הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

בית המשפט: AIG התעמרה במבוטחה על שהעז להגיש תביעה

רכבו של קונסטנטין משינסקי הוצת בחניון הבית המשותף בו התגורר. מיד לאחר ההצתה הגיש משינסקי תלונה במשטרה ודיווח למבטחת הרכב, חברת הביטוח AIG.

AIG הפעילה חוקרים. אלה האחרונים לא מצאו בדל ראיה לכך שהמבוטח הצית את רכבו, או שהיה מעורב בצורה כלשהי בהצתה או שנחקר כחשוד במשטרה. כך גם רשמו בדוח שהגישו לחברת הביטוח כעשרה ימים לאחר ההצתה.

גם במשטרה לא חשדו במשינסקי. כחודש ימים לאחר האירוע תיק המשטרה נסגר מסיבה של עבריין לא נודע (על"ן).

בשלושת החודשים הבאים ניהל משינסקי התכתבות ענפה עם מסלקי התביעות ב- AIG. מסלקי התביעות הסתירו מפני משינסקי את דוח חוקרי הביטוח. הם גם לא דיווחו לו על סגירת התיק במשטרה. אולי משום שלא ידעו. אולי משום שידעו אך העדיפו לבשל אותו על אש קטנה כדי שיתרצה לוותר על תביעתו או להתפשר עמם. בקיצור, ההתכתבות לא הניבה כל תוצאה.

בסופו של דבר, פקעה סבלנותו של משינסקי. הוא הגיש תביעה לבית משפט השלום באשקלון. התביעה הונחה על שולחנו של השופט עידו כפכפי.

בכתב הגנתה תירצה AIG את אי תשלום תגמולי הביטוח בטענה שהיא "פועלת לעיין בתיק המשטרה כדי לברר את נסיבות ההצתה, זהות המצית והקשר הלכאורי למבוטח".

אכן, הודו נציגי AIG יש בידינו דוח חקירה מטעמנו אולם אנו מבקשים לא לחשוף אותו. השופט כפכפי עיין בדוח החקירה וגילה כי "אין בו דבר, מלבד תחקור של המבוטח וזוגתו. לא ניתן לדלות מהדוח גרסאות סותרות של המבוטח ואין ראשית ראיה למעורבות שלו בהצתה". לפיכך הורה השופט לנציגי חברת הביטוח לחשוף את הדוח בפני משינסקי.

מן הון להון, נודע לשופט כי תיק החקירה במשטרה נסגר. לא מפי נציגי AIG נודע הדבר לשופט, אלא מפי נציג המבוטח.

חלפה שנה ושלושה חודשים מאז ההצתה. הצדדים הגיעו לקדם משפט. רק אז הודיעו נציגי AIG לשופט כפכפי כי חברת הביטוח החליטה לשלם את התביעה.

רותח מזעם, הודיע משינסקי כי הוא לא מסתפק בתשלום התביעה. הוא התעקש כי יש לחייב את AIG בתשלום הסנקציה של ריבית מיוחדת.

נקודת המוצא של חוק חוזה הביטוח, הזכיר השופט כפכפי לנציגי AIG, היא כי תגמולי ביטוח ישולמו מהר ככל הניתן. אין מקום לסכל מטרה זו על ידי משיכת זמן בשלב בירור החבות.

זמן קצר לאחר האירוע ועוד בטרם פנה המבוטח לבית המשפט היה ברשות AIG דוח חקירה מטעמה. לא היה בו קצה חוט המטיל חשד במבוטח. המבוטח אפילו לא נחקר כחשוד במשטרה. בנסיבות אלו לא ראוי היה כי AIG תמתין לתוצאות החקירה המשטרתית, קבע השופט כפכפי, אשר לאף אחד אין כל שליטה על אופן עריכתה ומשכה.

AIG גם לא פעלה בשקידה ראויה לברור מצב החקירה במשטרה. את הבירור החלה רק לאחר הגשת התביעה. היא אפילו לא טרחה לבקש מבית המשפט צו שיורה למשטרה למסור מידע על מצב החקירה. רק ביוזמת המבוטח נודע כי תיק החקירה נסגר וניתן לצלם את תוכנו.

מעבר לכך, הוסיף השופט, גם לאחר הגשת התביעה התנהלה המבטחת כאילו דוח חוקריה מצביע על חשד אמתי כלפי המבוטח ללא כל בסיס עובדתי. לא הוצג הסבר סביר להמתנת AIG לקדם המשפט כדי להכיר בזכות המבוטח לתגמולי ביטוח.

אסור להסכים עם התנהלות שנועדה להתיש את המבוטח ולגרום לו לוותר על מה שמגיע לו בדין, הדגיש השופט. אין לאפשר לחברת ביטוח לנצל את התמשכות ההליכים בבית המשפט ואת העלות הכרוכה בניהולם כדי ללחוץ על המבוטח להתפשר על סכום הנופל מזה המגיע לו. התנהלות שכזו היא בפועל התעמרות במבוטח על כך שהגיש את התביעה.

אבל, טענו נציגי AIG בית המשפט העליון קבע בפרשת משקאות גורמה כי "יש לנקוט הקפדה יתירה בטרם תוטל על חברת הביטוח הסנקציה של הריבית המיוחדת".

אכן כך קבע העליון בפרשת משקאות גורמה, הודה השופט. אולם מאז פסק הדין בפרשה ההיא, חלפו 15 שנה. בינתיים נוספו תיקונים לחוק חוזה הביטוח. המחוקק הביע בתיקונים אלה את דעתו כי יש לעשות שימוש תדיר יותר בכלי הריבית המיוחדת ואף חייב את בתי המשפט להפעילו בביטוחים אישיים בכל פעם שחברת הביטוח פועלת בחוסר תום לב. אין מקום לסכל את רצון המחוקק על ידי הצבת תנאים נוקשים למבחן תום הלב.

בסופו של יום, חייב השופט עידו כפכפי את AIG לשלם את תגמולי הביטוח עבור שריפת הרכב בצירוף ריבית מיוחדת בשיעור 20,000 שקל, פי שלוש לערך מהריבית החוקית.

מי שמאמין שמנהלי AIG יטרחו לקרוא את פסק דינו המדויק והיפה של השופט עידו כפכפי ויורו לנציגיהם בבית המשפט להפסיק את התעמרות החברה במבוטחיה, שיקום.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא