Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

רק שונא מתנות מבוטח

טל ושגיא התחתנו בשעה טובה. החתונה הסבה הרבה נחת להוריהם שהחליטו להפתיעם וקנו להם מכונית חדשה במתנה. באחד הלילות, המכונית נגנבה. תארו לעצמכם שחברת הביטוח הייתה מסרבת לשלם לטל ושגיא את שווי המכונית בטענה שלא הם, אלא הוריהם שילמו עבור המכונית. הייתם אומרים שמדובר בבדיחה הלקוחה מאתר בדיחות על עורכי דין ושופטים. למרבה הצער, חברת ביטוח בישראל לא חשה כל מבוכה מלהעלות טענה שכמותה. ועוד יותר עצוב: בית משפט בישראל קיבל גם קיבל טענה אבסורדית זו.

ומעשה שהיה כך היה:

בתחילת השנה, הכריזו מנהלי סוכנות הביטוח "דורות" על מבצע. סוכן ביטוח שעד סוף השנה, ימכור ביטוחים מעל למכסה המקובלת, יזכה בכרטיס טיסה לברזיל.

בני גבאי, סוכן ביטוח העובד באותה סוכנות, התגייס למשימה. הפשיל שרוולים, עשה לילות כימים, כיתת את רגליו מדלת לדלת ולא חסך כל מאמץ. לבסוף, עמד ביעד וזכה בכרטיס הטיסה הנכסף. על כל צרה שלא תבוא, רכש גבאי ביטוח נסיעות מקיף לחו"ל בחברת הביטוח מנורה. הביטוח כלל כיסוי למקרה של ביטול נסיעה.

איתרע המזל וסמוך ליום הנסיעה חלה גבאי. הוא נאלץ לבטל את הטיול.

גבאי פנה למנורה וביקש לקבל את עלות כרטיס הטיסה. בעצב, סיפר גבאי למסלק התביעות במנורה, כי את כרטיס הטיסה קיבל כבונוס על המאמצים הרבים שהשקיע, משך שנה שלמה, במכירת ביטוחים.

עליתי על משהו, נדלקו חושיו המפותחים של מסלק התביעות במנורה. מי שילם עבור הכרטיס, התעניין אצל גבאי. אמרתי לך, השיב גבאי בתמימות, סוכנות דורות בה אני עובד. אם כך, פסק מסלק התביעות, גאה בערמומיותו, כרטיס הטיסה אינו אלא מתנה. מנורה לא משלמת על אובדן מתנות.

מדוע, הקשה גבאי.

בוא אסביר לך בדוגמא: נניח שכל רכושך שווה 100,000 שקל ומישהו נותן לך מתנה בשווי 10,000 שקל. כמה אתה שווה עכשיו?

110,000 שקל, ענה גבאי.

עכשיו נניח שמישהו גונב לך את המתנה, כמה אתה שווה עכשיו?

100,000 שקל, ענה גבאי.

יפה, אמר מסלק התביעות בסיפוק, אתה רואה, כשגונבים מתנה לא נגרם כל נזק למקבל המתנה.

חכמי התלמוד היו עדיני נפש. על טענה שכזו, כדי לא לפגוע, היו אומרים בארמית "בוקי סריקי" ("בקבוקים ריקים"), במקום לומר דברי הבל. ומדוע מדובר בבוקי סריקי? ראשית, גבאי לא באמת קיבל את כרטיס הטיסה במתנה, אלא בתמורה לעבודה קשה. שנית, גם אם היה מקבל את הכרטיס במתנה, הרי כל משפטן מתחיל יודע כי מתנה עוברת לבעלותו המלאה של מקבלה. אין הבדל בינה לבין יתרת רכושו. לכן כל נזק או אובדן שנגרם למתנה, הוא נזק שנגרם למקבל המתנה.

גבאי הבין כי מנורה לא תשלם דבר. בצר לו פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. התביעה הונחה על שולחנה של השופטת לימור ביבי-ממן.

מדוע אינכם משלמים, פנתה השופטת לנציגי מנורה, הרי הוא רכש אצלכם פוליסה למקרה של ביטול נסיעה לחו"ל וזה בדיוק מה שקרה. אולי המחלה שלו לא הצדיקה את ביטול הנסיעה, הקשתה השופטת.

הצדיקה, נאלצו נציגי מנורה להודות. הסיבה היא אחרת. גבאי לא שילם עבור כרטיס הטיסה. הוא קיבל אותו במתנה. לכן אובדן הכרטיס לא גרם לו כל נזק.

ומה פסקה השופטת המלומדת, האם היא נשבתה בקסם הטענה, או הבחינה כי מדובר בבוקי סריקי?

השופטת צללה לנבכי הוראות חוק חוזה הביטוח, וגילתה כי החוק מבדיל בין "נזק שנגרם למבוטח", לבין "נזק שנגרם לנכס המבוטח". במקרה שלנו, קובעת השופטת, נגרם נזק לכרטיס הטיסה, מאחר ולא השתמשו בו. גבאי לעומת זאת, לא סבל כל נזק, שהרי לא הוא שילם עבור הכרטיס.

אבל בהחלט נגרם לי נזק, ניסה גבאי לטעון בייאושו. אם הייתי בוחר שלא לצאת לטיסה, הייתי מקבל מסוכנות דורות את שווי הכרטיס בכסף.

ייתכן, השיבה השופטת, אבל בחרת לטוס. את גלגל הבחירה לא ניתן להשיב לאחור.

בסופו של דיון, דחתה השופטת ביבי ממן את תביעתו של גבאי, אולם גילתה כלפיו סלחנות ולא חייבה אותו בהוצאות משפט.

בשולי הדברים נעיר, כי פסק הדין מוטעה, לעניות דעתנו כמובן. מבחינה משפטית אין הבדל בין חוסר אפשרות לממש כרטיס שאדם קיבל במתנה לבין חוסר אפשרות לממש כרטיס שהמבוטח שילם עליו בכספו. כך או כך, למבוטח נגרם נזק. זאת ועוד, בית המשפט העליון פסק בפרשת סיגנא, כי גם אם לא נגרם למבוטח כל נזק מאובדן הרכוש המבוטח, חברת הביטוח חייבת לשלם לו את שווי הרכוש המבוטח. אם רצונה של חברת הביטוח לשלם רק עבור נזק שנגרם למבוטח, עליה לרשום בפוליסה בבירור, באופן שלא ישתמע לשני פנים, כי בקרות מקרה הביטוח ישולם רק נזק שנגרם למבוטח עצמו. אם לא עשתה כן, תישא חברת הביטוח בכל הנזק שנגרם לנכס. זוהי עמדתו של בית המשפט העליון שלמרבה הצער לא מקובלת על השופטת לימור ביבי-גבאי שבחרה לפטור כליל את חברת הביטוח משווי הכרטיס אותו ביטחה.

הסוכן הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ושם הגיעו הצדדים לפשרה, שבה שולם לסוכן סכום מסוים בעבור תביעתו.