Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size
הודעה חשובה ללקוחות משרדנו ולחפצים בשירותינו
גם בימי הסגר אנו עובדים כרגיל ונפגשים עם לקוחותינו. זאת בזכות מערכת ספידוקס המותקנת במשרדנו והמאפשרת עבודה מלאה מרחוק. הכל תוך קיום קפדני של הנחיות משרד הבריאות.

נציג חברות הביטוח בכנסת: "כאן קבור הכלב"

חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד נחשף אל פגעי ההתיישנות המקוצרת בתחום הביטוח ויזם הצעת חוק להארכתה משלוש שנים לשבע שנים.

ביום 8.7.2020 התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון בהצעת החוק.

באותה ישיבה הטיל נציג חברות הביטוח, גיל סלומון, מורא על חברי הוועדה. אם תאשרו את הארכת תקופת ההתיישנות, כך הזהיר אותם, "יתחיל גל של הונאות ביטוח". לכך עוד נשוב.

למרות האזהרה, אישרו חברי הוועדה את הצעת החוק. עשרים יום לאחר מכן פורסמה ההצעה ברשומות. היא ממתינה כעת לאישורה הסופי במליאת הכנסת. את ההצעה שאושרה: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 10) (הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף -2020) אפשר לראות בקישור המובא בסוף סקירה זו.

הצעת החוק מאריכה את תקופת ההתיישנות רק בתביעות למימוש ביטוחי חיים, מחלות, אשפוז וסיעוד משלוש שנים לשבע שנים.

במצב הקיים היום, תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח היא קצרה ביותר: 3 שנים בלבד.

תביעות ביטוח נכות ומוות בקרנות הפנסיה מתיישנות תוך זמן קצר יותר: 45 יום מיום שמנהל קרן הפנסיה (בדרך כלל תאגיד ביטוח) דוחה את התביעה.

חלק מתקנוני קרנות פנסיה דורשים כי התביעה למימוש ביטוח נכות ומוות תוגש למנהל הקרן תוך 3 חודשים מיום סיום העבודה. בית המשפט העליון החליט כי תביעה שלא מוגשת תוך 3 חודשים כאמור, מתיישנת. ראה מאמר ביקורת באתר משרדנו.

תקופות התיישנות קצרות אלה שוללות מאלמנות, יתומים, חולים סיעודיים וחולים קשים את זכויותיהם למזור, תרופות מצילות חיים ותגמולי סיעוד וחיים. זכויות שעבורן שילמו ממיטב כספם משך עשרות שנים.

ונזכיר: רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות הקצר והמטורף הזה. מבוטחים רבים מידי נופלים קורבן למכשלת ההתיישנות. הם חושבים בטעות כי הגשת התביעה לחברת הביטוח, ניהול משא ומתן ממושך עם חברת הביטוח, טיפול סוכן הביטוח בתביעה, קבלת הצעת פשרה מטעם חברת הביטוח וכיוצא באלה מצבים, עוצרים את מרוץ ההתיישנות הקצר. זה לא נכון. על כך כתבנו בהרחבה באתר משרדנו במאמר זהירות: התיישנות מקוצרת.

עיכוב בהגשת תביעת הביטוח לבית המשפט לא נעשה בכוונת מכוון מצד המבוטח

לעיתים קרובות העיכוב נובע דווקא באשמת תאגידי הביטוח. גורמים רבים לו. נביא את חלקם:

  1. פערי מידע. רוב המבוטחים חושבים כי בספר החוקים הישראלי קיימת תקופת התיישנות אחת של שבע שנים. אין להם ייעוץ משפטי צמוד שיזהיר אותם כי בתחום הביטוח תקופת ההתיישנות כל כך קצרה.
  2. איחור בגילוי הפוליסה. הדבר שכיח אצל נכים קשים וחולים סיעודיים שכבר לא מסוגלים לטפל בעניינם ובני משפחתם לא מודעים לכך שיקירם רכש בעבר ביטוח.
  3. תקופת שיקום ממושכת שבמהלכה לא מתאפשר לחולה לטפל במימוש זכויותיו הביטוחיות.
  4. עיכוב והטעיה מצד חברות הביטוח. הן משתהות ומעכבות את הטיפול בתביעה עד שתקופת ההתיישנות חולפת. לעיתים הן אומרות למבוטח: נמתין להחלטת הרשויות כמו הביטוח הלאומי, או חקירת המשטרה. המבוטח ממתין ועד שהרשויות מחליטות, תקופת ההתיישנות חולפת.

עמדת השופטים

ישנם שופטים המגלים רגישות חברתית. כך נהגה השופטת עינב גולומב במקרה שהבאנו באתר משרדנו. הבת נהרגה באירוע טרור. לאם השכולה לא עמדו כוחות נפש לעיין במסמכים שהיו בחדרה של הבת. רק כעבור כחמש שנים מצא בן משפחה אחר את פוליסת ביטוח החיים של הבת. השופטת גולומב פסקה לטובת האם וקבעה שהתביעה לא התיישנה.

