Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הקלות הבלתי נסבלת בה בוטל ביטוח לחולת סרטן

לפני שבע שנים פקדה את חנה קלדרון מחלת סרטן חריפה. הטיפול הכימותראפי הקבוע והרציף פגע קשות בהיקפים העצביים. כאבים חזקים בכל חלקי הגוף תקפו אותה בקביעות. היא איבדה לחלוטין את כושר עבודתה. רופאי הביטוח הלאומי קבעו שהיא סובלת ממאה אחוזי נכות.

קלדרון עבדה משך שנים רבות בסוכנות הביטוח בינה, בבעלותו ובניהולו של רם רוזנטל.

כידוע, כל מעסיק במשק חייב להפריש קרוב לעשרים אחוז משכר העובד, מידי חודש בחודשו, להבטחת ביטוח פנסיוני לעובד. ביטוח זה חייב לכלול גם כיסוי לאובדן כושר עבודה. רוזנטל מילא חובה זו על ידי צירופה של קלדרון לקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" המנוהלת על ידי חברת מנורה מבטחים פנסיה.

סמוך לאחר תחילת מחלתה, פנתה קלדרון לקרן הפנסיה וביקשה לממש את זכותה לקבלת קצבת נכות. מצטערים, הודיעו לה, עוד לפני שחלית, המעסיק שלך הפסיק להפריש עבורך כספים לקרן הפנסיה. לכן הפכת ל"עמיתה לא פעילה" שאינה זכאית לביטוח נכות.

קלדרון פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. תביעתה הונחה בפני השופטת אירית הרמל ונציגי הציבור אורנה רזניק וחיים אפל.

בפני בית הדין התגלתה תמונה עגומה של פעולות בניגוד אינטרסים המתבצעות בקבוצת מנורה מבטחים והפוגעות במבוטחים.

בעלי קבוצת מנורה, מפעילים שתי חברות. הראשונה, "מנורה מבטחים ביטוח", מוכרת פוליסות ביטוח. השנייה, "מנורה מבטחים פנסיה" מנהלת קרן פנסיה. כל אחת מהן היא להלכה אישיות משפטית נפרדת, אך בפועל אין הפרדה אמתית.

במשפט נחשף שמנורה מבטחים ביטוח, גובה מהמעסיקים גם את ההפרשות המיועדות לקרן הפנסיה. במקרה של קלדרון, אפשרות זו נוצלה על ידי מנורה מבטחים ביטוח לעצור בקופתה את ההפרשות שיועדו לקרן הפנסיה עבור ביטוח ללא כיסוי לאובדן כושר עבודה. כתוצאה מכך ההפרשות לקרן הפנסיה פסקו וקלדרון הפכה ל"עמיתה לא פעילה" שאיבדה את זכותה לכיסוי במקרה של אובדן כושר עבודה. כך איבדה קלדרון ללא ידיעתה ועל לא עוול בכפה את מקור פרנסתה בשנים הקשות ביותר בחייה, בהן חלתה בסרטן.

רוזנטל עצמו נתן אישור בכתב בדיעבד לעצירת ההפרשות לקרן הפנסיה והעברתן לביטוח ללא כיסוי לאובדן כושר עבודה. בכך פעל מתוך ניגוד אינטרסים. מצד אחד בכובעו כמעביד היה עליו לשמור על טובת העובדת שלו. מצד שני, בתור סוכן ביטוח, היה לו אינטרס למכור ביטוחים כדי לזכות בעמלות.

על פי חוק הייעוץ לשירותים פיננסיים, הבהירה השופטת אירית הרמל, היה על רוזנטל כמעביד וכסוכן להביא בפני קלדרון את משמעות הפסקת ההפרשות החודשיות לקרן הפנסיה ואת המידע אודות הזכויות בקרן הפנסיה אותן היא צפויה לאבד. היה עליו לוודא כי הבינה היטב את כל אלה ועל סמך הבנתה זו לקבל את הסכמתה בכתב לביטול השתתפותה בקרן הפנסיה. זאת לא נעשה כאן. לכן, קבעה השופטת הרמל, הסכמתו של רוזנטל להמיר את קרן הפנסיה עם ביטוח אובדן כושר עבודה לפוליסת ביטוח ללא אובדן כושר עבודה בטלה מעיקרא (VOID) ועל קרן הפנסיה להשיב לקלדרון את זכויותיה המלאות כ"עמיתה פעילה".

