הכירו את ה"תספורת" לפי שיטת הגורו של חברות הביטוח

יהודה הוא אדם מן היישוב, תמים וישר דרך. מוניתו היא המקור הבלעדי לפרנסתו כנהג מונית.

באחד הימים, פגע רכב במוניתו והשבית אותה לשלושה ימים. הנהג הפוגע, היה מבוטח בחברת הביטוח מגדל. בנסיבות שבהן ארעה התאונה, לא היה ספק, כי מבוטח מגדל אשם בתאונה. יהודה לא בקיא ברזי עולם הביטוח, אך הוא יודע מניסיונו כנהג, כי חברת הביטוח של האשם בתאונה, חייבת לפצות את בעל הרכב הנפגע על מכלול נזקיו.

יהודה הקפיד ודרש ממגדל רק את הנזקים שגרמה לו התאונה. לא זו אף זו: הוא עשה כמיטב יכולתו כדי להקטין את נזקיו ובכך גם את חובה של מגדל כלפיו. יהודה הכניס את המונית מיד למוסך וביקש שיבצעו בה רק תיקונים הכרחיים, חלקיים ככל שיהיו, כדי להחזיר את המונית לעבודה מהר ככל שניתן. כל זאת עשה תחת פיקוח שמאי מוסמך שאישר בדוח כי שלושת הימים בהם תוקנה המונית במוסך, אכן היו נחוצים לתיקון הנזקים ההכרחיים.

עם דוח השמאי, פנה יהודה למגדל וביקש את סכום הנזק שנקבע בדוח. בידי מגדל לא הייתה כל ראיה שאפשרה לה לשלם פחות מדוח השמאי. הסכומים שיהודה דרש ממנה היו מינימליסטיים. כך לדוגמא, עבור כל יום השבתה של המונית הוא דרש 200 שקל בלבד. אף על פי כן, החליטה מגדל לעשות דין לעצמה ולשלם ליהודה מה שבא לה, לפי שיטת המנטור של חברות הביטוח בועז נחמד. השיטה נחשפה בדה מרקר בראיון עם רותם שטרקמן ואסא ששון תחת הכותרת "כן, אני המניאק": הגורו של חברות הביטוח חושף את כל הסודות.

בקיצור, מגדל הפחיתה מהתשלום המגיע ליהודה סך של 6,042 שקל. כך סתם. ללא כל בסיס.

יהודה לא ויתר. הוא פנה לעזרת מערכת המשפט. תביעתו הונחה בפני שופטת בית משפט השלום בירושלים, ענת גרינבאום-שמעון. במשפט הגישה מגדל דוח שמאי משלה וטענה כי הערכת השמאי של יהודה מופרכת ומוגזמת, אינה תואמת את מחירי השוק, כי התיקון במוסך לא לקח יותר מיומיים, כי פרנסתו של יהודה לא נפגעה ביומיים אלה, כי התאונה לא גרמה לירידת ערך ועוד טענות מן הגורן ומן היקב.

השופטת ענת גרינבאום-שמעון עיינה בדוח השמאי מטעם מגדל וגילתה לתדהמתה, כי אין שום קורלציה בין טענות מגדל לבין הרשום בדוח השמאי שלה. דוח שמאי מגדל למעשה אישר את נכונות מלוא תביעתו של יהודה.

כך למשל, קבע שמאי מגדל בחוות דעתו כי "כל החלפים והיקף העבודות הנקובים בשומת השמאי מטעם יהודה אכן היו דרושים בפועל". עוד קבע שמאי מגדל כי "משך התיקון הסביר במוסך היה כשלושה ימי עבודה", בדיוק כפי שקבע השמאי של יהודה. הוא הדין בנזקי ירידת ערך שמגדל סירבה לשלם לפני המשפט.

בסופו של יום, פסקה השופטת ענת גרינבאום-שמעון, כי "דין תביעת יהודה להתקבל במלואה בגין כל מרכיביה". למעשה, הוסיפה השופטת, יהודה המעיט בתביעתו. הוא הגיש תביעה על "תספורת של 6,042 שקל בלבד בעוד שמגדל עשתה לו "תספורת" של 6,339 שקל. למרות זאת, בגלל שיהודה תבע רק 6,042 שקל "מצאתי לפסוק את סכום תביעתו ולא מעבר לכך".

וכמה מגדל שילמה על יישום "שיטת הגורו"? השופטת חייבה אותה בהוצאות משפט של 800 שקל.

אין ספק כי בסכום הוצאות כה מעליב זה, שיטת הגורו בועז נחמד תמשיך להצליח. אמנם במקרה של יהודה, היא עבדה פחות כי הוא התעקש על מלוא זכויותיו, אבל כלפי אלפי מבוטחים, ששיטה זו מתישה אותם והם מעדיפים לוותר ולא לפנות לבית המשפט, היא עובדת בגדול.

כמה חבל שבתי המשפט תורמים באדישותם להתנהלות המקוממת של חברות הביטוח, להצלחת שיטה זו. אפילו הגורו של חברות הביטוח מתעב אותה, כפי שנחשף בראיון עמו.