השופט שסיפק לתאגיד הביטוח טענה טובה יותר

ליב ועלי סילברמן רכשו דירה למגוריהם. עבור הדירה שילמו בכספם והשלימו בכספי הלוואת משכנתא מבנק. אולם את הדירה רשמו בטאבו על שם חברם הטוב מגנוס רוטשילד. בהלוואת המשכנתא נרשם רוטשילד כלווה. גם בפוליסת ביטוח החיים למשכנתא, שהבנק דרש כבטחון להחזר ההלוואה, נרשם רוטשילד כמי שחייו מבוטחים.

עברו שנים. רוטשילד הלך לבית עולמו. ביום מותו עמדה יתרת חוב הלוואת המשכנתא בבנק על סכום של 915,000 שקל.

בצוואתו הוריש רוטשילד את הדירה לילדי משפחת סילברמן. הוא הסביר זאת בכך, שהוריהם שילמו מכספם עבור הדירה, פרעו את תשלומי ההלוואה החודשיים ואת הפרמיה לביטוח החיים. לכן הזכויות בדירה והזכות שהראל תפרע את יתרת ההלוואה בבנק, שייכות לילדי סילברמן.

למרות כל אלה, סירבה הראל לכסות את יתרת ההלוואה בבנק בטענה שהפוליסה בוטלה לפני מותו של רוטשילד בשל חוב פרמיות.

האם שלחתם לרוטשילד הודעת ביטול כלשהי, הקשו האחים. לא, הודו מסלקי התביעות בהראל, אבל הודענו לו שוב ושוב בעל פה בטלפון על החוב.

האם חברת ביטוח רשאית לבטל פוליסת ביטוח בעל פה? בוודאי שלא. חברת ביטוח החפצה לבטל פוליסת ביטוח בשל פיגור בתשלום, חייבת לפי החוק למסור למבוטח שתי הודעות ביטול בכתב. עליה לנסח אותן בדווקנות, בנוסח שנקבע בחוק ובהפרשי זמן הקבועים בו.

המחלוקת בין ארבעת האחים לבית סילברמן הונחה על שולחנו של השופט יובל גזית, מבית משפט השלום בתל אביב.

אני מסכים שאפשר לבטל פוליסה בעל פה, הודיע השופט גזית לנציג הראל, אולם מצאתי בשבילכם טענה טובה יותר שתפטור אתכם מתשלום. את טענתו הטובה יותר, לא ביסס השופט גזית על ראיות שהובאו בפניו, אלא על השערתו כי עלי סילברמן היה נתון בחובות. לכן השתמש בילדיו ובחברו הטוב רוטשילד, כך בלשון השופט, לשם ביצוע מצג שווא ומרמה לפיהם הבעלות בדירה היא של חברו הטוב ולא שלו. אלמלא מצג השווא, הוסיף השופט, הבנק לא היה נותן הלוואת משכנתא לרוטשילד, והראל לא היתה מסכימה לבטח את רוטשילד. השופט גזית הפליג למרחקים וגייס לטובת הראל גם את דוקטרינת "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" לפיה בית המשפט לא יפסוק לטובת אדם אשר תביעתו מסתמכת על מעשה אסור. מטעם זה בלבד דחה השופט גזית את תביעת ילדי סילברמן וחייבם בהוצאות משפט של 50,000 שקל.

"למעלה מן הצורך", ציין השופט גזית, נכונה טענת הראל שמה שהחוק דורש לעשות בכתב, מותר לחברת ביטוח לעשות בעל פה. מקרה זה מהווה דוגמא לכך, ציין השופט. נציג הראל שוחח גם עם סילברמן וגם עם רוטשילד על החוב. הם ידעו על החוב. אז למה לטרוח ולהודיע להם גם בכתב שהפוליסה תתבטל?

האחים לבית סילברמן לא אמרו נואש והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור הונח על שולחנה של השופטת שלומית יעקובוביץ. בזהירות ובלשון המעטה נציין, כי נדיר שהשופטת יעקובוביץ מתערבת לטובת האדם הפשוט. הפעם אפילו היא חרגה ממנהגה.

בפתח הדיון, התרעמה השופטת יעקובוביץ על כך שהשופט גזית העלה מיוזמתו על בסיס השערה ללא ראיות, את הטענה כי רוטשילד ביצע מצג שווא ומרמה כלפי חברת הביטוח. לא בכל מקרה בו מתבצעת רכישת נכס על שם פלוני במימון אלמוני מדובר במצג שווא ותרמית. מכל מקום, הוסיפה, גם אם היה כאן מצג שווא, מי שעלול להיפגע ממנו היו נושי סילברמן ולא חברת חברת הביטוח. לכן, פסקה השופטת יעקובוביץ, אין בסיס לשימוש שעשה השופט גזית בדוקטרינה של "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".

השופטת יעקובוביץ גם לא קיבלה את דעת השופט גזית שמותר לחברת הביטוח להחליף את דרישת החוק להודעות ביטול בכתב בהודעות בעל פה.

בתחום הביטוח, הסבירה השופטת יעקובוביץ, אין לשכוח את פערי הכוחות בין המבוטח לחברת הביטוח ואת ההיתרון הכלכלי והמקצועי של חברת הביטוח. לכן קבע המחוקק מנגנון בכתב לביטול חוזה ביטוח מחמת פיגור בתשלום. המחוקק אף הוסיף וקבע כי מנגנון זה הוא ייחודי ואין תוקף לכל מנגנון אחר.

לסיכום, פסקה השופטת, חברת ביטוח החפצה לבטל חוזה ביטוח בשל פיגור בתשלום חייבת לדקדק בקיום הוראות החוק. עליה להודיע למבוטח בשתי הודעות בכתב, בפרקי הזמן הנקובים בחוק, שהפוליסה תתבטל אם החוב לא יסולק. היא חייבת גם להקפיד לנסח את ההודעות בנוסח שהחוק קבע. זאת ועוד, בהיות הבנק מוטב בלתי חוזר בפוליסה, על חברת הביטוח להקפיד ולהודיע גם לבנק בכתב על החוב ולתת לו 15 יום לפרוע את חוב הפרמיות בטרם ביטול חוזה הביטוח.