Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הרצאה: סוכן הביטוח - ידיד לעת צרה

ביום 7.9.20 נתן עו"ד חיים קליר הרצאת zoom במכללה לפיננסים ולביטוח של לשכת סוכני הביטוח.

ניתן לצפות בסרטון ההרצאה ישירות באמצעות קישור זה באתר הפייסבוק של המכללה לפיננסים ולביטוח של לשכת סוכני הביטוח.

לנוחותך תמליל מלא של ההרצאה:

צהריים טובים לכולם. אני שמח להיות כאן ומודה מקרב לב ליו"ר המכללה חוה פרידמן וינרב ולצוות המכללה על הבמה המכובדת שניתנה לי.

בחרתי לתת להרצאה את השם "סוכן הביטוח-ידיד בעת צרה" כי סוכן הביטוח הוא ברוב המקרים האדם הראשון שהמבוטח פונה אליו לעזרה כאשר נופל עליו אסון. המבוטח רואה בו את איש אמונו, ידיד לעת צרה.

מטרת הרצאה זו, לצייד אתכם סוכני הביטוח במידע ובטיפים שיסייעו לכם להשיג עבור הלקוחות שלכם את המגיע להם.

למידע נוסף הנכם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט שלנו המכיל מאמרים, מדריכים, דברי חקיקה, חוזרים של המפקח על הביטוח וסקירות שוטפות בענייני ביטוח.

כמו כן ניתן להירשם באתר, בחינם כמובן, לקבלת עדכונים שוטפים באמצעות הניוזלטרים שלנו. את האתר תוכלו למצוא בקישור www.kalir.co.il או על ידי הקשת השם חיים קליר בגוגל.

ועכשיו להרצאה:

הטיפול בתביעת ביטוח משול, כפי שנראה מיד, למעבר בשדה מוקשים. לכן חשוב לנקוט בשלושה כללי זהירות בסיסיים שהצלחת המבוטח תלויה בהם.

ראשית, חשוב להטיל ספק בכוונות מסלקי התביעות, השמאי, החוקר, המומחה ושאר נושאי כליה של חברת הביטוח.

שנית, מומלץ להזהיר את המבוטח כי ישקול בזהירות כל אמירה בעל פה ובכתב וכל צעד שהוא עושה. לעיתים משפט, אפילו מילה, עלולים להכשיל את תביעת הביטוח.

שלישית, קריטי לתעד בהקלטה, בצילום או בכל דרך אחרת כל דבר שקורה בזירת מקרה הביטוח ולאחר מכן במגעים עם נציגי חברת הביטוח.

שיטת מצליח

כללי זהירות אלה הכרחיים לאור המציאות העגומה שיוצרת "שיטת מצליח" בה נוקטות חברות הביטוח. כפי שנראה מיד הן מפעילות אותה אפילו על השופטים.

# אדם חלה בסרטן המעי הגס. כמוצא אחרון, הרופאים המליצו על תרופה שאינה בסל הבריאות. למזלו של החולה היה לו ביטוח בריאות פרטי עם כיסוי לתרופות מחוץ לסל הבריאות.

אלא שחברת הביטוח סירבה לממן את התרופה בטענה שהיא לא מאושרת על ידי משרד הבריאות.

בשיא מחלתו, כשחרדת המוות מלווה אותו, פנה המבוטח לעזרת כל מי שיכול היה להפעיל לחץ על חברת הביטוח. אפילו עד אורלי וגיא הגיע. לא עזר.

המבוטח נאלץ לפנות לבית המשפט. השופטת נדהמה לגלות איך בלי בושה, באולם בית המשפט, ניסתה עליה נציגת חברת הביטוח את שיטת מצליח.

הנה התיאור בלשונה של השופטת:

"המצב בו חברת הביטוח דוחה תביעות כדבר שבשגרה הפך לדפוס. חברת הביטוח נוקטת בשיטה של דחייה ומקסימום פשרה. אפילו בפני העזה חברת הביטוח להתנהג כך. נציגת חברת הביטוח טענה כי התרופה אינה כלולה ברשימת התרופות המאושרות של משרד הבריאות. במעמד הדיון ערכתי בדיקה באינטרנט ומצאתי כי התרופה דווקא כן מאושרת".

השופטת המשיכה ותיארה את מצבו העגום של המבוטח בישראל. הנה כך בלשונה:

"אדם מבטח את חייו על מנת שיוכל "לישון בשקט". המבוטח מצפה כי בעת צרה תעמוד חברת הביטוח לצדו ולא כנגדו. הדברים מקבלים משנה תוקף במבוטח החולה במחלה סופנית. כאן סירוב חברת הביטוח לממן לו את התרופה עלול לעלות לו בחייו. והנה במקום להיחלץ לעזרה, חברת הביטוח עושה כל מאמץ להתחמק מתשלום".

חברות הביטוח דוחות תביעות בנימוקים שכבר נידחו על ידי בתי המשפט

אז איך אתם כסוכנים יכולים לסייע למבוטח בעת שנופל עליו אסון, מחלה, תאונה, שריפה ועוד והוא זקוק לפוליסה שלו?

קודם כל חשוב להכיר את טענות הדחייה שכבר נפסלו על ידי בתי המשפט. אף על פי כן חברות הביטוח ממשיכות לטעון אותן ורבים נופלים בפח:

  1. "עד סיום החיתום אין ביטוח". טענה זו מועלית בעל ידי חברות הביטוח כל מקרה בו המבוטח חלה, נפטר, ניזוק בטרם אישר חתם חברת הביטוח את קבלתו לביטוח.

אלא שהליך החיתום נמשך זמן רב. לעיתים חודשים רבים. החיים לא עוצרים מלכת ומקרי ביטוח רבים קורים גם בתקופת הביניים שבין החתימה על הצעת הביטוח לבין סיום החיתום. חברות הביטוח מסרבות לכסות מקרי ביטוח המתרחשים בתקופת זו.

בית המשפט העליון לא קיבל את עמדת חברות הביטוח. הוא קבע, ואני מצטט, ש"האחריות לשינויים הבריאותיים בתקופת הביניים שבין החתימה על הצעת הביטוח לבין הקבלה לביטוח מוטלת על חברת הביטוח."

  1. טענה נוספת של חברות הביטוח: אם המבוטח לא התקין או לא הפעיל אמצעי מיגון הביטוח לא בתוקף.

