מה שווה הסכם עם חברת ביטוח?
א' נפגעה בתאונת דרכים. היא הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד הכשרה, חברת ביטוח החובה של הרכב בו נפגעה. כנדרש בדין, צורפה לתביעה בקשה למינוי מומחה רפואי לקביעת שיעור נכותה של א' כבסיס לחישוב הפיצויים המגיעים לה.
התביעה נמסרה להכשרה והונחה על שולחנה של עורכת דין המשמשת מסלקת תביעות פנימית בהכשרה. עורכת הדין הגיעה להסכם עם א' לפיו הכשרה תקבל מבית המשפט ארכה להגשת כתב הגנה. בתקופת הארכה ימונה האורתופד, ד"ר אורן בן לולו, כמומחה מוסכם שיקבע את שיעור נכותה של א' ושיעור נכות זה ישמש בסיס לחישוב הפיצויים. מסלקת התביעות העלתה את ההסכם על טופס עם הלוגו של הכשרה. בהסכם שנשלח אל א', נקבע כי הוא יחייב את הצדדים גם בתוך כותלי בית המשפט.
בית המשפט נתן ארכה והצדדים פנו אל המומחה. אלא שד"ר בן לולו הודיע שלא יוכל לקבל עליו את המינוי כי מדובר בפגיעה בעמוד שדרה, אשר אינה בתחום התמחותו.
בין לבין, פקעה סבלנותו של בית המשפט והוא סירב להעניק להכשרה ארכה נוספת להגשת כתב הגנה. הכשרה הגישה לפיכך כתב הגנה. לתדהמתה של א', לכתב הגנתה של הכשרה, צורפה התנגדות נחרצת לכך שהשופט ימנה מומחה מטעם בית המשפט. בהתנגדותה, הכשרה לא גילתה כי היא עצמה יזמה הסכם למנות מומחה מוסכם.
בקשת א' למינוי מומחה והתנגדות הכשרה למינוי הועברו להכרעת השופט ישי קורן. השופט דחה את הבקשה למינוי מומחה מהנימוקים שהעלתה הכשרה בהתנגדותה. נימוקי הדחייה נרשמו בהחלטה קצרה בפתק בזו הלשון: "הנפגעת מבקשת מינוי מומחה בתחום האורתופדיה. אינני סבור שהמסמכים הרפואיים עולים כדי ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה... לא הוכח רצף טיפולי. אני דוחה את הבקשה למנוי מומחה".
א' הגישה בקשה בהולה לעיון חוזר בהחלטתו של השופט ישי קורן. בבקשתה חשפה את העובדה שהכשרה כבר הסכימה למינוי מומחה. משמע שהיא עצמה מצאה את ראשית הראיה הדרושה למינוי מומחה. א' גם הפנתה את השופט קורן לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה לנפגע תאונת דרכים אין זכות להוכיח את שיעור נכותו על ידי הבאת מומחים מטעמו. הדרך היחידה העומדת בפניו היא לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט. לכן דחיית בקשתו למינוי מומחה סוגרת בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה. לפיכך, די בקצה חוט כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
למרבה הצער, גם לאחר חשיפת ההסכם בין הצדדים, המשיכה הכשרה להתכחש לו בטענה המביישת כל בעל דין ובוודאי בעל דין שהוא חברת ביטוח. הכשרה טענה כי ההסכם למינוי מומחה "אינו חתום בידי הכשרה". ייאמר מיד כי לפי דיני החוזים, הסכם למינוי מומחה מוסכם, אינו חייב להיערך בכתב ותוקפו אינו מותנה בחתימות. גם הסכם בעל פה מחייב. בוודאי כאשר הצדדים פעלו על פיו, כמו במקרה זה בו הם פנו למומחה המוסכם ורק הודעתו כי תחום הפגיעות של א' אינו בתחום מומחיותו והחלטתו של בית המשפט כי הוא לא נותן יותר ארכה, מנעה את יישומו.
ואכן, אפילו השופט ישי קורן, שאינו חשוד באהדה לנפגעים, התקומם על התנהלות הכשרה. כך כלשונו: "בצדק טוענת הנפגעת שמשהסכימו הצדדים על מינוי מומחה... הייתה הכשרה מנועה מהגשת התנגדות לבקשה למינוי מומחה... גם לאחר שהגישה הנפגעת בקשה לתיקון המעוות, עמדה הכשרה על דעתה תוך שהיא מתכחשת להסכמות בן הצדדים שנרשמו על נייר המכתבים של הכשרה וקיבלו תוקף בתכתובת נוספת ובפנייה משותפת לד"ר בן לולו. טוב הייתה עושה הכשרה אלמלא התנגדה לבקשה למינוי מומחה".
השופט אף קבע כי "בנסיבות העניין" הוא מוצא לנכון לחייב את הכשרה בהוצאות. עד כאן, דברים כדורבנות.
אולם שוב, כמאמר החכם באדם בספר משלי: נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן. ההוצאות שהטיל השופט ישי קורן על הכשרה היו בסך 2,500 שקל בלבד. אפילו לא פגיעה קלה בכנף תאגיד הביטוח.