ביטוח ישיר גזלה מאות שקלים בחודש מיוצאת אתיופיה ענייה
ביטוח ישיר שלחה את נציגיה להתקשר אל גואי גאלה קסה כדי למכור לה ביטוח חיים ותאונות אישיות. קסה הסכימה, חתמה על הוראת קבע וביטוח ישיר החלה לגבות מחשבונה בבנק פרמיות חודשיות במאות שקלים.
כעבור שנה התקשרו נציגי ביטוח ישיר שוב אל קסה. לאחר אותה שיחה החלה ביטוח ישיר לגבות מחשבונה של קסה מידי חודש תוספת של מאות שקלים עבור ביטוח חיים ותאונות אישיות.
חלפה חצי שנה נוספת. נציגי ביטוח ישיר התקשרו שוב אל קסה. גם לאחר שיחה זו החלה ביטוח ישיר לגבות מחשבונה של קסה תוספת של מאות שקלים מידי חודש בחודשו.
את התוספות עבור שני הביטוחים הנוספים גבתה ביטוח ישיר באמצעות אותה הוראת קבע ראשונית.
קסה לא עמדה בנטל תפיחת החיובים החודשיים. חשבון הבנק שלה נכנס למינוס. הבנק הפסיק לכבד את הוראת הקבע. או אז הגישה נגדה ביטוח ישיר תביעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.
תביעתה של ביטוח ישיר הונחה על שולחנו של השופט אמיר לוקשינסקי-גל. השופט מזכיר לתאגידי הביטוח כי ביטוח הוא חוזה. לכן הם צריכים להוכיח כי למבוטח הייתה "גמירת דעת המוגדרת כרצון מגובש, רציני והחלטי להתקשר בחוזה הביטוח".
האם במקרה זה באמת רצתה קסה להתקשר בשלושה חוזי ביטוח חיים ותאונות אישיות, מקשה השופט.
בתצהיריה מודה קסה כי נתנה הסכמה ביחס לביטוח הראשון, קובע השופט.
ביחס לביטוח השלישי, ביטוח ישיר לא הגישה לבית המשפט את ההקלטה של שיחת המכירה. הקלטת השיחה מהווה ראיה מכרעת ומרכזית, מבהיר השופט. העדרה מקים חזקה שאילו הייתה מוצגת, הייתה פועלת לרעת ביטוח ישיר. לכן מעדיף השופט את גרסת המבוטחת לפיה לא נתנה הסכמה לכריתת חוזה הביטוח השלישי.
כעת עובר השופט להאזין לשיחת מכירת הביטוח השני. השופט מבחין כי בשל אי ידיעת השפה העברית על בוריה תשובותיה של קסה לשאלות מורכבות יותר אינן ענייניות.
השופט מביא דוגמא:
נציגת ביטוח ישיר שואלת: "יש לך תחביבים שנחשבים מסוכנים... טיפוס הרים, צלילה במים?"
קסה משיבה: "אין לי מים, היה לי מים בברך".
כאשר נציגת ביטוח ישיר נוקבת בסכום הפרמיה שיש להוסיף (298 שקל לחודש) חוזרת קסה בנחרצות על חוסר יכולתה לשלם סכום זה. אולם נציגת ביטוח ישיר לא מרפה. היא פותחת במסע שכנוע אגרסיבי שאינו מקבל "לא" כתשובה. היא זורעת בליבה של קסה חרדה על אירועי אסון העלולים לפקוד אותה. פיגוע, תקיפה ומסיימת ברגשי אשמה: "את לא רוצה ליפול על הילדים".
קסה מבהירה שוב שקשה לה להוסיף כסף על הביטוח הקיים. נציגת ביטוח ישיר משיבה שדווקא בגלל מצבה הכלכלי הקשה עליה לרכוש ביטוחים: "אנשים עשירים שיש להם בתים וכספים ועסקים לא צריכים ביטוח כי יש להם כסף... דווקא את שמצבך הכלכלי פחות טוב צריכה את הביטוח".
מעבר לכל אלה, מוסיף השופט, נציגת ביטוח ישיר הפרה את הוראות חוזר המפקח על הביטוח ("צירוף לביטוח" חוזר מס' 2016-1-7, מיום 8.6.16; והתיקון בחוזר מס' 1018-1-10, מיום 15.7.18):
- במקום להודיע לקסה שמטרת השיחה היא מכירת ביטוח ולבקש ממנה אישור לביצוע פעולת שיווק פתחה נציגת ביטוח ישיר את שיחת המכירה בכך שמטרתה לתת לקסה "עדכון קצר".
- לאחר שקסה השיבה באופן חד ונחרץ שהיא אינה מעוניינת בביטוח נוסף, נציגת ביטוח ישיר הייתה חייבת להפסיק את שיחת המכירה. במקום זאת המשיכה להפעיל מסע לחצים אגרסיבי עם הפחדות.
- הנציגה ביצעה את השיווק תוך התעלמות ממאפייני המועמדת לביטוח ובכלל זאת גילה ושפתה.
בסופו של יום השופט לוקשינסקי-גל קבע כי קסה לא נתנה כל הסכמה גם לביטוח השני ודחה מכל וכל את תביעת ביטוח ישיר נגד גואי גאלה קסה.
יהיה מי שיאמר: נעשה צדק. מערכת המשפט עובדת. זה נכון. אכן השופט אמיר לוקשינסקי-גל נתן פסק דין צודק ואנושי.
איך בכל זאת העזה ביטוח ישיר להביא עניין כה מקומם להכרעה שיפוטית? קרוב לוודאי שהיא חשבה שהתיק ייפול על שופט שיצדיק את התנהלותה. למרבה הצער יש כאלה.
התעללות תאגידי הביטוח באזרחים פשוטים וקשי יום לא מקוממת למרבה הצער את שופטינו. יעידו על כך הוצאות המשפט שהוטלו על ביטוח ישיר במקרה זה: 1,000 שקל על הזמן שקסה ובתה, שהתלוותה אליה בשל קשיי השפה, בזבזו בשלושה דיונים ו- 1,800 שקל עבור הסיוע המשפטי שמימן את ייצוגה.
נקל להבין אילו הוצאות היו מוטלות על אזרח קשה יום שהיה מעז בתחמנות להיכנס לחשבון הבנק של ביטוח ישיר ולגבות משם מאות שקלים בחודש שלא כדין.
דבר אחד ייאמר לזכותם של תאגידי הביטוח. הם פועלים בצורה זו ללא בושה באופן שוויוני. הם מפילים בפח עשירים כעניים. גברים כנשים. יוצאי אתיופיה כיוצאי פולין. אפילו שופטים.