בית המשפט העליון קבע שטענה זו מנוגדת לחוק חוזה הביטוח. אי התקנת אמצעי מיגון או אי הפעלתם אינה שוללת אוטומטית את הכיסוי. על חברת הביטוח להוכיח את כל והדגש הוא את כל ארבעת התנאים הבאים:

התנאי הראשון והחשוב שעל חברת הביטוח להוכיח הוא כי שום חברת ביטוח סבירה לא הייתה מסכימה לוותר על התקנת או על הפעלת אמצעי המיגון אפילו תמורת פרמיה גבוהה יותר.

# המבוטח שכח להפקיד את תכשיטיו בכספת בניגוד לדרישת הפוליסה. אף על פי כן בית המשפט העליון חייב את חברת הביטוח במלוא תגמולי הביטוח כי לא הביאה הוכחה שחברת ביטוח סבירה לא הייתה מבטחת את התכשיטים מחוץ לכספת.

# נהג משאית עצר את רכבו בשולי הדרך והתרחק כדי לעשות את צרכיו. המשאית נותרה דלוקה עם המפתחות במתג ההתנעה מבלי שהאיתוראן יופעל. המשאית נגנבה. הפוליסה דרשה שהאיתוראן יופעל בכל עת שהמשאית לא מאוישת. אף על פי כן חברת הביטוח חויבה לשלם כי לא הוכיחה שחברת ביטוח סבירה לא הייתה מבטחת את המשאית אילו ידעה שהאיתוראן לא יופעל.

התנאי השני: כי דרישת המיגון נוסחה בבירור, בהבלטה, בפירוט, בסמוך לנושא הרלבנטי. והחשוב מכל תוך אזהרות מפורשות, שאם אמצעי המיגון לא יופעל, המבוטח לא יהיה זכאי לתגמולי ביטוח.

# המבוטח יצא מביתו לחצי שעה ולא הפעיל את האזעקה. אף על פי כן, בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם כי לא נאמר בפוליסה שיש להפעיל את האזעקה בכל שעות היממה גם בהעדר אנשי הבית לפרק זמן קצר.

התנאי השלישי שעל חברת הביטוח להוכיח כדי לזכות בפטור מתשלום הוא כי הפעלת אמצעי המיגון, הייתה מונעת את הפריצה. כך לדוגמא, כי האזעקה הייתה מביאה את אנשי המוקד והם היו מונעים מהפורצים לבצע את זממם.

התנאי הרביעי שהמבוטח אשם בכך שאמצעי המיגון לא פעל.

  1. חברות הביטוח: תאונה יכולה לנבוע רק מהתממשות פתאומית של סיכון.

בית המשפט העליון: לא נכון. תאונה יכולה לנבוע גם מהתממשות הדרגתית של סיכון. לכן נזק לרכוש הנגרם במהלך ביצוע עבודות קבלניות על פני זמן נחשב גם הוא כנובע מתאונה. על כך ירחיב עו"ד שלום סביון ממשרדנו בהרצאה בנושא פוליסות קבלניות בסוף החודש הזה.

  1. טענת דחייה נוספת שמועלית על ידי חברות הביטוח היא שסיבוב ברך תוך כדי ריצה לא נחשב לתאונה ואינו מכוסה בפוליסת תאונות אישיות.

גם כאן קבע בית המשפט נחרצות כי מצב כזה מכוסה בפוליסת תאונות אישיות.

  1. חברות הביטוח מרבות לטעון כי מנוע שניזוק כתוצאה מהמשך הנסיעה ברכב לאחר קבלת מכה בגחון אינו מכוסה כי מדובר בנזק תוצאתי. למשל, כאשר השמן מתרוקן עקב פגיעה באגן השמן או כאשר מי הקירור מתרוקנים עקב פגיעה בתושבת מצנן המנוע.

בתי המשפט דחו גם טענה זו וקבעו כי מדובר בנזק מכוסה ולא בנזק תוצאתי.

  1. ושוב טענה חוזרת על עצמה של חברות הביטוח: אין כיסוי לגניבת רכב שארעה כאשר המבוטח העמיס מצרכים על הרכב עם המפתחות במתג ההתנעה.

בית המשפט: אין איסור בפוליסה להשאיר את המפתחות במתג ההתנעה. הפוליסה התקנית לביטוח רכב, נותנת למבוטח הגנה גם כנגד התרשלותו שלו וגם כנגד אשמו התורם.

  1. נעבור לטענה הבאה של חברות הביטוח המועלית כאשר המבוטח נפטר או מאבד את כושר עבודתו זמן קצר לאחר חתימת הצעת הביטוח: לא גבינו עדיין פרמיה ראשונה ולכן אין כיסוי כי בהצעת הביטוח כתוב שתנאי מוקדם לחבות החברה הוא תשלום פרמיה ראשונה.

בית המשפט: לתנאי זה אין תוקף לפי חוק חוזה הביטוח. מרגע שנכרת חוזה הביטוח המבוטח מכוסה, גם אם לא שולמה פרמיה ראשונה.

  1. ועוד טוענות חברות הביטוח כי מבוטח שחטא כלומר, נהג בהתנהגות לא ראויה, ברשלנות רבתי, בפזיזות או באי אכפתיות אינו מכוסה.

בית המשפט העליון דחה טענה זו: גם מבוטח שחטא זכאי לתגמולי ביטוח מלאים. רק מבוטח הזומם במתכוון לזכות בתגמולי ביטוח, כמו מבוטח שמצית את ביתו, או מביים פריצה על מנת לזכות בתגמולי ביטוח, והדגש הוא על כוונה להונות את חברת הביטוח, מאבד את זכויותיו.

על פי גישה זו, חייבו בתי המשפט את חברות הביטוח לתת כיסוי ביטוחי למבוטחים הבאים:

# למהנדס קונסטרוקציה שהפר ביודעין תקן בטיחות כדי להיות זול יותר והבית ניזוק בשל כך.

# לאישה שניזוקה כאשר קפצה מרכב בעלה כאשר גילתה כי הוא בוגד בה.

# למבוטח שהותיר חפצים יקרים ליד אשתו שנמנמה על שפת הים.

# למבוטח שרכבו נגנב באמצעות מפתחות שהונחו בתיק על מגבת חוף.

# לקבלן תפאורה שבנה את גשר המכבייה שקרס למרות שאין לו מושג בבניית גשרים מחוץ לבמות בידור.

  1. טענה נוספת של חברות הביטוח: צריך לעשות תספורת למבוטח שתרם באשמתו לקרות מקרה הביטוח

בתי המשפט והמפקח על הביטוח דחו טענה זו על הסף: אין אשם תורם בביטוח. זה נוגד את התכלית המונחת בבסיסם של דיני הביטוח. אדם מבטח את עצמו גם מפני שטויות שהוא עושה.

