טיפול כושל ורשלני
גל גניבות של חלקי רכב ממשאיות פקד את איזור אשדוד.
מאיר אלוק, נהג משאית עצמאי, נלכד בגל הגניבות. גם מהמשאית של אלוק נגנבו חלקים.
בהסכמת מבטחת המשאית, חברת הביטוח מנורה מבטחים, נגררה המשאית למוסך באשדוד, שם נהג אלוק לתקן את המשאית מזה שנים רבות.
המוסך הגיש הצעת מחיר לתיקון המשאית בסכום של כ- 60,000 ש"ח.
השמאי מטעם מנורה לא סמך ידו על הצעת המוסך והחל לחפש הצעות מחיר אחרות. כעבור שבוע איתר שמאי מנורה מוסך בחולון שנתן הצעת מחיר זולה על סך 24,000 ש"ח.
אלוק, לא הסכים שהתיקון יבוצע על ידי המוסך בחולון. אלוק לא התנגד ששמאי מנורה ירכוש את החלקים מהמוסך בחולון, אך הוא עמד על כך שאת התיקון בפועל יבצע המוסך הקבוע באשדוד. אלא שהמוסך בחולון לא הסכים למכור את החלקים ודרש לבצע גם את התיקון.
בנסיון לפתור את הפלונטר שכר אלוק שמאי שנתן חוות דעת לפיה עלות התיקון הינה בסכום קרוב להצעת המחיר של המוסך באשדוד.
מנורה לא התרצתה. מנורה עמדה על הצעת המחיר הזולה שקיבלה מהמוסך בחולון. לאלוק לא נותרה ברירה והוא נשא בעלות התיקון במוסך באשדוד.
לאחר תיקון המשאית, התפנה אלוק להגיש תביעה נגד מנורה לבית משפט השלום בתל אביב. בתביעתו, תבע אלוק את עלות התיקון בפועל בניכוי הסכום ששילמה לו מנורה בהתאם להצעת המחיר הזולה, בתוספת פיצוי על הפסדים שנגרמו לו, עגמת נפש ושכ"ט עו"ד.
התביעה נדונה בפני השופט אלי ספיר, אשר קבע כי היתה זו זכותו המלאה של אלוק לעמוד על תיקון המשאית במוסך באשדוד בו נהג במהלך השנים לטפל ולתקן את משאיתו.
ראשית מדגיש השופט את עדות סוכן הביטוח לפיה הפוליסה איננה מגבילה את המבוטח בבחירת המוסך בו תתוקן המשאית. את עמידתו של אלוק על המוסך שיבצע את התיקון, ממשיך השופט, יש לבחון במבחן הסבירות.
נוכח אופי התיקון והיותו משמעותי לתפקודה המכני של המשאית, קובע השופט, דרישתו של אלוק שהתיקון יבוצע במוסך בו הוא מטפל במשאית זה שנים, היא דרישה סבירה. מדובר, מדגיש השופט, במוסך מורשה לתיקון כלי רכב מתוצרת יצרן המשאית ולא בדרישה לתיקון במוסך יוקרתי או "מוסך בוטיק". נוכח היות אלוק נהג משאית במקצועו, מוסיף השופט, ברורה דאגתו כי המשאית תתוקן במוסך שאמין עליו.
לפיכך, קובע השופט, ניסיונה של מנורה לכפות על אלוק לתקן את המשאית במוסך שאינו אמין עליו נעשה שלא כדין.
מנורה, מוסיף השופט וקובע, "כשלה בטיפול בתביעתו" של אלוק. "כל מעייניה של מנורה באותה עת היו נתונים לחסוך בעלות התיקון" והיא לא נתנה דעתה "כלל למצוקתו של נהג המשאית".
מנורה חוייבה אפוא במלוא עלות התיקון במוסך באשדוד ונקבע כי עליה להשלים את ההפרש בין הפיצוי ששילמה לפי הצעת המחיר של המוסך בחולון לבין עלות התיקון בפועל במוסך באשדוד בסך של כ- 37,000 ש"ח. בנוסף חוייבה מנורה בהפסדי הרווחים בתקופת השבתת המשאית בסך של כ- 22,000 ש"ח וכן בפיצוי עבור עגמת הנפש שנגרמה לאלוק "בגין הטיפול הכושל והרשלני בתביעתו" בסך של כ- 12,000 ש"ח.
על אלה נוסף חיובה של מנורה בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
נסיונה של מנורה לחסוך בעלות התיקון סדר גודל של כ- 30,000 ש"ח לא צלח אפוא. במקום 30,000 ש"ח היא תיאלץ עתה לשלם לאלוק כמעט 100,000 ש"ח.