חברות הביטוח נערכות לרעידות אדמה: הן מפלסות נתיב התחמקות מתשלום
פוליסת ביטוח הדירה הבסיסית, היא פוליסה תקנית המכסה רשימה סגורה ומצומצמת של סיכונים. ביניהם שיטפון ורעידת אדמה. על הכיסוי לסיכון שיטפון, המבוטח לא זכאי לוותר. על הכיסוי לסיכון רעידת אדמה, המבוטח זכאי לוותר בעת רכישת הביטוח.
רעידות האדמה הפוקדות את אזורנו לאחרונה, יצרו חרדה בקרב ציבור המבוטחים. רבים שוויתרו בעבר על הסיכון של רעידות אדמה, מיהרו להחזיר אותו לפוליסה הקיימת. אלה שרכשו פוליסה חדשה, כבר לא וויתרו עליו.
לא ברור מתי, חס ושלום, תפקוד אותנו רעידת אדמה עם הרס חיים ורכוש. אך מתוך פסק דין שניתן בימים אלה בסוגיית הכיסוי לשיטפון, ברור כי חברות הביטוח כבר מחפשות נתיב המלטות מתשלום עבור נזקי רעידת אדמה.
דן הוא בעלים של בית צמוד קרקע. הבית בנוי על מגרש הגובל במגרש בית המגורים של שכניו. בין המגרשים מפריד קיר מבטון, העובר בשטחו של דן. באחד החורפים, ירדו כמויות גדולות של גשמים. מים רבים שטפו את המגרש של דן. השיטפון היטה את הקיר המפריד על צדו לכיוון בית השכנים. הקיר המפריד החל לקרוס מהיסוד ונוצרה סכנה בטיחותית.
דן דיווח מיד על הנזק למבטחת ביתו, חברת מגדל. אולם גילה, למגינת ליבו, שהסלוגן "טוב שיש מגדל מאחוריך", אינו אלא פרסומת ריקה מתוכן. מגדל דחתה את תביעתו בנימוק שגורמי הנזק הם סיכונים שאינם כלולים ברשימת סיכוני הפוליסה. כך תיארה מגדל את הסיכונים שגרמו לגרסתה לקריסת הקיר המפריד: "תזוזות שהתפתחו במהלך השנים בעקבות לחץ אדמה, עצים וצמחיה רבה הנשענים ומפעילים לחץ אופקי על הקיר המפריד בין המגרשים".
בלית ברירה, עשה דן את שנדרש מכל אזרח הגון. כדי לא לחשוף את שכניו לסיכונים מיותרים, הוא מימן מכיסו את העבודות לתיקון ושיקום הקיר המפריד. לאחר מכן הגיש בבית משפט השלום בחיפה תביעה בה דרש שמגדל תשפה אותו עבור הוצאותיו (67,758 שקל). התביעה הונחה על שולחנה של השופטת עינב נהרי סנדלר.
תיכף נגלה כיצד השופטת עינב נהרי סנדלר פסקה במקרה זה. אך לפני כן חשוב להסביר מדוע טענת מגדל מקוממת כל כך. פוליסת הדירה מכסה כאמור רק התממשות סיכונים הרשומים בפוליסה. אחד מסיכונים אלה הוא שיטפון. מגדל לא הכחישה את טענת המבוטח כי השיטפון גרם לקריסת הקיר המפריד. היא טענה כי גם סיכונים אחרים (תזוזות קרקע ולחץ אופקי שהפעילו עצים וצמחים על הקיר המפריד) תרמו לקריסה ואלה, אינם כלולים ברשימת הסיכונים בפוליסת הדירה. אלא שטענה זו אינה רלבנטית. בתחום הביטוח, גם אם הנזק נגרם משני סיכונים ויותר, די בכך שאחד הסיכונים (כמו במקרה זה - השיטפון) יהיה מכוסה בפוליסה.
ואולי מגדל התכוונה לטעון שהקיר המפריד היה כבר מעורער ולכן לא היה חזק דיו כדי לעמוד בפני השיטפון? גם אז מגדל חייבת לשלם. זכותה לבדוק, לפני הכניסה לביטוח, את חוזקו של הרכוש ולסרב לבטח את הבית. משלא בדקה, היא נטלה על עצמה את הסיכון לקיר המפריד על כל חולשותיו.
מדוע מבצבץ פה נתיב בריחה מאחריות חברות הביטוח כלפי מי שרכשו במיטב כספם כיסוי לרעידות אדמה? כי בעת רעידת אדמה, לא כל המבנים קורסים. אפילו בטורקיה ובסוריה מבנים רבים היו בנויים היטב והחזיקו מעמד ברעידות האדמה. כעת, אם תתקבל עמדת מגדל, במשפט של דן, כי קיר ההפרדה קרס משום שהוחלש קודם לשיטפון, היא תוכל להתחמק מאחריות לתת כיסוי למבנים רעועים שיקרסו בעת רעידת אדמה.
כאשר מגדל משתמשת בעובדה שהקיר היה חלש בגלל תזוזות תת קרקעיות במהלך השנים, היא חוטאת אם כן לתפקידה העיקרי כמבטחת סיכונים. היא הופכת לחברה המוכרת פוליסות ריקות מתוכן, חברה המבטחת מבנים שמראש אין סיכוי שהיא תכסה את נזקם בעת צרה.
נחזור לפסיקת השופטת נהרי סנדלר. מגדל המשיכה לטעון כי הנזק נגרם בעקבות בלאי שנוצר במשך שנים בעקבות תזוזות האדמה, עצים וצמחייה שהחלישו את הקיר המפריד. אך השופטת נהרי סנדלר, לא הלכה שבי אחר טיעון זה. השופטת קבעה כי עצם העובדה שקיימת מציאות של בלאי מתמשך ביסודות הקיר המפריד, שנוצר במשך שנים, איננה שוללת כיסוי ביטוחי כתוצאה משיטפון מי גשמים. אם אקבל טענה כזו, הבהירה השופטת, אפשר יהיה לומר על כל נזק מסוג זה כי נגרם כתוצאה מבלאי מתמשך ולכן אינו מכוסה.
השופטת עינב נהרי סנדלר צדקה בקביעתה ובפסיקתה. יש רק דבר אחד שהיא לא דייקה בו כאשר קבעה "אני מקבלת את טענת המבוטח כי הסיבה הישירה והעיקרית לקריסת הקיר המפריד היא אירועי הגשמים שהתקיימו בסמוך לפני הדיווח של התובע לנתבעת על קריסת הקיר".
המבחן במקרי ביטוח אינו מבחן "הסיבה הישירה והעיקרית", כלשון השופטת. המבחן הנכון הוא מבחן האלמלא, או בלשון היום יום, "הקש ששבר את גב הגמל". יש לשאול האם אלמלא השיטפון, הקיר היה קורס, בגלל הסיכונים האחרים, באותה נקודת זמן בה קרס. במילים אחרות, כדי לקבל פטור מתשלום תגמולי ביטוח, היה על מגדל להוכיח כי הקיר היה קורס ממילא, ללא השיטפון, באותה נקודת זמן שבה ארע השיטפון. זאת היא כמובן לא הייתה יכולה להוכיח לעולם ולכן הפסידה ובצדק במשפט.