ביהמ"ש: אי דיווח לחברת הביטוח על התאונה לא שולל את זכות הנפגע
חגי עשה את דרכו ברכבו בנסיעה ישרה ובטוחה בכביש 6. לפתע, נהגת אשר נסעה בשול הדרך, ביצעה עקיפה מימין, פגעה ברכבו של חגי וגרמה לו נזקים. אשמת נהגת הרכב העוקף הייתה ברורה, אך חגי לא הצליח לאתר את פרטיה. כל שהיה בידו היו פרטי חברת הליסינג של רכבה וחברת הביטוח שביטחה אותה בביטוח מקיף. לפיכך, הגיש תביעה נגד שתי החברות - ליס אונליין וחברת הביטוח הכשרה.
תביעתו של חגי התנהלה בפני השופט לירן חיים בבית משפט השלום בחיפה. מועד הדיון הגיע, אך נציג חברת הליסינג לא התייצב לדיון וגם לא הגיש כתב הגנה. השופט חיים הפעיל את סמכותו ונתן פסק דין כנגד חברת הליסינג. בשלב זה, ביקש חגי למחוק את התביעה כנגד חברת הכשרה. הוא ציפה כנראה כי פסק דינו של השופט חיים יכובד על ידי חברת הליסינג או על ידי הכשרה.
חגי הבין מהר מאוד כי ציפיותיו אינן תואמות את המציאות. לפיכך נאלץ להזדקק למערכת המשפט והגיש תביעה נגד חברת הביטוח הכשרה בלבד, בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. התביעה הונחה על שולחנו של הרשם הבכיר בנימין בן סימון.
חברת הכשרה נפנפה בפסק דינו של השופט לירן חיים וטענה כי יש למחוק את התביעה על הסף, בשל העובדה כי חגי כבר הגיש נגדה תביעה וויתר עליה. הרשם הבכיר בן סימון דחה את הטענה. ההליך הקודם לא הסתיים בהכרעה, אלא במחיקת חברת הביטוח. מחיקה אינה מונעת מבעל הדין שביקש את המחיקה להגיש אותה מחדש.
נציג הכשרה שלף מאמתחתו טענה נוספת. הנהגת הפוגעת לא מסרה להכשרה הודעה על התאונה. בכך הפרה את חובת הדיווח המיידית החלה עליה. לכן, גם זכויות חגי (הנפגע או בלשון החוק "הצד השלישי") פקעו.
מדובר בשאלה המתעוררת תדיר בפני בית המשפט, העיר הרשם הבכיר. חברות הביטוח מעלות טענה זו בכל המקרים בהם המבוטח או מי שנהג מטעמו ברכב, הפרו את חובתם להודיע לחברת הביטוח על התאונה ולשתף עמה פעולה בבירור נסיבותיה.
הרשם סקר את הפסיקה ביחס לסוגיה זו והגיע למסקנה כי השופטים חלוקים עליה ביניהם לפי שלוש גישות:
לפי הגישה הראשונה, הפרת חובת ההודעה או שיתוף הפעולה, לא פוגעת בזכויות הצד השלישי. גישה זו מבוססת על סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי מרגע שהצד השלישי פנה לחברת הביטוח ודרש כי תפצה אותו במקום מבוטחה, קמה יריבות ישירה בין הצד השלישי ובין חברת הביטוח. הפרות שנעשו על ידי המבוטח או מי מטעמו אינן רלבנטיות יותר ליחסים שבין חברת הביטוח והצד השלישי ואינן יכולות לפגוע בו.
לפי הגישה השניה, הפרת חובות ההודעה ושיתוף הפעולה פוטרת את המבטחת לחלוטין.
לפי הגישה השלישית, חברת הביטוח תהיה פטורה מתשלום לצד השלישי, רק אם תוכיח שהיא נקטה בעצמה באמצעים סבירים כדי להשיג את המידע שהמבוטח או הנהג מטעמו לא סיפקו לה ולמרות זאת לא עלה בידה לברר את נסיבות התאונה.
לאחר בחינת שלוש הגישות, קבע הרשם הבכיר, כי לדעתו, הגישה הראשונה היא הנכונה ביותר. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, מקנה לדעתו לצד השלישי זכות תביעה עצמאית נגד חברת הביטוח ויוצר יריבות ישירה ביניהם, מבלי להזדקק לשאלה האם המבוטח בפוליסה או מי מטעמו, עמד או לא עמד בחובת הדיווח כלפי חברת הביטוח.
הרשם בן סימון בחן את המקרה שבפניו גם לפי הגישה השלישית וקבע כי גם אם היה בוחר בה כגישה הנכונה ביותר, הוא לא היה פוטר את הכשרה מתשלום הפיצויים. הכשרה לא הוכיחה כי נקטה באמצעים סבירים כדי להשיג את המידע הדרוש לה, או כדי לזכות בשיתוף פעולה של הנהגת הפוגעת. חמור מכך, חברת הביטוח התרשלה בכך שלא הזמינה לעדות את הנהגת הפוגעת לעדות. משכך לא הוכיחה כי מחדלי הנהגת הסבו לה נזק כלשהו.
לאור נימוקים אלה, פסק הרשם הבכיר בן סימון כי יש לקבל את תביעתו של חגי והטיל על חברת הכשרה את תשלום נזקי רכבו, בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 שקל. ספק אם מדובר בסכום המכסה לגמרי את הוצאותיו של חגי, שנאלץ להגיש שתי תביעות ולנהל הליכים משפטיים בשני בתי משפט שונים. סכום זה גם אינו מכסה את עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מ"הסחבת" בה נקטה הכשרה.