# המבוטחת הותירה את המפתח במתג ההתנעה כאשר מילאה אוויר בצמיג. אלמוני נכנס לתא הנהג וגנב את הרכב. בית המשפט זיכה אותה במלוא תגמולי הביטוח למרות שברור כי ניתן לייחס לה אשם תורם.

# מקרה אחר: המבוטחים שיחקו כדורסל והשאירו את מפתחות הרכב יחד עם בגדיהם ליד עמוד הסל. הגנב גנב את המפתחות ובאמצעותם את הרכב. בית המשפט פסק כי הם זכאים למלוא תגמולי הביטוח.

10. חברות הביטוח מסרבות השכם והערב למסור למבוטח את חוות דעת המומחים שלהם:

שמאים, רופאים וכיוצא באלה.

אולם בתי המשפט קבעו לא אחת כי התנהלות זו פסולה. חברות הביטוח חייבות למסור למבוטחים כל חוות דעת של מומחה שהופעל על ידן לשם בירור התביעה.

מכשלת ההתיישנות המקוצרת

עכשיו נעבור למכשלה הקריטית ביותר שהמבוטח עלול להיתקל בה: מכשלת ההתיישנות המקוצרת.

האזרח הפשוט יוצא מנקודת הנחה כי תקופת ההתיישנות של תביעות ביטוח היא 7 שנים. כמו ברוב תחומי המשפט. אולם תקופת ההתיישנות בתחום הביטוח קצרה בהרבה. בדרך כלל 3 שנים. ויש תביעות ביטוח המתיישנות תוך זמן קצר מזה. כך למשל, התביעות למימוש ביטוחי חיים ואובדן כושר עבודה בקרנות הפנסיה מתיישנות תוך 45 יום מיום שמנהלי הקרן דוחים את התביעה.

איך אפשר להתגבר על המחסום הזה של ההתיישנות המקוצרת?

אם אתם מתקרבים לסוף תקופת ההתיישנות, עליכם לפנות לחברת הביטוח בטרם תסתיים תקופת ההתיישנות ולדרוש ממנה הסכמה בכתב להאריך את התקופה. חשוב להדגיש: הסכמה בעל פה להאריך את תקופת ההתיישנות לא תופסת, רק בכתב. והעיקר: ההסכמה חייבת להיות ברורה וחד משמעית. שיהיה כתוב בה בפשטות: אנו לא נטען התיישנות אם התביעה תוגש לבית המשפט עד לתאריך מסוים כמו 31.12.20. הכי טוב לקבל מכתב ובו ארכה בנוסח זה: אנו לא נטען התיישנות אם התביעה תוגש לבית המשפט תוך 90 יום מיום שנמסור לכם הודעה בכתב להגיש כתב תביעה. בכל נוסח אחר יש תמיד עוקץ.

אם אתם לא מקבלים הסכמה בכתב ברורה וחד משמעית כזו, עליכם להמליץ למבוטח להגיש את התביעה לבית המשפט מיד וכמובן לפני שתחלוף תקופת ההתיישנות. מרגע שהתביעה הוגשה לבית המשפט היא לא מתיישנת יותר. גם אם בירור התביעה יימשך שנים רבות.

חשוב לדעת: בעבר היו מבוטחים וגם סוכני ביטוח שחשבו שהפעולות שתיכף אתאר מאריכות את תקופת ההתיישנות. הם טעו ותביעתם נדחתה.

כל המקרים האלה אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות:

  1. הגשת תביעה לחברת הביטוח וההמתנה להחלטתה
  2. הטיפול בתביעה על ידי סוכן הביטוח
  3. המשא ומתן עם חברת הביטוח או עם נציגיה
  4. קבלת הצעות פשרה מטעם חברת הביטוח
  5. קבלת סכומים שאינם שנויים במחלוקת
  6. המתנה לסיום חקירת המשטרה
  7. המתנה להחלטת המוסד לביטוח לאומי או כל רשות אחרת
  8. תשלום עבור כיסוי אחד בפוליסה, כמו אובדן כושר עבודה, אף הוא לא עוצר את מירוץ ההתיישנות עבור כיסוי אחר שיש בפוליסה, כמו נכות מתאונה

אם פספסתם את תקופת ההתיישנות עדיין לא צריך לוותר:

  1. סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאריך את תקופת ההתיישנות כאשר המבוטח לא יודע מסיבות סבירות על קיום הביטוח.

# תלמיד כיתה י"ב נהרג בתאונה. למשפחתו נודע על קיום הביטוח לתלמידים רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. אולם בית המשפט האריך את תקופת ההתיישנות כי חברת הביטוח ובית הספר לא הביאו לידיעת ההורים את דבר קיומה של פוליסת הביטוח.

  1. כמון כן קיים נוהל בירור ויישוב תביעות של המפקח על הביטוח. הוא מטיל על חברות הביטוח את החובה להתריע בפני המבוטחים על תום תקופת ההתיישנות. חברת הביטוח חייבת לרשום את ההתרעה כמעט בכל מכתב הנשלח אל המבוטח ובמיוחד בשנה האחרונה שלפני תום תקופת ההתיישנות. אחרת תקופת ההתיישנות מתארכת אוטומטית.
  2. לגבי ביטוח חיים קיים חוזר "נוהל איתור מוטבים". בחוזר הורה המפקח על הביטוח לחברות הביטוח לפעול כדי לאתר מוטבים של מבוטחים שנפטרו. בתום 10 שנים עליהן להעביר את כספי הביטוח לאפוטרופוס הכללי. מכאן עולה כי למעשה כספי הביטוח של מבוטחים שנפטרו לעולם לא יתיישנו כמו שכספי חשבון הבנק שלנו לא מתיישנים. אם דעתנו זו לא תתקבל, אפשר לתבוע את חברת הביטוח על רשלנות באי איתור מוטבים ואז תקופת ההתיישנות גדולה בהרבה וזאת לפחות עד שבע שנים מיום הפטירה.
  3. כמו כן חשוב לדעת כי מרוץ ההתיישנות של תביעת קטין מתחיל רק עם הגיעו לגיל 18 וכשהמוטב הוא חולה נפש יש ארכה אוטומטית כל עוד הוא לא מסוגל לטפל בענייניו. ויש עוד מקרים שבהם חוק ההתיישנות מאריך את התקופה.

