מפוטרי הקורונה והיוצאים לחל"ת: הזהרו מאובדן הביטוח הפנסיוני

יותר ממיליון עובדים איבדו בימים אלה, כתוצאה ממגפת הקורונה, את מקום עבודתם או שאולצו לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום). עובדים אלה עומדים לאבד גם את משענת הביטוח הפנסיוני שלהם: במקרה של מחלה או תאונה, הביטוח הפנסיוני לא יהיה שם בשבילם או בשביל יקיריהם. הפרשות שבוצעו משך עשרות שנים של קרוב לחמישית מהשכר החודשי ירדו לטמיון.

לתוצאה מזעזעת זו אחראים משרד האוצר שאישר תקנוני ביטוח פנסיוני עם סעיפים דרקוניים, תאגידי הביטוח המפעילים את תקנוני הביטוח הפנסיוני באכזריות ושופטי בתי הדין לעבודה העומדים מנגד.

כדי להבהיר את הדברים וגם כדי ללמוד כיצד למנוע את פני הרעה, נביא מיד מקרה של חולת סרטן שיצאה לחל"ת, איבדה את כושר עבודתה ומצאה את עצמה בפני שוקת שבורה. למזלה תביעתה הובאה בפני שופט שהצליח למצוא פרצה בחומות הרשעות.

ומעשה שהיה כך היה:

מורה במשרד החינוך חלתה פעמיים בסרטן ועברה טיפולים כימותרפיים רבים. כאשר נכנסה להיריון, המליצו רופאיה על שמירת הריון. לאחר הלידה החלה לסבול מתופעות פיזיולוגיות אשר חייבו יציאה לחל"ת כדי לעבור בדיקות מורכבות.

חלפה שנה של בדיקות קשות. התברר כי המורה אינה כשירה לחזור לעבודה.

במסגרת החובה המוטלת על כלל המעסיקים והעובדים במשק לרכוש ביטוח פנסיוני, צרף משרד החינוך את המורה לקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" המנוהלת על ידי תאגיד הביטוח מנורה. כעמיתה בקרן היא הייתה זכאית לקבל פנסיית נכות כתוצאה מאובדן כושר עבודתה.

לתדהמתה, מסלקי התביעות במנורה הודיעו לה כי ביטוחיה בקרן הפנסיה התאיידו. היו כלא היו. בתקופת חל"ת, הסבירו לה, המעסיק פטור לא רק מתשלום שכר העבודה אלא גם מההפרשות לביטוח הפנסיוני. אכן תקנון קרן הפנסיה מעניק לעובד "ארכת ביטוח" של חמישה חודשים כדי שיוכל להסדיר את המשך התשלומים לקרן במקום המעסיק. אולם המורה לא ניצלה את "ארכת הביטוח". לכן הפכה ל"עמיתה לא פעילה" שאינה זכאית לפנסיית נכות וגם שאיריה לא יהיו זכאים לפנסיית שאירים אם חס וחלילה תלך לעולמה.

וכעמיתה בקרן אני לא זכאית לקבל מכתב התראה לפני שאני הופכת ל"עמיתה לא פעילה", מחתה המורה.

לא, השיבו מסלקי התביעות ואתם הקוראים שימו לב לפלפול: לעמית בקרן פנסיה יש רק זכות שישלחו אליו מכתב התראה על ביטול הביטוחים. אין לו זכות לקבל את מכתב ההתראה. כך קבעו שופטי בית הדין לעבודה ואנו כחסידים של שלטון החוק פועלים על פי פסקי הדין שלהם. לקראת תום "ארכת הביטוח", המחשב שלנו מפיק באופן אוטומטי שני מכתבים. בראשון, הודעה על כך שהמבוטח כ"עמית לא פעיל" ישלם לנו דמי ניהול יקרים יותר. בשני, התראה לפני ביטול ביטוחי המוות ואובדן כושר העבודה. שני המכתבים נשלחים וירטואלית אל בית הדפוס "אורדע פרינט" וזה האחרון שולח את שני המכתבים במעטפה אחת אל עמיתי הקרן.

אתם יכולים להראות לי אישור על משלוח המכתבים בדואר רשום, ביקשה המורה.

אין לנו, השיבו מסלקי התביעות, שופטי בתי הדין לעבודה פטרו אותנו ממשלוח המכתבים בדואר רשום. הם חששו שהדבר יכביד עלינו. לכן קבעו שדי במשלוח המכתב בדואר רגיל.

בלית ברירה פנתה המורה אל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

השופט דורון יפת עמד בפני משוכה קשה למעבר. הוא גילה כי אכן עמיתיו השופטים הטילו על תאגידי הביטוח רק "חובת שליחה" של ההתראה ולא "חובת מסירה". וגם את המעט של חובת השליחה הם לא דרשו לקיים בדואר רשום.

אולם את עיניו של השופט צדו שתי מילים בחוזר המפקח על הביטוח מספר 2003/4. המפקח אייל בן שלוש קבע בשנת 2003 כי את מכתב ההתראה על סיום הכיסויים הביטוחים על תאגיד הביטוח לבצע "בדיווח נפרד ומפורט".

לעומת זאת, כאמור, תאגיד מנורה לא שולח את מכתב ההתראה בדיווח נפרד אלא שולח אותו באותה מעטפה עם הודעה על ייקור דמי הניהול.

אין מדובר בדקדוקי עניות, מסביר השופט. כל מבוטח הטרוד בענייניו הרפואיים, כמו המורה חולת הסרטן, היה ממשיך את שני הביטוחים הקריטיים האלה. אלא שלמקרא המכתב הראשון במעטפה גם הוא היה מפספס את המכתב השני (מכתב ההתראה על ביטול הביטוחים) הנלווה אליו במחשבה שגם הוא עוסק בדמי ניהול.

"בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם", השופט מזכיר לתאגידי הביטוח כי חלות עליהם חובות נאמנות ותום הלב מוגברות ולכן עליהם לנצל את השינויים הטכנולוגיים המוזילים את עלויות הדיוור כמו מסרונים והודעות דוא"ל כדי ליידע את המבוטח על אפשרות פגיעה בכיסויים הביטוחיים. ראוי גם כי ההתראה על הפגיעה בכיסויים תכתב באותיות קידוש לבנה, במכתב נפרד, במעטפה נפרדת, ותוך שיצוין בו במפורש מהו המועד שבו יסתיים הכיסוי הביטוחי.

השופט גם ממליץ לרשות שוק ההון לבחון "מתן הוראות על משלוח התראה שנייה נוספת באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים הרלוונטיים בצמתים רגישים מעין אלה ועל מנת שלא יוותרו בפני שוקת שבורה, אפילו הדבר יגרום לתוספת עלויות מסוימת. שכן אין דין הודעה טכנית או דיווח תקופתי לעמית כדין התראה על העדר כיסוי ביטוחי. כך למעשה, יישלחו שתי התראות, כאשר השנייה שבהן לפחות 21 יום לפני תום הכיסוי הביטוחי וככל הניתן ובהתאם לשיקול דעתה של הרשות, אחת מהן תהיה באמצעות מכתב בדואר רשום".

בסופו של דיון, הורה השופט דורון יפת לתאגיד הביטוח מנורה להשיב את מעמדה של המורה כעמיתה בקרן, כאילו לא הפסיקה את חברותה בקרן, כדי שתזכה לביטוח מלא עבור מצבה הבריאותי.