טריק ההתחמקות מתשלום הוצאות משפטיות

באחד הימים, קיבלה תהאני כתב תביעה מבית משפט השלום בנצרת. בכתב התביעה, האשימה חברת הביטוח מגדל את תהאני באחריות לתאונת דרכים בה נפגע רכב המבוטח במגדל. בתביעה דרשה מגדל כי תהאני תשיב לה את כל תגמולי הביטוח ששולמו על ידה לבעל הרכב המבוטח אצלה.

התביעה הוגשה גם נגד חברת הביטוח שלמה, שביטחה את תהאני בפוליסה לביטוח מקיף לרכב.

תביעות אלה מוגשות חדשות לבקרים על ידי חברות הביטוח ומציפות את בתי המשפט. הן מכונות על ידי אנשי הביטוח תביעות שיבוב ובחוק תביעות תחלוף.

הפוליסה לביטוח רכב מקיף מכסה גם כל סכום שייפסק נגד המבוטח בתביעת התחלוף וגם את ההוצאות המשפטיות הנדרשות לשם הגנה על אחריותו של המבוטח. ואכן, כאשר פנתה תהאני לחברת הביטוח שלה, שלמה, הודיעו לה מסלקי התביעות שהם מינו עורך דין שייצג גם את שלמה וגם אותה. בהמשך אפילו התקשר אליה עורך הדין שמונה על ידי שלמה ואישר דברים אלה. בהסתמך על שתי השיחות, הייתה תהאני סמוכה ובטוחה כי עורך הדין של שלמה יגיש כתב הגנה גם בשמה.

אלא שמהר מאוד גילתה תהאני כי אין כל ערך להבטחות שקיבלה. עורך הדין של שלמה הגיש כתב הגנה רק בשם חברת הביטוח ולכן נתן בית המשפט נגד תהאני פסק דין בהעדר הגנה. נסערת, התקשרה תהאני לעורך הדין. זה הסביר לה כי חברת הביטוח התחרטה והורתה לו שלא לייצג אותה.

בלית ברירה, שכרה תהאני עורך דין מטעמה. זה פעל ללא לאות, הצליח לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, הגיש כתב הגנה וייצג אותה בהמשך ההליכים המשפטיים עד שהגיע יום הדין, הוא היום שבו השופט שומע עדים.

או אז חלה תפנית בעלילה. שלמה הודיעה לבית המשפט כי היא מודה שפוליסת הביטוח מכסה את התאונה. לכן מכאן ואילך עורך דינה ייצג גם את תהאני ושלמה תשלם למגדל כל סכום שבית המשפט יקבע.

תהאני שמחה. סוף סוף הכירה שלמה בכיסוי הביטוחי. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. אולם תהאני גם חשה פגועה. שלמה הרדימה אותה כאשר הודיעה לה שעורך דינה ייצג גם אותה והטעתה אותה בחוסר תום לב כאשר לא הודיעה לה שעורך דינה לא ייצג אותה. התנהלות זו אילצה אותה לשכור עורך דין שייצג אותה בנפרד וגרמה לה הוצאות משפט מיותרות.

תהאני פנתה לשלמה ותבעה כי זו תשיב לה את ההוצאות המשפטיות שנגרמו לה. שלמה התעלמה. תהאני הגישה נגדה תביעה בבית משפט השלום בעכו. התביעה הונחה על שולחנה של הרשמת הבכירה, לינא בולוס עואד. הרשמת עיינה בפוליסה ובשאר המסמכים שהוגשו לה, בחנה את טענות הצדדים ולבסוף הגיעה למסקנה הבלתי נמנעת כי שלמה הפרה את תנאי הפוליסה כאשר לא העניקה לתהאני ייצוג בהליך המשפטי שהתנהל נגדה. הא ראיה שגם שלמה הסכימה בסופו של יום לתת לה כיסוי ביטוחי.

עוד קבעה הרשמת כי מאחר ושלמה לא הסכימה לתת כיסוי ביטוחי, פעלה תהאני כמצופה ממנה כאשר שכרה את שירותיו של עורך דין מטעמה. לרשמת בולוס עואד גם לא היו כל השגות לגבי גובה שכר הטרחה שסוכם בין תהאני לבין עורך הדין ששכרה. לכן קבעה כי תהאני זכאית להחזר מלוא ההוצאות המשפטיות שנגרמו לה.

אלא שכאן עשתה הרשמת תפנית משונה וקבעה שיש לעשות למבוטחת "תספורת" ולהפחית ממה שנפסק לטובתה 35 אחוז. זאת משום שבבית משפט השלום בנצרת "לא הועלתה כל טענה מטעם תהאני בעניין תשלום ההוצאות לעורך דינה". אמנם, הודתה הרשמת, באי העלאת טענה זו בישיבת ההוכחות בנצרת לא ויתרה המבוטחת על דרישתה להשבת הוצאותיה המשפטיות אולם יש בכך "אשם תורם" מצידה. למה? לרשמת פתרונים.

בכך התעלמה הרשמת מהוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח. מדובר בהוראת חוק כופה (קוגנטית). אסור לחברות הביטוח לנהוג בניגוד לה אפילו שהמבוטח מסכים. לפי סעיף 66, בביטוחי אחריות, חייבת חברת הביטוח לכסות את ההוצאות המשפטיות של המבוטח.

עוד אציין, כי מדובר בטריק שכיח של חברות הביטוח. הייצוג בהגנה על אחריותו של המבוטח, הוא מורכב ויקר. כדי לחסוך, חברות ביטוח רבות דוחות את הכיסוי כך סתם. בכך הן מאלצות את המבוטח לקחת ייצוג פרטי, כמו במקרה של תהאני, כדי שהוא ישקיע על חשבונו את כל העבודה הרבה הנדרשת בהגנה על אחריותו של המבוטח. הדבר מאפשר לחברת הביטוח לשכור עורך דין משלה בשכר זעום, כי כל תפקידו מצטמצם בישיבה על הגדר ובהודעה לשופט, לקראת תום ההליכים, שחברת הביטוח החליטה להכיר בכיסוי הביטוחי. השופט כבר מותש. הוא פונה למבוטח ואומר, הנה השגת את שלך, קיבלת כיסוי ביטוחי. תוותר על החזר ההוצאות ונלך כולנו הביתה מוקדם.

חבל שבתי המשפט משתפים פעולה, אולי מחוסר מודעות, עם התנהגות נכלולית זו.