השיעור שקיבלה מגדל מבית המשפט איך מבטלים פוליסה כדין

רכבה של מבוטחת בחברת מגדל, היה מעורב בתאונת דרכים. הרכב נבדק על ידי שמאי ותוקן במוסך הסדר של מגדל. המבוטחת הייתה משוכנעת כי מגדל גם תכסה את עלות התיקונים. למורת רוחה, סירבה מגדל לעשות זאת. שלחנו אליך בדואר רשום שני מכתבי התראה על חוב פרמיה, הסבירו מסלקי התביעות במגדל למבוטחת. מרישומי הדואר עולה כי המכתבים "לא נדרשו" חרף ההודעות שקיבלת מהדואר לסור לקבלתם. לכן ביטלנו את הפוליסה ואינך זכאית לתשלום כלשהו. כל טענותיה של המבוטחת כי לא קיבלה מכתבי התראה על חוב פרמיה ועל ביטול הפוליסה לא הועילו. בלית ברירה, נאלצה המבוטחת לפנות בית משפט השלום בחיפה.

השופטת חוה קלמפרר-מרצקי הזכירה למגדל כי התנהלות חברת הביטוח כפופה לחוק חוזה הביטוח. החוק הוא חוק צרכני ותכליתו להגן על המבוטח מפני האפשרות שחברת הביטוח תנצל את כוחה העדיף כדי לנשלו מזכויותיו. כך לדוגמא, במהלך תקופת הביטוח עלול המבוטח להיקלע לקשיים חולפים וברי תיקון. אין זה הוגן לאפשר לחברת הביטוח להתנער מהפוליסה בגללם. לכן חברת ביטוח המבטלת פוליסה בשל אי תשלום פרמיה, חייבת לנהוג על פי הוראותיו הדווקניות של החוק.

הוראות אלה מרוכזות בסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח. ממנו עולה העיקרון לפיו פוליסת ביטוח אינה פוקעת אוטומטית במקרה שהמבוטח לא משלם את חובו לחברת הביטוח. כדי לבטל את הפוליסה על חברת הביטוח לעשות מעשה ולמסור למבוטח שתי התראות בכתב. בהתראה הראשונה, עליה לדרוש מהמבוטח לפרוע את חובו תוך 15 יום. רק אם החוב לא נפרע בחלוף 15 יום ממסירת ההתראה הראשונה למבוטח, רשאית חברת הביטוח למסור למבוטח התראה שניה כי הפוליסה תבוטל בתום 21 יום נוספים אם לא יפרע את חובו. אז ורק אז מגיעה הפוליסה לקיצה.

הדרישה הקטגורית למסירת שתי התראות, בלוח זמנים נוקשה, נועדה לתת למבוטח שהות מספקת להסדיר את החוב שבפיגור ולמנוע מצב שבו המבוטח ימצא עצמו ללא ביטוח כשהייתה לו הזדמנות למצוא ביטוח חילופי או להסדיר את חובו.

אכן, הבהירה השופטת, את מכתבי ההתראה למבוטח, רשאית חברת הביטוח לשלוח בדואר רגיל, בדואר רשום, בפקס, על ידי שליח או בכל דרך אחרת. אולם כדי להשיג את מטרת החוק למנוע פגיעה במבוטח, חשוב לא רק לשלוח את מכתבי ההתראה, אלא גם לוודא שהם נמסרו למבוטח, שהוא יודע על חובו ומודע לסכנה שהפוליסה תבוטל. לכן כדי שבית המשפט יפטור אותה מאחריות, אין די בכך שחברת הביטוח תביא ראיות על משלוח שתי ההתראות למבוטח. עליה להביא ראיות לכך שההתראות נמסרו למבוטח ושהוא ידע גם על חובו וגם על התוצאה הקשה שהפוליסה עלולה להתבטל. ראיות אלה יכולה חברת הביטוח להביא למשל, בעדות סוכן הביטוח כי הביא את הדברים לידיעת המבוטח או בכל אמצעי אחר, כמו הקלטה של שיחת טלפון עם המבוטח.

עוד ציינה השופטת, כי בפסיקת בתי המשפט אומצה גישה הדורשת שההתראות למבוטח לא יצאו בסרט נע ממערכת ממוכנת. לכן על מכתב ההתראה השני להישלח למבוטח רק 15 יום מיום מסירת מכתב ההתראה הראשון למבוטח ולא מיום יציאת המכתב מחברת הביטוח. ההלכה בעניין זה מדגישה את חשיבות מסירת ההתראות למבוטח ואת ההצדקה להכביד על חברת הביטוח בכל הנוגע למסירת ההתראות בפועל למבוטח. זאת נוכח הנזק החמור שעלול להיגרם למבוטח אם לא יקבל בפועל את ההתראות.

לאור כללים דווקניים אלה, בחנה השופטת קלמפרר-מרצקי את התנהלות מגדל בביטול פוליסת הביטוח והגיעה למסקנה כי לא קיימה אחר הוראות החוק. מגדל הסתפקה במשלוח התראות בדואר רשום, אך לא ווידאה כי ההתראות נמסרו בפועל למבוטחת. מגדל לא הביאה ראיות לכך שהמבוטחת ידעה על אי פירעון הפרמיה ועל כוונת מגדל לבטל את הפוליסה. מגדל שלחה את ההתראה השנייה למבוטחת לפני שווידאה אם ההתראה הראשונה בכלל נמסרה למבוטחת. בניגוד למחשב מגדל המוציא אוטומטית את המכתב השני 15 יום מיום יציאת המכתב הראשון, על פי חוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח אינה רשאית לשלוח את ההתראה השנייה בטרם חלפו 15 יום מיום מסירת ההתראה הראשונה למבוטחת.

לאור האמור, קבעה השופטת חוה קלמפרר-מרצקי, מגדל לא ביטלה כדין את פוליסת הביטוח של המבוטחת. לפיכך פסקה השופטת, הפוליסה הייתה תקפה במועד קרות התאונה ולכן על מגדל לתת למבוטחת כיסוי ביטוחי מלא.