האם נדרש רישיון נהיגה לכבישה במכבש

האם הפעלת מכבש בדרך של הזזתו על גבי אספלט קדימה ואחורה כדי לכבוש את האספלט היא נהיגה, לשמה נדרש רישיון נהיגה?

שאלה זו עלתה במשפטו של איל בקר נגד חברת הביטוח איילון, בפני השופטת אסתר דודקביץ מבית המשפט המחוזי בפתח תקוה.

בקר נפגע בתאונה ממכבש דרכים שהופעל על ידי יבגני לברשקו. במועד התאונה היה יבגני עולה חדש, כשלוש שנים בארץ. ליבגני לא היה רשיון נהיגה ישראלי. רשיון הנהיגה בו החזיק יבגני היה רשיון נהיגה זר שניתן במדינה ממנה עלה לישראל. על פי תקנות התעבורה רשיון הנהיגה הזר כבר לא היה תקף לנהיגה בישראל במועד התאונה.

חברת הביטוח איילון נאחזה בהעדר תוקפו של הרשיון הזר כמוצאת שלל רב. יבגני, טענה איילון, לא החזיק ברשיון נהיגה תקף כנדרש בפוליסה ולכן אין כיסוי ביטוחי לתאונה.

השופטת דודקביץ, לא קיבלה את עמדת איילון. הדרישה לרישיון נהיגה בפוליסה, מסבירה השופטת לאיילון, נועדה לפעולת נהיגה של ממש בכביש. אין צורך ברישיון לשימוש אחר שנעשה ברכב המבוטח שאיננו נהיגה. במקרה הנדון השימוש שנעשה במכבש אינו מהווה נהיגה. מדובר בפעולת כבישה – הזזתו של המכבש קדימה ואחורה בתוך מתחם סגור.

השופטת גם דוחה את נסיונה של איילון להיאחז במכתב שקיבלה ממשרד התחבורה בו נכתב כי הנוהג במכבש חייב ברשיון נהיגה.

המכתב של משרד התחבורה, מבהירה השופטת דודקביץ, יכול להתפרש בשני אופנים. האחד, כי נדרש רישיון נהיגה לכל שימוש במכבש. השני שנדרש רישיון רק לנסיעה במכבש בכביש פתוח. יש להעדיף, קובעת השופטת, את הפירוש השני.

מתקנות התעבורה לומדת השופטת כי נדרש רישין נהיגה במכבש לשם חציית דרך או לנסיעה בדרך עירונית. הפעולה שנעשתה במכבש היתה כרוכה בהזזת המכבש קדימה ואחורה למרחקים קצרים לשם כבישת האספלט ולא מדובר בחציית דרך או בנסיעה שוטפת בדרך עירונית.

סוף דבר, קובעת השופטת דודקביץ, השימוש שעשה יבגני במכבש אינו מצריך רישיון נהיגה ועל איילון לכסות את נזקיו של בקר בתאונה.

ביום 2.1.10 התקבל ערעור שהוגש על פסק דינה של השופטת דודקביץ. השופט אליעזר ריבלין מבית המשפט העליון קבע כי כבישה במכבש במתחם סגור הינה פעולת נהיגה, המצריכה רישיון נהיגה בתוקף. בהתאם לכך קבע השופט ריבלין שמבטחת המכבש איילון אינה אחראית לנזקי הנפגע.