הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

"אין על בית המשפט לעשות עצמו חרש גמור"

בבית החולים שיבא, נולד תינוק עם פיגור שכלי, הסובל מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי ונכות רפואית של 100 אחוז לצמיתות.

בימים אלה, מתבררת בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי הורי התינוק נגד בית החולים.

הגנת בית החולים מנוהלת על ידי חברת הביטוח ענבל. זו האחרונה, גייסה את פרופ' רון גונן, מומחה לגניקולוגיה, כדי שיעיד כי ניהול הלידה וסיומה היה תקין. חוות דעתו הוגשה לבית המשפט ופרופ' רון גונן נחקר עליה בדיון ההוכחות.

מספר חודשים לאחר דיון ההוכחות, שודר תחקיר של עמרי מניב בערוץ 12 שכותרתו: "עורכת הדין שחושפת את הצד האפל של תביעות הרשלנות הרפואית". בתחקיר, מעידה עורכת הדין, המייצגת בתי חולים מטעם חברות הביטוח, כי ישנם מומחים רפואיים שכותבים חוות דעת כוזבות. היא מסבירה כי כאשר לחברת הביטוח יש בעיה להוכיח שבית החולים לא התרשל, היא שוכרת מומחים רפואיים "כוכבים", כלשונה, שמצפונם לא מייסר אותם להעיד בבית המשפט, שלא הייתה כל רשלנות, למרות שהם מודים ב"חוות דעת מאחורי הקלעים" כי הייתה גם הייתה רשלנות. חוות דעת מאחורי הקלעים, למי שאינו יודע, היא חוות דעת לעיני חברת הביטוח בלבד, המוסתרת מעיני השופט.

בכך חוסכים ה"כוכבים" מיליוני שקלים לחברת הביטוח, על חשבון הנזקק, אשר נותר ללא משאבים למימון מצבו הרפואי למשך כל שארית חייו.

נחזור לתביעת הרשלנות שלנו. הורי התינוק, התוודעו לתחקיר ערוץ 12. בעודם צופים בתחקיר המזעזע, נדהמו לגלות כי שמו של פרופ' רון גונן, עולה מספר פעמים בתחקיר בתור מומחה המנפיק שתי חוות דעת מנוגדות, האחת לעיני השופט והשנייה לעיני חברת הביטוח בלבד. במסגרת התחקיר אף שודרה תכתובת מייל בה מודה פרופ' רון גונן במתן חוות דעת מאחורי הקלעים. הנה כך בלשונו: "מאחורי הקלעים, ברצוני להדגיש שהתנהלות הצוות שניהל את מעקב ההיריון... תמוהה ואינה עומדת בסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וזאת חרף כל מה שכתבתי, בניסיון לעקוף את הכשלים".

ההורים ההמומים, מיהרו לפנות לשופטת מרב בן ארי וביקשו ממנה לזמן את פרופ' רון גונן לחקירה נגדית פעם נוספת.

חשוב להבין, שלא מדובר בבקשה מופרכת מצד הורי התינוק. השופט צבי ויצמן, מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, קבע בפרשת קופת חולים מאוחדת כי אמנם התכתובות הפנימיות הנחשפות בכתבה עיתונאית הן חסויות, אולם "אין על בית המשפט לעשות עצמו 'חרש גמור'. החשש העולה מהכתבה שמא לא התבררו כל עובדות התביעה, מצדיק זימון של עדים מסוימים בשנית ולאחר שמיעת העדויות יבחן הצורך בשמיעת עדים נוספים ובהשלמת סיכומים".

יודגש כי הדרך שהותוותה בפסק דינו של השופט צבי ויצמן אושרה על ידי שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

ההורים היו משוכנעים כי גם השופטת מרב בן ארי, כמו השופט צבי ויצמן, תעשה הכל כדי לרדת לחקר האמת. שהרי, מרגע שהועלה על שולחנה חשד כה מהותי לאמינות חוות הדעת של פרופ' רון גונן, חשד שהפך לנחלת הכלל בעקבות התחקיר, לא ניתן "לעצום עיניים". שוו בנפשכם, שהשופטת מרב בן ארי תפסוק כי פרופ' רון גונן אמין עליה וביום מן הימים יקום עורך דין נוסף בעל מצפון, המייצג את חברת הביטוח ענבל ויעיד כי גם בעניינו של התינוק שלנו הגיש הפרופסור המכובד "חוות דעת מאחורי הקלעים" הקובעת כי הייתה גם הייתה רשלנות. האם אז לא ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט?

ההורים הכואבים, לא העלו על דעתם כי השופטת בן ארי היא מזן השופטים הסבורים כי תפקידם להגן על התאגידים הגדולים מפני האדם הפשוט. דרכם של פוסקים אלה מתוארת על ידי חתן פרס נובל לספרות, גבריאל גרסייה מרקס בספרו מאה שנים של בדידות: ציבור הנכים יוצא להפגנות ודורש זכויות. השליט נענה ומעניק זכויות. והפוסקים? הם מוציאים את נשמתם של הנכים בדרכם למימוש הזכויות, על ידי הצבת דרישות לראיות שאין אפשרות להשיגן.

ואכן גם הפעם השופטת מרב בן ארי, לא אכזבה. השופטת דחתה את בקשת הורי הילד לזמן את פרופ' גונן פעם נוספת לחקירה נגדית. היא קבעה כי המייל עם חוות הדעת לעיני חברת הביטוח, המכונה בלשונו של הפרופסור המכובד עצמו "מאחורי הקלעים", אינו מסמך קונקרטי המלמד כי המומחה נתן חוות דעת כפולה בתיק זה או בכלל. השופטת אף נזפה בהורים האומללים על שהעזו להעלות את האפשרות כי התנהלות פרופ' רון גונן מהווה עבירה אתית.

במדינה בה שופטת מחוזית "עוצמת עיניים" ומסרבת לאפשר לבדוק את החשש שתאגידי ענק ומומחים רפואיים בכירים מעוותים ומסתירים ראיות מבתי המשפט, על חשבון הנכים והאומללים, אמינותה של מערכת המשפט נפגעת אנושות. אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא