Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הטבעת אבדה? מגדל לא תאמין לך

בלה ויצמן הצטרפה אל בעלה השוטר לנופש משטרתי באילת. באחד מימי הנופש ירדה אל חוף הים ונכנסה לשחות במים. כשיצאה הבחינה כי שתי טבעות אותן נהגה לענוד מזה למעלה מעשר שנים על אצבע יד שמאל נעלמו. כנראה נפלו למים בעת השחייה.

הטבעות היו מבוטחות במסגרת ביטוח דירה בחברת הביטוח מגדל. מגדל שלחה חוקר. החוקר חקר את ויצמן וגם את אמה, גיסה וגיסתה שהשתתפו אף הם בנופש. כולם אישרו את גרסתה על אופן העלמות הטבעות.

החוקר ביקש לראות תמונות שצולמו במהלך הנופש. ויצמן העבירה תמונות בהן היא נראית עונדת טבעות על ידה השמאלית. החוקר טען כי הטבעות הן לא אלה שנעלמו. ויצמן התעקשה כי הן דווקא הטבעות שנעלמו.

החוקר סיכם בדוח החקירה כי ויצמן אכן איבדה שתי טבעות בנסיבות כפי שתיארה, אולם אין מדובר בטבעות שנעלמו.

מגדל דחתה את התביעה. ויצמן פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות.

הרשם הבכיר נדים מורני אפיין את הקושי הטמון במימוש ביטוחי אובדן תכשיטים. המבוטח יכול בכל רגע נתון לטעון שהתכשיטים אבדו. חברות הביטוח יכולות לטעון בקלי קלות שהמבוטחים משקרים ומנסים להתעשר על חשבונן.

כך במקרה שבפנינו, הבהיר הרשם, הרי קל מאד לטעון שתוך כדי שחיית המבוטחת בים נעלמו לה הטבעות מהאצבע, כפי שהיה קל למגדל לטעון שהטבעות לא נעלמו. ברור גם שחוקר הממומן על ידי חברת הביטוח יעשה את הכול על מנת לחזור אל חברת הביטוח עם תוצאות שיכולות להצילה מאחריות ומחובת תשלום.

לאור האמור, הרשם הציע למגדל להיעזר בבדיקת פוליגרף.

דווקא מגדל דחתה את ההצעה. במקום זאת היא ניסתה להוביל את הרשם למסקנה הרצויה לה באמצעות הצבעה על סתירות שהתגלעו לדעתה בין הבעל והאישה לגבי השעה והיום שבהם הטבעות נעלמו ועל הבדלים דקיקים שלדעתה קיימים בין טבעות קטנות המימד שצולמו על אצבעה של המבוטחת בנופש אל מול תיאור הטבעות בפוליסה.

הרשם התרעם על ניסיון זה. איך אם כן מכריעים? במקרים כגון אלה, ציין הרשם, עומדת בפני בית המשפט "אפשרות יעילה יותר והיא התרשמותו מעדויות העדים שהעידו בפניו ומידת האימון שהוא נותן בעדויות אלה".

הרשם שמע את המבוטחת וגם את בעלה והגיע למסקנה שהוא נותן בעדותה אמון מלא ומאמין לה שבאותו נופש באילת היא איבדה את הטבעות שהיו ענודות בידה.

מעניין הוא, הוסיף הרשם, שגם החוקר מטעם מגדל מסר שהוא מאמין שהטבעות אכן אבדו וכל המחלוקת היא אם אבדו הטבעות שבוטחו. "עדות החוקר מסיטה את הוויכוח לסוג הטבעות שאבדו ולא אם אבדו טבעות בכלל".

לאור האמון שנתן בעדותה של המבוטחת הרשם נדים מורני קיבל את התביעה במלואה וחייב את מגדל לשלם למבוטחת את שווי הטבעות בתוספת אגרת המשפט ששולמה על ידו.

התנהלות חברות הביטוח הופכת את בתי המשפט למחלקת התביעות שלהן ומרוקנת את הביטוח מתוכן. היא הופכת את הביטוח ללא יותר מאשר כרטיס כניסה לבית המשפט. היא מנוגדת לחוק חוזה הביטוח המחייב את חברות הביטוח לבדוק את חבותן ומטיל עליהן את נטל הראיה ואת נטל השכנוע להוכיח כי המבוטח מרמה אותן.

מייאשת עוד יותר העובדה שבתי המשפט מקבלים את התנהלות חברות הביטוח בהבנה כאילו רק יתנו לעם ישראל את ההזדמנות הוא כבר ירמה את חברות הביטוח.