ולמרות כל האפשרויות שמניתי להארכת תקופת ההתיישנות, אל תסמכו עליהן. אל תגידו יהיה בסדר כי המבוטח גילה את הפוליסה באיחור ובית המשפט יאריך לו את תקופת ההתיישנות. כי ייתכן שהמבוטח ייפול על שופט מחמיר שלא יתן לו ארכה. אתם מצדכם צריכים לעשות הכל כדי שהמבוטח לא יזדקק לחסדי לשופט שיאריך לו את תקופת ההתיישנות.

עכשיו נעבור למלכודת כוונת המרמה

סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח קובע כי מבוטח המוסר לחברת ביטוח "בכוונת מרמה" עובדות כוזבות, נענש בדחיית התביעה לגבי כל פריטי התביעה. גם הפריטים שכן ניזוקו. הוא לא יקבל עבורן פיצוי. החוק בנוגע לכוונת מרמה פורש על ידי חלק משופטינו בצורה כל כך רחבה, עד שכמעט כל שקר שמוסרים לחברת הביטוח, גם אם הוא לא רלבנטי, עלול לשלול את תגמולי הביטוח. הוא בוודאי יאריך את ההתדיינות בבית המשפט כי על פי כללי המשחק, כל טענה המועלית בבית המשפט, גם אם סיכוייה להתקבל שואפים לאפס, השופט חייב לשמוע עדים לגביה, להקשיב לסיכומים ולהכריע בה.

כדי לא ליפול במלכודת "כוונת המרמה", הנה 6 טיפים עם דוגמאות מהשטח.

טיפ ראשון: אסור למסור לחברת ביטוח עובדה שהמבוטח לא בדק היטב באופן אישי

# מחסן נפרץ בבית עסק גדול. בעל העסק לא ידע כי שבוע קודם לפריצה, עובדיו העבירו חלק מהמלאי למחסן אחר. בעל העסק מסר לחוקר הביטוח רשימת מלאי וכלל בה גם את המלאי שהועבר למחסן האחר. מצד שני, בעל העסק גם לא הסתיר מהחוקר את קיום המחסן האחר. החוקר ביקר במחסן האחר ומצא את המלאי שהועבר לשם. חברת הביטוח טענה כי בעל העסק ניצל את הפריצה, כדי לנסות לקבל ממנה פיצוי מעבר למה שנגנב ממנו. בית המשפט המחוזי קבע שהוא לא מאמין לבעל העסק. העניין הגיע לבית המשפט העליון. שם לא מתערבים בעניינים של מהימנות. הערעור נדחה.

מקרה זה ורבים אחרים מלמדים כי אסור למבוטח לכלול בתביעתו עובדות שלא נבדקו על ידו באופן אישי. עדיף לומר, אינני יודע מה בדיוק קרה. אני עוד צריך לבדוק מה בדיוק נגנב, מאשר למסור עובדות לא בדוקות.

טיפ שני: אסור למסור לחברת הביטוח עובדה שאינה נכונה מתוך מחשבה שממילא היא לא רלבנטית לביטוח

# סמוך לחצות הלילה, תקף את המבוטח אוטם לבבי. המבוטח שהה באותה עת במשרדו עם מזכירתו. מתוך חשש לתגובת אשתו, המבוטח סיפר לחוקר הביטוח שהתקף הלב פקד אותו כאשר היה בגפו.

רבים מכם יאמרו, מה רלבנטי לביטוח אם המבוטח בגד באשתו? המבוטח הרי לא רצה לרמות את חברת הביטוח. הוא רק רצה לחמוק מזעמה של אשתו.

כל זה נכון. אף על פי כן, המבוטח נותר ללא מימון לטיפוליו הרפואיים. הוא נפל על שופטת מחמירה שלגישתה מרמה היא מרמה, וכל מרמה, גם אם לא רלבנטית לביטוח, גוררת שלילת תגמולי הביטוח.

אולם יש גם שופטים מקלים בנושא זה:

# במקרה אחר נגנבה מונית. המבוטח התבייש לספר כי המונית נגנבה כאשר בילה בבית בושת. השופטת קבעה כי העובדה שהמבוטח השמיט נתון זה, לא מעידה על כך שהיה מעורב בגניבת הרכב.

# אב נטל על עצמו את האחריות לתאונה בה היה מעורב בנו, לא מתוך כוונה לרמות את חברת הביטוח, אלא מתוך רצון למלט את בנו מאימת הדין הפלילי. בית המשפט קבע כי אין לשלול ממנו את תגמולי הביטוח, אף על פי ששיקר לחברת ביטוח.

טיפ שלישי: כלל ברזל של שופטים: "אדם משקר לעיתים על דוכן העדים אך לא כאשר הוא פונה לעזרה, לחדר מיון, למשטרה או למכבי האש"

חשוב ליידע את המבוטח כי כל מה שהוא אומר, כותב, או נרשם מפיו, לרופאים בקופת חולים ובבית החולים, לשוטרים, לביטוח הלאומי ולרשויות המדינה האחרות מתועד שם. לחברות הביטוח הזכות לקבל רישומים אלה. המידע מגיע לשופטים והם רואים דווקא באמירות אלה את הגרסה האמינה.

לעיתים הדברים מגיעים עד כדי אבסורד. חברות הביטוח והשופטים עטים לא רק על מה שהמבוטח אמר מחוץ לכתלי בית המשפט. אלא גם על מה שהוא לא אמר.

# אישה בהריון הובהלה לבית החולים לאחר שנפלה בסופרמרקט על מדרגה רטובה. בבית החולים האישה דיווחה לרופאים כי החליקה ונפלה. היא לא הזכירה את הרצפה הרטובה בסופרמרקט. השופט קבע שהיא לא אמינה ודחה את תביעתה.

אבל יש גם שופטים עם גישה הפוכה:

# אינסטלטור נפגע קשה בראשו מדופן ארון בבית לקוח. כתוצאה מהפגיעה נאלץ לעבור ניתוח לסגירת מפרצת. הניתוח הצליח, אבל המבוטח איבד את כושר עבודתו. חברת הביטוח טענה כי ברישומי בית החולים לא מוזכרת התאונה. השופטת קבעה כי אי אזכור התאונה ברישומים הרפואיים אינו שולל את קיומה.

טיפ רביעי: לא לשקר לחברת ביטוח כדי לחסוך כסף קטן. כי בכך מסכנים את הכסף הגדול

# מבוטח רכש ביטוח רכב שכלל הרחבה ל"נהג צעיר". בהרחבה זו ההשתתפות העצמית גבוהה יותר מזו של נהגים ותיקים. ארעה תאונה כשבנו של המבוטח נהג ברכב. אולם המבוטח רצה לשלם את ההשתתפות העצמית הנמוכה יותר. לכן מסר לחברת הביטוח עובדה כוזבת כי בתו הנהגת הוותיקה נהגה ברכב. התוצאה: השופטת קבעה כי יש לשלול ממנו את תגמולי הביטוח במלואם ולא הסתפקה רק בגביית ההשתתפות העצמית הגבוהה.

