איך עושים "תספורת" לילדה נכה? תלמדו משר האוצר
ילדה קטנה בת שנה נפגעה קשה בתאונת דרכים. הוריה הגישו בשמה תביעת פיצויים נגד "קרנית". קרנית היא תאגיד ממשלתי, שהוקם במטרה לפצות, בין השאר, נפגעי תאונות "פגע וברח".
תאגיד קרנית לא מבטח את נפגעי "פגע וברח" בחינם. כמו תאגידי הביטוח הפרטיים, הוא ניזון יפה מאוד ואף בעודף ניכר (יותר מ-500 מיליון שקל בשנה) מהפרמיות המופרשות אליו מביטוח החובה שכולנו משלמים. אולם, להבדיל מתאגידי הביטוח הפרטיים, הנשלטים על ידי הטייקונים, תאגיד קרנית נשלט בידי שר האוצר שלנו. אפילו את מנהליו הוא אישית ממנה.
הנאיביים שביננו, היו בוודאי מצפים כי נציגיו של שר האוצר, יטפלו באנושיות ובחמלה בנכים, באלמנות וביתומים שאסון תאונת הדרכים ניחת עליהם. הרי שר האוצר הצהיר כי נכנס לפוליטיקה מתוך "צורך להגן על החלש ולבנות חברת מופת שמאמינה בערבות הדדית" (מצע "יש עתיד" פרק כלכלה וחברה). גם בתקנון קרנית נאמר מפורשות כי תאגיד קרנית מתחייב לטפל בנפגעים "ביושר, בהגינות ובכבוד". האמנם הצהרות יפות אלה מיושמות בשטח? מיד נראה.
כנהוג בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מינה בית המשפט מומחים רפואיים מטעמו. אלה בדקו את הילדה וקבעו את שיעור נכותה בתחומי הרפואה השונים. בתום שמיעת הראיות, בטרם מתן פסק הדין, הגישו הורי הקטינה בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום אף אוזן וגרון בשל "בעיות שמיעה" באזנה השמאלית של הקטינה.
השופטת דליה גנות גילתה אורך רוח. למרות השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה, היא מינתה את פרופסור רפאל פיינמסר כמומחה בתחום אף אוזן גרון "על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם יש לנפגעת נכות בגין הירידה בשמיעה באזנה השמאלית".
המומחה בדק את הילדה וגילה כי היא סובלת לא רק מירידה בשמיעה, אלא גם מבעייה בנשימה האפית. הוא הגיע למסקנה כי בשל ירידת השמיעה, זכאית הקטינה לנכות בשיעור של 10 אחוז ובשל הבעייה בנשימה האפית, היא זכאית לנכות נוספת בשיעור של 20 אחוז.
שומו שמיים, זעקו נציגיו של שר האוצר ומיהרו להגיש לשופטת בקשה "להתעלם מהנכות המומלצת בגין הבעייה בנשימה האפית".
מדוע להתעלם, הקשתה השופטת גנות.
המומחה חרג מגדר סמכותו, התרעמו נציגי קרנית, המומחה הוסמך בכתב המינוי לקבוע אחוזי נכות רק בשל ירידה בשמיעה והנה הוא העניק לה עוד 20 אחוזי נכות עבור בעייה בנשימה אפית.
אכן, מודה השופטת גנות, אין ספק שפרופסור פיינמסר חרג מכתב המינוי כאשר התייחס לבעיית הנשימה האפית. אולם, ממהרת השופטת להוסיף, "לא ניתן להתעלם מפציעתה הקשה של הקטינה. לא ניתן לקפח אותה על ידי התעלמות מבעיית הנשימה האפית".
אבל מבחינה משפטית הוא חרג מסמכותו, חזרו נציגי שר האוצר על טענתם.
"לעניות דעתי" השיבה השופטת, "עשיית הצדק חשובה לאין ערוך מכל שיקול משפטי. לכן, מאותו רגע שבעיית הנשימה האפית אובחנה בבירור על ידי המומחה, לא ניתן להתעלם מאחוזי הנכות שהוא העניק לה בגין מגבלה זו".
עשיית הצדק חשובה משיקול משפטי, התפלאו נציגי שר האוצר, אנחנו בהיכל המשפט, לא בהיכל הצדק.
"עקרון עשיית הצדק וחשיפת האמת", הסבירה השופטת לנציגי קרנית, "נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר בעקרון על, אשר חובה על בית המשפט לפעול על פיו. חשיפת האמת הינה נשמת אפה של מערכת המשפט. היא בסיס הלגיטימיזציה האזרחית, הציבורית והמשפטית, אשר לאורם פועלת מערכת בתי המשפט".
לסיכום, השופטת דליה גנות החליטה כי היא לא תוכל להתעלם מאחוזי הנכות הנוספים שנתן המומחה, אפילו שבכך חרג מכתב המינוי. "יש להתייחס לנכות זו ולהביאה בחשבון כלל נכויותיה של הקטינה".
סמוך לשנת 2006 התגלו בעיר סיינה באיטליה ציורי קיר מדהימים מהמאה ה-13. בין הציורים מצויים שניים, המהווים האחד את היפוכו של השני. בציור הראשון, נראים בני אדם החיים בהרמוניה. בציור השני, נראים בני אדם החיים באומללות. כשמתקרבים אל הציורים, מבחינים בסיבה להרמוניה ולאומללות. בציור הראשון הנקרא "הממשלה הטובה" נראית אלת משפט מצליחה בחוכמה לאזן בין כפות מאזני הצדק. בציור השני, הנקרא "הממשלה הרעה", נראית אלת המשפט עם ידיים כבולות ומאזניים שבורים. אין ספק כי פסק דינה של השופטת דליה גנות, שוכן אחר כבוד בציור הראשון. אם ירבו כמוהו, נחיה גם אנחנו בהרמוניה.