Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הקווים האדומים שאסור למומחה רפואי לחצות

פליטה מאריתריאה נפצעה קשה בתאונת עבודה במהלך העסקתה במכבסת מפרץ הים האדום. חברת הפניקס ביטחה את המכבסה בביטוח חבות מעבידים. הפניקס סירבה לפצות את הפליטה על נזקי גופה.

הפליטה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד הפניקס. התביעה התבססה על חוות דעת מומחה מטעמה לפיה התאונה גרמה לה נכות צמיתה בשיעור של 35 אחוז.

הפניקס שכרה את שירותיו של ד"ר גד ביאליק כדי שיכתוב חוות דעת נגדית.

ביאליק זימן את הפליטה לבדיקה. היא התייצבה בקליניקה שלו והמתינה כארבעים דקות. כאשר התפנה אליה, היא ביקשה כי יבדוק אותה בנוכחות מלווה שהגיעה עמה. ביאליק סירב בטענה שעליו לקבל אישור לכך מעורך דינה של הפניקס.

לאחר המתנה נוספת ניגשה המלווה אל ביאליק ושאלה אותו בדחילו ורחימו אם קיבל את האישור לנוכחות המלווה. ביאליק השיב: "אין לי זמן לשבת ולהתקשר. אני עסוק".

חלפה שעה. המלווה ניגשה שוב אל ביאליק והציגה בפניו מכתב שנשלח אל עורך דינה של הפניקס המודיע לו מראש כי העובדת תגיע עם מלווה. ביאליק סירב להביט במכתב ושילח את הפליטה והמלווה לדרכן.

השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין ביקש את התייחסותו של ד"ר ביאליק לשאלה מדוע סירב לבדוק את הפליטה בנוכחות המלווה.

כשאני בודק את החולים והנכים שהפניקס שולחת אלי, אני לא נותן להם "טיפול רפואי", הסביר ביאליק. אני עובד בשירות חברת הביטוח. לכן רק הוראות עורך דינה של חברת הביטוח מחייבות אותי. לאור הוראות שקיבלתי ממנו בעבר לא מצאתי טעם להתקשר אליו. לגישתי, הוסיף ביאליק, "שאלת נוכחותו של מלווה בבדיקה רפואית לצורך הגשת חוות דעת מטעם בעל דין שכנגד, הינו עניין משפטי ולא רפואי. על כן פעלתי וכך אפעל גם בעתיד לפי הנחיות עורך הדין מזמין חוות הדעת".

השופט קליין דחה מכל וכל את גישתו של ד"ר ביאליק. חוק זכויות החולה מקנה לכל אדם את הזכות לנוכחות מלווה בעת קבלת טיפול רפואי. הגדרת "טיפול רפואי" בחוק היא רחבה למדי וכוללת גם "אבחון" לצורך מתן חוות דעת.

לא זו אף זו: לפי חוזר משרד הבריאות משנת 2001, הדגיש השופט קליין, מוטלת חובה על כל רופא ליידע את החולה כי זכותו לדרוש שכל אדם אחר, על פי בחירתו, יהא נוכח בבדיקת רופא. לא ייתכן שבדיקת מומחה רפואי תתקיים "במחשכים". זוהי זכות יסוד של כל אדם והיא אינה נעלמת כאשר היא מבוצעת במסגרת הליך משפטי.

יש גם לזכור, הבהיר השופט, כי מדובר ב"אישה קשת יום, פליטה חסרת השכלה. היא אינה שולטת היטב בעברית, אינה מודעת לשמירת זכויותיה ונוכח הפציעה הקשה שחוותה, הבקשה שמלווה תהיה אתה בבדיקה אצל רופא, אינה חסרת הגיון או בסיס".

ולסיום הוסיף השופט קליין מספר הערות אשר ראוי כי כל מומחה הנותן חוות דעת לבית משפט יחקוק באותיות בולטות על קירות מרפאתו:

  1. רופא הנותן חוות דעת מומחה במשפט מחויב קודם כל לשבועת הרופאים, לחוק זכויות החולה, להנחיות משרד הבריאות ולכללי האתיקה החלים על רופאים.
  2. ציות להוראות אלה אינו בגדר המלצה. הטענה לפיה "פעלתי ואפעל בהתאם להנחיות של עורך הדין מזמין חוות הדעת" אינה יכולה להתקבל בשוויון נפש. גם אם "בעל המאה הוא בעל הדעה" ישנם קווים אדומים שאסור לרופא לעבור.
  3. בכל הנוגע לבדיקה גופנית של אשה על ידי רופא, יש לשקול בכובד ראש את יישום תובנות הלכות הייחוד שהנחילו לנו חז"ל.
  4. המשפט העברי מצווה להתייחס לזר שבתוכנו בצורה הוגנת ונדיבה כי מעצם מעמדו הוא חלש מבחינת מימוש זכויותיו. עלינו לזכור כי שוחררנו כעם עבדים ממצרים ואנו מצווים שלא לגרום עוול לגר.
  5. אסור להתייחס לעובדים זרים ביהירות ויחסי אדנות. החובה להתנהג אל הגר כאדם שווה בין שווים מחייבת גם לנהוג בתום לב ובנדיבות בהליך משפטי.
  6. עם גר תושב יש לנהוג בדרך ארץ וגמילות חסדים. לכן יש לספק לכל גר תושב שירותי הצלה ורפואה כשם שהם מסופקים לכל אחד מבני ישראל.
  7. האיסור "לא תונו את הגר" משמעו לדעת השופט גם איסור לגרום לזר עינוי דין. אם מערכת המשפט תציב בפני עובדת זרה שנפצעה קשות מכשולים רבים למימוש זכויותיה (כגון טרטורה הלוך וחזור בכדי להיבדק ע"י מומחה רפואי) אזי היא תוציא את דיבת מדינת ישראל ותורת ישראל רעה ויש בדבר משום חילול השם.

בסופו של יום, השופט קליין פסק כי זכותה של הפליטה הזרה להיבדק על ידי מומחה חברת הביטוח בנוכחות מלווה מטעמה וחייב את הפניקס לשלם לעובדת הזרה הוצאות בסך 3,600 שקל ללא קשר לתוצאות המשפט, בשל הסחבת המיותרת שגרמה.

בהקשר להחלטה זו נזכיר כי לא מזמן, גם הרשם הבכיר נועם רף, מבית משפט השלום ברמלה, קבע כי זכותה של חולה סיעודית להיבדק אצל מומחה מטעם חברת הביטוח בנוכחות כל מלווה שתבחר ובכלל זה המלווה יכול להיות גם עורך הדין המייצג אותה.