טיפ חמישי: אפשר להגזים בהערכת שווי הפריטים שנגנבו אבל אסור לשקר בכמות הפריטים

זה בסדר להתווכח עם חברת הביטוח ולטעון שהטלוויזיה שנגנבה הייתה שווה 3,000 ₪ כשחברת הביטוח טוענת שהיא שווה רק 2,000 ₪. אבל אסור להוסיף לטלוויזיה שנגנבה "על הדרך" גם אקס בוקס.

טיפ שישי: אל תשקר לחברת ביטוח כדי להתאים את העובדות למה שאתה חושב שהפוליסה דורשת. אתה יכול להיות מופתע לגלות כי דווקא האמת הייתה מנצחת ואילו בגלל השקר הפסדת את תגמולי הביטוח

# "נהג צעיר" נטל את רכבו של אביו והתנגש בעץ. האב חשב כי תוקף הביטוח לנהג צעיר מותנה בכך שיהיה לידו "נהג מלווה". לכן שיקר לחברת הביטוח כי בעת התאונה ישב ליד בנו כ"נהג מלווה". האב לא ידע כי לנהג צעיר יש כיסוי ביטוחי גם ללא "נהג מלווה". בית המשפט דחה את תביעתו למרות שהשקר שמסר לחברת הביטוח לא היה רלבנטי. "יש לרדוף ולהוקיע רמאים עד חורמה", קבע השופט, "הענקת תגמולי ביטוח לשקרן יהווה פרס לרמאי שלא ידע אודות המצב המשפטי".

# הרכב של המבוטח עבר תאונת דרכים כשהוא נהוג בידי אחיו. המבוטח התקשר לחברת הביטוח ומסר למוקדן כי הוא עצמו נהג ברכב. בהמשך השיחה, התברר לו כי קיים כיסוי ביטוחי גם לאח. אז הוא שינה את גרסתו ומסר את האמת שהאח נהג. בית המשפט דחה את תביעתו למרות שהן על פי השקר והן על פי האמת, חברת הביטוח הייתה חייבת לשלם. השופט למרבה הצער, לא לקח בחשבון כי במצב כזה אדם שמסר עובדה כוזבת אפילו בטעות לעולם לא יתקן את הטעות כי אם יתקן אותה הוא יפסיד את כלת תביעתו. לעומת זאת אם יתמיד בעובדה הכוזבת יש לו עדיין סיכוי לזכות בתגמולי הביטוח אם דבר הכזב לא ייחשף.

# רכבו של המבוטח נגנב. חברת הביטוח דרשה מהמבוטח את שני מפתחות הרכב. המבוטח נזכר כי שכח את המפתח הרזרבי בתוך הרכב שנגנב ומיהר לשכפל אותו. בית המשפט שלל ממנו את כל תגמולי הביטוח, רק משום ששיקר לחברת הביטוח. זאת למרות שאין כל איסור בפוליסה לא להשאיר את המפתח הרזרבי ברכב.

איך מתמודדים עם חוקרי ביטוח?

חוקר ביטוח שאל בני זוג קשישים אם הם חושדים במישהו שהצית את עסקם. הם לא חשדו.

החוקר התעקש: מעולם בכל השנים הארוכות שלכם בעסק, לא עשיתם רע למישהו?

בני הזוג נזכרו בעובדת אותה פיטרו בעבר הרחוק. לאחר מכן בשותף, ממנו נפרדו בעבר העוד יותר רחוק.

בפועל הוכח כי לא השותף ולא העובדת הציתו את בית העסק. זה לא הפריע לחברת ביטוח לטעון כי המבוטחים הסתירו ממנה, בעת עשיית הביטוח, "בכוונת מרמה" כי הם היו מסוכסכים עם השותף והעובדת.

נשמע הזוי? אכן שופטת השלום קבעה כי אין בסיס לחשוד במבוטחים. אבל 3 שופטי המחוזי בערעור קבעו כי בני הזוג רמאים. הם נאלצו לפנות לעליון.

בשלב זה בני הזוג פנו אלינו. הם היו שבורים, במיוחד הבעל. אנחנו לא יכולים לשאת את החרפה שבית משפט מחוזי בישראל יקבע שאנחנו רמאים. העליון הוא ערכאה שלישית, אין ערעור בזכות. נצטרך לבקש רשות לערער. לא נותנים בקלות. אנחנו חייבים לעשות הכל למחוק את כתם המרמה, אמרו לי.

הגשנו בקשת רשות ערעור. היא הובאה בפני הנשיא מאחר שמגר. שהיה שופט מדהים. במיוחד ביחס לאדם הפשוט. הוא השתכנע מיד כי נעשה פה עוול ונתן רשות ערעור.

בין לבין חלפו עוד כשלוש שנים. הבעל נפטר. כאשר השופטים בעליון השמיעו את פסק דינם המנקה את בני הזוג מכל מרמה האלמנה פרצה בבכי. בעלי נפטר כשכתם של מרמה דבק בו. הכתם הוסר מאוחר מדי.

דברי השופטים בעליון באותה פרשה היו אמורים לשמש תמרור אזהרה לחברת הביטוח. למרות זאת, חברות הביטוח ממשיכות להפעיל חוקרים בסיטונות, להיתפס לדברים שאינם רלבנטיים ולנסות את מזלם בבתי המשפט ב"שיטת מצליח".

האם חייבים להיפגש עם החוקר לבד?

ממש לא. זו לא חקירה משטרתית. למבוטח יש זכות לדרוש כי החקירה תיעשה בנוכחות עורך דין. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין ולהחליט יחד עמו אם להיפגש עם החוקר לבד.

האם החוקר לא מזהיר את המבוטח שהוא מחפש מחשיד נגדו?

בתחום הפלילי, החוקר חייב להזהיר את הנחקר כי כל מה שייאמר על ידו עלול לשמש נגדו. חוקרי הביטוח אינם חייבים להזהיר את המבוטח, למרות היותם ממוקדי מטרה להוציא אותו רמאי. לעיתים החוקרים אפילו מכשילים את המבוטח ונותנים לו להבין כי אם יענה תשובה מסוימת, יקבל את כספו מהר יותר.

