותי גבייה וביצוע צווים מינהליים, הליכים שמטבעם כרוכים בעימותים עם חייבים ובמתח רב בסביבת העבודה.
במצב דברים זה, סביר שהמבוטח רכש את הביטוח כי רצה לכסות את עצמו מפני טענות חייבים על התנהלות לא מקצועית בביצוע הליכי גביה.
״זו מהות הביטוח מבחינת המבוטח מסוג המבוטחים שבפניי״, הדגיש הרשם, ״וחזקה עליו כי רכש את הביטוח על מנת לכסות סיכונים הנובעים מעיסוקו בהליכי הגבייה והנה דווקא סיכונים אלו לא מכוסים״.
בהקשר זה, פסק הרשם, הפניקס כשלה במילוי שתי חובות. הראשונה החובה לרשום ולהבליט את החריג בחוזה הביטוח הספציפי (״דף פרטי הביטוח״) שניתן למבוטח. במקום זאת הפניקס הסתפקה בכך שהחריג רשום בתנאים הכלליים בפוליסה המשמשת להתקשרות עם כלל המבוטחים.
בנוסף לחובת ההבלטה הפניקס הייתה חייבת לוודא כי המבוטח הבין את משמעות החריג ואת תוצאותיו.
הדרישה להבלטה מיוחדת ולחובת ווידוא מתחדדת כאשר מדובר בבעל מקצוע שאופי עיסוקו אינו עונה על ההגדרה המקובלת של מקצועות "הצווארון הלבן". כך במקרה שלנו בו מדובר בנותן שירותי גבייה וקו הגבול בין האחריות המקצועית לבין האחריות החוקית ("הרגילה") הולך ומתעמעם. ״שלילת אחריות מקצועית מהפוליסה״, ציין הרשם, ״כמעט מרוקנת את הפוליסה מתוכן. כמעט לא ניתן לחשוב על מקרים שבהם יתקיים נזק לצד שלישי שהינו בבחינת נזק רגיל שאינו קשור לאופן ביצוע פעולות הגביה של המבוטחת״.
בסופו של דיון, הרשם פסק כי לחריג האחריות המקצועית אין תוקף וחייב את הפניקס לשלם את כספי הפיצויים בהם חויבה עפא כלפי בעל הנגריה.