כך נהגה גם השופטת דורית קוברסקי במקרה של חולת סרטן שנפטרה. קרן ההשתלמות לא טרחה לדווח למשפחתה על ביטוח חיים קבוצתי שנעשה דרכה בהפניקס. האלמן גילה על קיומו של הביטוח רק במקרה. השופטת קוברסקי הכירה בזכות המשפחה לתגמולי ביטוח חרף ההתיישנות.

אולם לא כל השופטים בעלי רגישות חברתית. באתר משרדנו הובא מקרה של מבוטחת שהגישה תביעת ביטוח 3 ימים בלבד לאחר שחלפו 3 שנות ההתיישנות. בית המשפט דחה את תביעתה על הסף.

במקרה אחר, אלמנתו של מבוטח שנפטר שקעה באבל עמוק. רק כעבור 3 שנים האלמנה אזרה עוז לעיין במסמכי המנוח. או אז גילתה את הפוליסה. בית המשפט דחה את תביעתה בשל ההתיישנות למרות הנסיבות הקשות [רת"ק 49794-08-18 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' בן צור-פורסם בנבו].

מקרה נוסף: מבוטח בביטוח תאונות אישיות נפגע בתאונה. מנורה דרשה כי ימציא לה את קביעת הביטוח הלאומי על אחוזי הנכות לצמיתות. עד לקביעת הביטוח הלאומי התביעה התיישנה. בית המשפט לא הסכים להאריך את תקופת ההתיישנות. [ת"א (שלום נצ') 51229-06-16 איליא חנא נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-פורסם בנבו].

סוכנת ביטוח טיפלה בתביעת המבוטח לאובדן כושר עבודה. הסוכנת לא הסבה את תשומת לב המבוטח כי הכיסוי בגין נכות מתאונה באותה פוליסה עומד להתיישן. בית המשפט חייב את מנורה ואת הסוכנת לשלם למרות ההתיישנות אולם עשה למבוטח "תספורת" של שלושים אחוז. ראו את ביקורתנו על פסק הדין.

הדיון בוועדת הכספים בהצעת החוק

כאמור, בתאריך 8.7.20 הובאה הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.

יו"ר ועדת הכספים, חה"כ משה גפני הביע תדהמה למשמע המצב האבסורדי שקיים היום: "איך אפשרנו דבר כזה כל השנים?... אם ההתיישנות היא קצרה, התפקיד שלנו הוא לשנות את זה", פסק.

אל תמיכתו של משה גפני בהצעת החוק הצטרפו גם חברי הכנסת ניר ברקת, מיכל שיר סגמן ואף נציג לשכת סוכני ביטוח. מנגד, נציג איגוד חברות הביטוח, גיל סלומון התנגד בנחרצות להצעת החוק. הוא הזהיר את וועדת הכספים מפני אישור הצעת החוק. כלשונו: "במקרה של הארכת תקופת ההתיישנות יתחיל גל של הונאות ביטוח...כאן קבור הכלב".

למקרא דברים אלה התמלאתי עצב. הציבור משלם לתאגידי הביטוח כדי שיעמדו לצידו בעת צרה. זה עיקר תפקידם וההצדקה לקיומם של תאגידי הביטוח. והנה מסתבר שנציג חברות הביטוח בכנסת מטיל בציבור המבוטחים לשון הרע ורואה בהם חבורה של נוכלים. להשקפתו אם האלמנות, היתומים, החולים הסיעודיים ושאר מוכי הגורל יקבלו עוד זמן להגשת תביעתם לבית המשפט הם ירמו את תאגידי הביטוח.

דברים אלה מקוממים במיוחד על רקע העובדה ש"תופעת הונאות ביטוח" מעולם לא הוכחה. נהפוך הוא: דווקא "שיטת מצליח" של חברות הביטוח, מתוארת שוב ושוב בפסיקת בתי המשפט כתופעה רווחת.

כמה צדק הרמב"ם כשקבע כי " כֹּל הַפּוֹסֵל - בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל" (משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה י"ז).

לסיום נבקש את עזרתכם. כולנו, בלי הבדל דת, מין, השקפה וגיל עלולים לאבד את זכויותינו כתוצאה ממכשלת ההתיישנות המקוצרת. לכן חשוב מאוד כי כל מי שמכיר חבר כנסת, שיפנה אליו וישכנע אותו בצדקת התיקון הדרוש, כדי להביא את הצעת החוק במהירות המרבית לאישורה בקריאה שנייה ושלישית.


הצעת החוק פרוטוקול מתוקן של וועדת הכספים
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: הצעת החוק, פרוטוקול מתוקן של וועדת הכספים