# נרקומן עלה למונית ולא רצה לרדת ממנה אלא כעבור שעה וחצי. המבוטח, נהג המונית, נכנס ללחץ נפשי וחטף התקף לב. חוקר הביטוח נתן למבוטח להבין כי אם יודה שאירוע של עליית נרקומנים למונית אינו חריג, תביעתו תאושר. המבוטח הודה. הוא לא ידע כי דווקא אירוע חריג מזכה אותו בתגמולי ביטוח.

שנים רבות של התדיינויות נדרשו כדי לקבוע שהתקף הלב אכן נבע מאירוע חריג וכי המבוטח נפל בפח שהטמין לו החוקר, מפחד שלא יהיה מי שיתמוך בו במחלתו הקשה.

האם מותר למבוטח להקליט את החקירה?

בהחלט ואפילו רצוי. חשוב גם לא לחתום על ההודעה שהחוקר רשם בעת מתן העדות, אלא אם בודקים שוב ושוב שהיא מדויקת.

ואם כבר חותמים על ההודעה חייבים להתעקש לקבל העתק מכל מסמך או לצלם אותה לפני שמוסרים לחוקר. ההקלטה והמסמכים יהיו דרושים לריענון הזיכרון, אם חברת הביטוח תדחה את התביעה והמבוטח ייאלץ, כעבור שנים להעיד בבית המשפט. אחרת בשל חולשת הזיכרון האנושי, אין סיכוי שלא יתגלו סתירות בין מה שהמבוטח אמר לחוקר לבין מה שיאמר בבית המשפט כעבור שנים רבות.

הנה דוגמא:

# קטנועו של המבוטח נגנב. בפוליסה היה כתוב שהקטנוע חייב להיות קשור בשרשרת עם מנעול לעמוד מעוגן לקרקע. מיד לאחר הגניבה, החוקר שאל את המבוטח, היכן רכש את המנעול. המבוטח ענה: בחנות בגבעתיים. כעבור שנים, המבוטח עמד על דוכן העדים והעיד שרכש את המנעול בחנות בתל אביב. השופטת פסקה כי המבוטח רמאי והוא הפסיד את תביעתו.

ולסיכום 10 כללי זהירות במגע עם חוקרים:

  1. להיזהר מהחוקר הנחמד

# רכבה של המבוטחת נגנב. החוקר החתים אותה על כתב הסכמה לפוליגרף. המבוטחת סיפרה לשופט כי החוקר "התנהג נחמד" ועשה עליה רושם שהוא מנסה לעזור מכיוון שידע שהיא חולת סרטן הזקוקה לרכב לצורך ההליכים הטיפוליים. היא בתמימותה האמינה לו כי הפוליגרף יזרז את ההליכים מול חברת הביטוח. השופט ביטל את הסכם הפוליגרף וזיכה את המבוטחת במלוא תגמולי הביטוח.

  1. לא להסכים לחזור על החקירה בפעם השנייה

זה תרגיל ידוע של חוקרים. הם יושבים עם המבוטח, מקליטים את החקירה ואומרים לו הכול נהדר. כעבור זמן מתקשרים ומתנצלים שמכשיר ההקלטה התקלקל והחקירה נמחקה. כדי לשלם לך, חברת הביטוח רוצה את ההקלטה. המבוטח יושב שוב עם החוקר והוא מקליט אותו מחדש. הטבע האנושי הוא כזה שאדם לא יחזור לעולם על אותה גרסה בדיוק בפעם השנייה. החוקרים יודעים זאת. השופטים, לא כולם ערים לכך. יש שופטים הנתפסים לסתירות והמבוטח גם יוצא רמאי וגם מפסיד את כל תביעתו.

  1. לזכור שכל השיחות עם החוקר, הן בטלפון והן בפגישות פנים אל פנים, מוקלטות

גם השיחות "אוף דה רקורד", עלולות לשמש ראיה נגד המבוטח. יתירה מזו, לעיתים החוקר לא מציג עצמו כחוקר.

# המבוטחת איבדה את בעלה בתאונת דרכים. באחד הימים פגש אותה גבר מקסים והחל לחזר אחריה. בדיעבד התברר כי מדובר בחוקר ביטוח שרצה להוכיח כי האלמנה כבר כשירה נפשית לזוגיות חדשה.

  1. זהירות ברשת

יש להזהיר את המבוטח שכל דבר שהוא מעלה לרשתות החברתיות, פייסבוק, אינסטגרם וכיוצא באלה עלול לשמש נגדו.

# המבוטח רשם בהצהרת הבריאות לפני הכניסה לביטוח שהוא לא מעשן. חוקר הביטוח מצא תמונה בפייסבוק בה המבוטח מעשן יחד עם חבריו. טענתו של המבוטח כי החזיק בסיגריה בפיו באופן חד פעמי לצורך הצילום בלבד לא התקבלה על ידי חברת הביטוח והוא נאלץ לפנות לעזרת בית המשפט.

  1. להיזהר במשלוח דואר, אימיילים, פקסים וכיוצא באלה

כל הנאמר במסמכים אלה, עלול לשמש נגד המבוטח ביום מן הימים בבית המשפט.

  1. לא לספר לחוקר את שהוא רוצה לשמוע כדי ל"קצר" את החקירה

# רכב המבוטח היה מעורב בתאונה. ברכב נהג בנו הבכור של המבוטח. במועד עשיית הביטוח המבוטח (האב) הצהיר כי הוא הנהג העיקרי ברכב. חוקר הביטוח שוחח באגרסיביות עם הבן הצעיר. זה רצה להפטר ממנו ואישר לחוקר את שרצה לשמוע, כי אחיו הבכור היה הנהג העיקרי. השופט דחה את תביעת הביטוח.

  1. לקחת בחשבון שהחוקרים מתחזים, למרות שאסור להם להתחזות

# באחד הימים התדפקה על דלתה של נערה נפגעת תאונת דרכים קשה אישה שהציגה עצמה כנציגת עמותה הפועלת למען זכויות אדם וממומנת ע"י מיליארדר. האישה הבטיחה לנערה הרים וגבעות. בתמורה הנערה אישרה את כל מה שהחוקרת ביקשה כי תאשר. בדיון בבית המשפט התברר כי מדובר בחוקרת שהתחזתה. התנהגות החוקרת עוררה את זעמו של השופט. השופט סירב לקבל כראיה את ממצאי חקירתה, משום שהיא הפרה את האיסור המוטל על חוקרים פרטיים להתחזות.