נוכח התנהלותו שלא כדין של רוזנטל פסקה השופטת כי על הסוכנות שלו לפצות את קלדרון על עגמת הנפש שגרמה לה התנהלותו בסך 10,000 שקל.

גם חברת מנורה מבטחים פנסיה, המנהלת את קרן הפנסיה, פעלה שלא כדין, קבעה השופטת הרמל. היא ידעה כי ההוראה להעביר את כספי קרן הפנסיה לרכישת ביטוח ללא כיסוי לאובדן כושר עבודה אינה חוקית ומנוגדת להוראות חוק קופות הגמל ולתקנון קרן הפנסיה. מנהלת קרן הפנסיה לא ביררה את נימוקי ההוראה, לא דרשה לקבל בקשה והסכמה בכתב מצד העמיתה ולא דיווחה כדין לעמיתה אודות החלטה זו ומשמעותה קודם לביצועה. בנסיבות אלה גרמה מנהלת הקרן לכניסת העמיתה לסטטוס של עמיתה לא פעילה ופגעה בזכויותיה לביטוח אובדן כושר עבודה. השופטת הוסיפה כי התנהלות מנהלת קרן הפנסיה גרמה לעמיתה עוגמת נפש שלא כדין וחייבה אותה לשלם לעמיתה פיצוי על עגמת נפש בסך 30,000 ₪.

דעתה של השופטת גם לא נחה מכך שחברת מנורה מבטחים ביטוח עצרה אצלה כספים שנועדו לקרן הפנסיה מבלי לברר ולוודא כי העברת התגמולים נעשתה כדין.

בסופו של דיון הורתה השופטת לקרן הפנסיה להכיר בקלדרון כעמיתה פעילה עם זכויות מלאות. כמו כן פסקה השופטת לטובת קלדרון הוצאות משפט בסך של 50,000 שקל אשר נחשבות חריגות ביותר בין כתלי בית הדין לעבודה.

התמונה שהתגלתה בבית הדין צריכה להדאיג את מיליוני המבוטחים בביטוח פנסיוני. עצוב שהמפקח על הביטוח מאפשר התנהלות מועדת לפורענות שכזו. עוד יותר עצוב שבתי המשפט עומדים מנגד ולא עושים דבר כדי למגר את התופעה. אולי כי את המחיר לא משלמים תאגידי הביטוח אלא מוכי הגורל שאסון נפל עליהם.

חשוב בהקשר זה להביא את דבריה של נציגת הציבור אורנה רזניק בהסכמת נציג הציבור השני חיים אפל:

״האירועים נשוא התביעה אירעו, בין השאר, בשל היות הצדדים מחזיקים "בכמה כובעים" תוך שלא הקפידו להפריד בין תפקידיהם השונים, ערבבו ביניהם וביצעו "קיצורי דרך" לא ראויים. חברת בינה החזיקה בשני כובעים: מעסיקה וסוכנת ביטוח של חברת מנורה. חברת מנורה מבטחים פנסיה החזיקה בשני כובעים: מנהלת קרן פנסיה וחברה בקבוצת מנורה, שיש לה שיתוף תפעולי ישיר עם חברת מנורה מבטחים ביטוח. החברה האחרונה החזיקה בשלושה כובעים: בעלת פוליסת ביטוח מנהלים, חברת ביטוח הפועלת עם ומול סוכנות ביטוח וחברה בקבוצת מנורה המקיימת שיתוף תפעולי ומנתבת כספים בשמה ובשם חברת מנורה מבטחים פנסיה.

תוצאת הדברים בתיק זה היא שכספים שהופקדו עבור תגמולים בקרן פנסיה, מצאו דרכם רטרואקטיבית בפוליסת ביטוח מנהלים וייעודם שונה לכספי פיצויים, מבלי שקלדרון ביקשה זאת״.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא