האם המבוטחים רמאים או הפניקס חסרת תום לב?

בקירות דירתם של שולמית ומשה גולדברג הופיעו כתמי רטיבות. הדירה הייתה מבוטחת שנים רבות בפוליסת ביטוח דירה בחברת הפניקס.

בעת רכישת הפוליסה, לא קפצו בני הזוג גולדברג את ידם, ורכשו במיטב כספם גם הרחבה מיוחדת לסיכוני מים. הם לא העלו על דעתם כי כשיזדקקו להרחבה, הם יגלו שניסוחיה מחוררת אות ככברה. כך למשל, דליפות מים שמקורן מחוץ לדירה אינן מכוסות.

עוד יגלו כי גם כאשר אין ספק שדליפות המים כן מכוסות, הפניקס לא משלמת.

נחזור אל בני הזוג גולדברג. הם פנו להפניקס וזו שלחה לדירתם שרברב מטעמה. השרברב הודיע למבוטחים, שדליפת המים אינה מכוסה כי מקורה "בחדירת מי גשם" ולא בצנרת הדירה עצמה.

המבוטחים האמינו בתמימותם, כי הפניקס מעסיקה שרברבים מקצועיים והגונים. אמונתם התחזקה לאור העובדה שכתמי הרטיבות התגלו בעונת הגשמים.

חלפו חודשים, עונת החורף חלפה זה מכבר, אך כתמי הרטיבות המשיכו להחמיר. המבוטחים פנו שוב להפניקס. והנה מסתבר כי גם בשיא חודשי הקיץ של יולי אוגוסט, כשלא ניתן להאשים את הגשם, מצאו שרברבי הפניקס נימוק דחייה יצירתי: מקור הדליפה "בקילופי צבע ישנים".

חלפו עוד מספר חודשים, כתמי הרטיבות הלכו והחמירו. הפעם שלחה הפניקס שני שרברבים "בכירים".

צדקתם, הודיעה הפניקס למבוטחים, לאחר ביקור שרברביה הבכירים. לא גשם ולא קילופי צבע ישנים גרמו לכתמי הרטיבות. מצאנו את האשם: וועד הבית. מקור הרטיבות בצנרת הרכוש המשותף.

במאמר מוסגר ייאמר כי ההרחבה לסיכוני מים חלה גם כאשר מקור הרטיבות הוא ברכוש המשותף. אבל המבוטחים התמימים עדיין האמינו ללוֹקְשִׁים שהפניקס האכילה אותם. הם פנו לוועד הבית. זה הביא שרברב אשר קבע כי מקור הנזילה הוא בצנרת דירת המבוטחים.

כעת גם המבוטחים וגם סוכן הביטוח שלהם איבדו אמון בהפניקס. בהמלצת הסוכן, שכרו המבוטחים את שירותיו של שרברב פרטי. זה איתר מיד כי מקור הדליפה הוא בצנרת קירות הדירה. תמורת 34,000 שקל הוא החליף את הצנרת בקירות. הדליפה פסקה וגם כתמי הרטיבות נעלמו.

הנה כי כן, העובדות בשטח הוכיחו מעל לכל ספק: מקור הדליפה היה בצנרת דירתם של המבוטחים ולכן מכוסה בהרחבה לביטוח הדירה.

בשלב זה, כל גוף עסקי הגון היה מודה בטעותו ומשלם את שכר השרברב הפרטי. לא הפניקס. היא המשיכה להתעקש לא לשלם. בלית ברירה פנו המבוטחים לעזרת מערכת המשפט.

המחלוקת בין הצדדים הונחה על שולחנה של השופטת לימור חלד-רון מבית משפט השלום ברחובות. כאשר הטיעון חלש, הטוען מרים את קולו. כאשר לחברת הביטוח אין הגנה, היא מטיחה כתמי מרמה במבוטחים. כך עשה גם נציג הפניקס בבית המשפט. ללא כל בסיס ובושה הוא טען כי "המבוטחים הגישו את התביעה בכוונת מרמה תוך הצגת מצג שווא והטעיה שמטרתה לזכות בהחזר עלויות שיפוץ שערכו באמצעות בעל מקצוע פרטי".

השופטת חלד-רון צללה לתוך המסמכים שהובאו בפניה, שמעה עדויות והגיעה למסקנה נחרצת כי שרברבי הפניקס לא ביצעו בדיקות כלשהן בדירה. מכל מקום, תוצאות בדיקות כאלה לא הוצגו בפניה.

גם סוכן הביטוח התייצב בבית המשפט כדי להעיד. אין זה חזון נפרץ שסוכן מוכן לסכן את יחסיו עם חברת הביטוח ומתייצב בבית המשפט לטובת המבוטחים. הסוכן תיאר את המבוטחים כלקוחות אמינים לאורך שנים ואת המאמצים שעשה מול הפניקס על מנת שיקבלו ממנה שירות נאות. בסופו של דבר, ציין הסוכן, לא הייתה למבוטחים ברירה אלא לטפל בעניין באופן פרטי ולתבוע בהמשך את הפניקס.

למרות כל אלה, נציג הפניקס לא ויתר. הוא הפנה את השופטת לסעיף בפוליסה הקובע כי כל תיקון נזילה צריך להתבצע על ידי איש מקצוע מטעם הפניקס. המבוטחים בחרו לעשות דין לעצמם ולפנות לאיש מקצוע מטעמם, כך טען נציג הפניקס ללא הנד עפעף, לכן לא מגיע להם דבר מהפניקס.

הטענה קוממה את השופטת חלד-רון. המבוטחים פנו אליכם שוב ושוב, הזכירה לנציג הפניקס, ונתנו לכם הזדמנות לקחת אחריות. אולם אתם שלחתם אנשי מקצוע שמשך חודשים ארוכים לא איתרו את מקור הנזילה והמצב הלך והחמיר. לאור זאת "עמידתה של הפניקס על ביצוע תיקונים באמצעות שרברב מטעמה מהווה חוסר תום לב". לכן, פסקה השופטת, על הפניקס להשיב למבוטחים את עלות השרברב הפרטי.

בנוסף, קבעה השופטת, "רטיבות בבית גורמת עוגמת נפש, בעיקר כאשר מגלה חברת הביטוח לאורך תקופה ארוכה אוזלת יד בגילוי המקור לבעיה ובטיפול בה". את סכום הפיצוי על עוגמת נפש העמידה השופטת על סך של 600 שקל.

מעבר לכך, הזכירה השופטת, יש להביא בחשבון את הטרחה המיוחדת הנגרמת לצרכנים בהתמודדותם עם תאגידים גדולים כמו הפניקס, שהכבידה על מבוטחיה במימוש זכויותיהם, תוך שהיא מייחסת להם כוונת מרמה, הטעיה וחוסר תום לב ללא כל בסיס. לכן יש להשית על הפניקס פיצויים לדוגמא, בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

ולי אין ספק כי מנהלי הפניקס אפילו לא יטרחו לקרוא את דבריה הנכוחים של השופטת לימור חלד-רון. 3,000 שקל הם כסף קטן עבור תאגיד ביטוח. בוודאי שלא "פיצויים לדוגמא". אין בהם כל הרתעה. רק עידוד להמשיך ולטרטר את המבוטחים.