  1. לשמור את הילדים הקטינים מפני מגע עם חוקר הביטוח

# המבוטח חלה ולא היה מסוגל לעבוד. מחמת הבושה, הסתיר זאת מילדיו ובכל בוקר לאחר שליווה את ילדיו לבית הספר אמר להם שהוא ממשיך לעבודה למרות שחזר הביתה. החוקר חילץ מהילדים הקלטה כי אביהם יוצא מידי בוקר לעבוד. זהו מעשה אסור. לחוקר אסור לבוא בדברים עם קטין, אלא בנוכחות הורהו או באישורו מראש ובכתב.

  1. לא לחתום בשום פנים ואופן על הסכם פוליגרף

הנחיה של המפקח על הביטוח, אוסרת על חברות הביטוח לחייב את מבוטחיהן לעבור בדיקות פוליגרף. עדיין יש חברות ביטוח ואפילו שופטים שמציעים פוליגרף ואם המבוטח יוצא דובר שקר הם דוחים את תביעת המבוטח.

  1. לא לחתום לחוקר על כתבי סילוק

ילד בן 8 נפגע בתאונת דרכים. חוקר הביטוח שידל את הוריו להסתפק ב- 200 ₪ והחתים אותם על כתב וויתור. זמן מה לאחר מכן, אובחן הקטין כחולה אפילפסיה. התעורר חשד שמקור המחלה בתאונה. הקטין הגיש תביעת פיצויים לפיה מחלת האפילפסיה התעוררה בעקבות התאונה. חברת הביטוח נאחזה בכתב הוויתור וביקשה לדחות את התביעה על הסף. השופט ביקר קשות את התנהלות חברות הביטוח: "ראוי כי חברות הביטוח יחדלו מן הנוהג הפסול של שילוח חוקרים לנפגעים בשעתם הקשה, כאשר תכליתם אינה איסוף מידע אלא שידול הנפגעים להתפשר". השופט אפשר להורים לחזור מהחתימה על כתב הוויתור. ואולם, למרבה הצער, לא כל השופטים נוהגים כמוהו.

איך מתמודדים עם מומחי הביטוח בכלל והשמאי בפרט?

חשוב להקליט את השיחות עם השמאי

# רכבו של המבוטח ניזוק בתאונת דרכים. שמאי הביטוח אמר למבוטח בעת בדיקת הרכב: "רואים שהרכב היה במצב טוב לפני התאונה. לכל היותר יורידו לך אחוז וחצי מהמחירון". אולם כשהגיעה המחאת הביטוח, התברר למבוטח כי השמאי הפחית 35% ממחיר המחירון וכתב בדו"ח שמצב הרכב טרם התאונה היה ירוד ביותר. השמאי רק לא ידע, כי המבוטח הקליט אותו. השופט חייב את חברת הביטוח בריבית עונשית וקבע כי "חברת הביטוח והשמאי פעלו בצוותא חדא ולא נותר כל זכר ממשי מהעצמאות והאובייקטיביות שאמורות לאפיין את שמאי החוץ".

במקרים מסוימים חשוב להמליץ למבוטח שייקח מומחים משלו כולל שמאי כבר בתחילת הדרך

מומחי חברת הביטוח מחפשים בזירת האירוע לא רק ממצאים על גובה הנזק, אלא גם ובעיקר, ממצאים שיחשידו את המבוטח בביוּם מקרה הביטוח, או ראיות שהנזק לא מכוסה. כך, אם קצר חשמלי לא מכוסה בפוליסה, שמאי הביטוח וחוקר שריפות של חברת הביטוח כבר ימצאו הוכחות לכך שהשריפה מקורה בקצר חשמלי. לכן רצוי ששמאי מטעם המבוטח ושאר המומחים הרלבנטיים, חוקר שריפות, מהנדס חשמל וכיוצא באלה יהיה באתר השריפה בזמן אמת, עם יד על הדופק.

ישנן פוליסות המחייבות את חברות הביטוח לממן מומחים פרטיים בלי קשר לתוצאה. כך בפוליסת ביטוח הדירה התקנית רשום במפורש כי חברת הביטוח חייבת לממן "הוצאות בשל שירותים שנתנו אדריכלים, שמאים, יועצי בנייה, מהנדסים וקבלנים, והוצאות משפטיות, שהוצאו לשם תיקונה, שיפוצה או בנייתה מחדש של הדירה או של חלק ממנה, בתנאי שניתנה הודעה מראש למבטח". וגם בפוליסות רבות של בתי עסק וקבלנים קיימת למבוטח זכות לקבל החזר של שכר המומחים.

איך מתמודדים עם מומחים רפואיים?

חשוב לדעת: המומחה הרפואי מטעם חברת הביטוח נושא אמנם תואר ד"ר ולפעמים פרופסור אבל כל מטרתו היא לשרת את האינטרסים של חברת הביטוח. חלקם גם חושב שתפקידם הוא כתפקיד עורכי הדין, לייצג את עמדת מי שמשלם להם ולאו דווקא את האמת המקצועית.

דוגמא מאחד המשפטים:

# עובד נחשף במהלך שנות עבודתו לחומרים מזיקים. מומחה הביטוח קבע כי אין קשר סיבתי בין החומרים המזיקים לבין מחלת האסטמה בה לקה העובד.

העובד פנה אל המומחה באופן פרטי. המומחה לא זיהה אותו. תמורת תשלום נתן לו חוות דעת הפוכה.

היו גם מקרים לא מעטים של מומחי ביטוח שעיוותו בבית המשפט את מה שקרה בבדיקת המבוטח.

דוגמא:

# סוכן ביטוח חלה בסרטן והפך לסיעודי. מומחה הביטוח העיד בבית המשפט שבפגישה עמו המבוטח ביצע את כל הפעולות שחולה סיעודי לא יכול לבצע. המומחה לא ידע שאשת המבוטח הקליטה את הפגישה. משנודע הדבר לחברת הביטוח, היא מיהרה לשלם למבוטח את מלוא תגמולי הסיעוד.

לכן תייעצו למבוטח להקליט ואם אפשר לצלם את הפגישות עם מומחי הביטוח. חשוב שאדם נוסף מטעם המבוטח שבקיא במגבלותיו יהיה אתו ומותר ללכת למפגש עם המומחה יחד עם עורך דין.

נעבור לכתבי ויתור ושחרור ונדבר על הסכנה שבהם

חברות הביטוח מחתימות את המבוטחים על כתבי ויתור בכל הזדמנות ולא רק במסגרת פשרה. גם על סכומים שאינם שנויים במחלוקת.

זה לא חוקי. חברת הביטוח חייבת לשלם מיד את מה שלא שנוי במחלוקת בתום לב ולא לחסום בפני המבוטח את הפתח למימוש יתרת זכויותיו.

# שמאי מטעם חברת הביטוח אמד את עלות התיקון בכ- 60% מהערכת השמאי מטעם המבוטח. חברת הביטוח לא הסכימה לשלם אפילו את הסכום שנקבע על ידי השמאי מטעמה, אלא אם המבוטח יחתום על כתב ויתור. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח פעלה שלא כדין והטיל עליה ריבית עונשית.

הנחית המפקח על הביטוח

הנחית המפקח על הביטוח אוסרת על חברות הביטוח לנסח טופסי ויתור באופן בלתי מאוזן ולכלול בהם תנאים גורפים. כך למשל אם שילמה חברת הביטוח רק חלק מתגמולי הביטוח, עליה לנסח את כתב הקבלה באופן שיבהיר כי אין הוא גורע מזכותו של המבוטח לתבוע את יתרת התביעה שלא סולקה בהסכמתו.

כתב ויתור הפוגע במרכיבי החיסכון בפוליסה

פוליסות ביטוח חיים כוללות לרוב גם מרכיבי חיסכון. לעיתים, כתבי הקבלה כה גורפים ורחבים עד שהם פוגעים, מבלי שהמבוטח ישים לב לכך, גם בחיסכון.

# באחד המשפטים המבוטח וחברת הביטוח הגיעו לפשרה על תגמולי הביטוח עבור אובדן כושר לעבודה. בכתב הויתור הוספה חברת הביטוח פסקה לפיה הפוליסה בטלה ומבוטלת ומוצו מלוא זכויות המבוטח על פיה. כאשר הגיש המבוטח דרישה לחברת הביטוח לקבל את מרכיבי החיסכון שנצברו בפוליסה, חברת הביטוח טענה כי על פי כתב הוויתור, מוצה גם החיסכון. בית המשפט קיבל את עמדת חברת הביטוח והמבוטח הפסיד עשרות שנים של חיסכון.

לסיכום: לזכור תמיד את שלושת כללי הזהירות הראשיים

  1. להטיל ספק בכוונות נציגי חברת הביטוח.
  2. לשקול בזהירות כל אמירה וכל צעד.
  3. לתעד בהקלטה, בצילום או בכל דרך אחרת

לדעת שחברות הביטוח דוחות תביעות בנימוקים שכבר נידחו על ידי בתי המשפט:

  1. "עד סיום החיתום אין ביטוח".
  2. אי התקנה או אי הפעלה של אמצעי מיגון שוללים אוטומטית את הכיסוי הביטוחי.
  3. תאונה יכולה לנבוע רק מהתממשות פתאומית של סיכון.
  4. סיבוב ברך תוך כדי ריצה לא נחשב לתאונה.
  5. מנוע שניזוק כתוצאה מהמשך הנסיעה ברכב לאחר קבלת מכה בגחון אינו מכוסה כי מדובר בנזק תוצאתי.
  6. השארת מפתחות במתג ההצתה שוללת את הכיסוי לגניבה גם אם המבוטח שמר על קשר עין עם הרכב.
  7. אין כיסוי בטרם שולמה פרמיה ראשונה
  8. מבוטח שחטא כלומר, נהג בהתנהגות לא ראויה, ברשלנות רבתי, בפזיזות או באי אכפתיות אינו מכוסה.
  9. צריך לעשות תספורת למבוטח שתרם באשמתו לקרות מקרה הביטוח
  10. אנחנו לא חייבים למסור למבוטח חוות דעת

למדנו על מכשלת ההתיישנות המקוצרת

  1. תקופת ההתיישנות של תביעות ביטוח היא 3 שנים
  2. רק הסכמה בכתב של חברת הביטוח להארכת תקופת ההתיישנות או הגשת תביעה לבית המשפט מתגברות על ההתיישנות

למדנו איך לא ליפול במלכודת כוונת המרמה

כשמדווחים לחברת הביטוח, בין בכתב בין בעל פה על מקרה הביטוח יש לזכור 6 כללי ברזל כדי לא להילכד במלכודת כוונת המרמה:

  1. לא למסור עובדה שהמבוטח באופן אישי לא בדק את נכונותה.
  2. לא למסור עובדה שאינה נכונה, מתוך מחשבה שהיא אינה רלבנטית לביטוח.
  3. להקפיד לחזור בפני הרופאים, השוטרים וכל גורם אחר שאליו פונה המבוטח את הגרסה המלאה והמדויקת של מקרה הביטוח.
  4. לא לשקר. אפילו לא "בקטנה". זה עלול לעלות למבוטח ביוקר.
  5. מותר להתמקח עם חברת הביטוח על שווי הפריטים שנגנבו, ניזוקו, או נשרפו אבל אסור להוסיף עליהם פריטים.
  6. לא לנסות להתאים את העובדות לפוליסה.

עברנו על 10 כללי זהירות במגע עם חוקרים:

  1. להיזהר מהחוקר הנחמד
  2. לא להסכים לחזור על החקירה בפעם השנייה
  3. לזכור שכל השיחות עם החוקר, הן בטלפון והן בפגישות פנים אל פנים, מוקלטות
  4. זהירות ברשת
  5. להיזהר במשלוח דואר, אימיילים, פקסים
  6. לא לספר לחוקר את שהוא רוצה לשמוע כדי ל"קצר" את החקירה
  7. לקחת בחשבון שהחוקרים מתחזים, למרות שאסור להם להתחזות
  8. לשמור את הילדים הקטינים מפני מגע עם חוקר הביטוח
  9. לא לחתום בשום פנים ואופן על הסכם פוליגרף
  10. לא לחתום לחוקר על כתבי סילוק

איך מתמודדים עם מומחי הביטוח בכלל והשמאי בפרט?

  1. חשוב להקליט את השיחות עם השמאי
  2. במקרים מסוימים חשוב להמליץ למבוטח שייקח מומחים משלו כולל שמאי כבר בתחילת הדרך

איך מתמודדים עם מומחים רפואיים?

  1. לצאת מנקודת הנחה שהם משרתים את חברת הביטוח לא את האמת הרפואית
  2. ללכת לפגישה עם אדם נוסף, אפשר גם עורך דין.
  3. להקליט ולצלם את הפגישות עמו

למדנו על הסכנה שבחתימה על כתבי ויתור ושחרור

במיוחד להיזהר לא לוותר על מרכיבי החיסכון

לעיון בסוגיות נוספות הנכם מוזמנים לבקר באתר משרדנו www.kalir.co.il

או הקישו פשוט בגוגל: חיים קליר

תודה על ההקשבה