בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

שילם כדי שיתבעו אותו

קבוצת יהודים, כך פותחת בדיחה יהודית עתיקת יומין, שכרה את שירותיו של בעל עגלה, כדי שיסיע אותם, בדרך הררית קשה.

עם תחילת המסע, החל העגלון נוזף בהם. "איזה מין יהודים אתם, הסוסים כורעים תחת נטל העלייה בהר ואתם יושבים ונהנים?".

הנוסעים ירדו מיד והתגייסו לדחוף את העגלה בעלייה.

כאשר הגיעו לראש ההר, ביקשו הנוסעים לשוב אל העגלה.

העגלון הזהיר אותם, "הירידה קשה, אם תוסיפו משקל לעגלה היא עלולה להתדרדר על הסוסים".

הנוסעים נחלצו שוב כדי לבלום את העגלה בירידה.

לבסוף, כאשר הגיעו למחוז חפצם, העז אחד היהודים לשאול את העגלון בשביל מה בעצם צריך לשלם לו, הרי כל הדרך לא ישבו אפילו רגע אחד בעגלה.

"איזו מין מחשבה אטומת לב זו", ענה העגלון כמנהג היהודים בשאלה, "אם לא תשלמו לי ממה אתפרנס?".

סיפור הנוסעים ששילמו עבור שירות ומצאו עצמם מבצעים את השירות, חוזר על עצמו לעיתים קרובות בתחום הביטוח. הנה לדוגמא המקרה של ניסים זוארץ.

באחד הימים, פרצה אש בדירתו של זוארץ. האש גרמה נזקים גם לרכוש המשותף של הבניין בו שוכנת הדירה.

בדיוק למקרה כזה, אסף וועד הבית, מבעוד מועד, כספים מכל בעלי הדירות בבניין ורכש פוליסת ביטוח בחברת הביטוח אריה. זו האחרונה אכן עמדה בהתחייבותה ושילמה את תגמולי הביטוח.

לכאורה, הכול בסדר.

אולם לאחר התשלום, נדהם זוארץ לקבל מחברת אריה דרישה כי ישיב לה את כל מה ששילמה לתיקון הרכוש המשותף.

על מה אתם מסתמכים, תבע זוארץ לדעת.

על זכותנו לתחלוף, השיבו לו נציגי חברת הביטוח. כאשר חברת ביטוח משלמת תגמולי ביטוח למבוטח שלה, כל זכויותיו של המבוטח כלפי צד שלישי, שגרם לנזק, עוברות לחברת הביטוח וזו רשאית לתבוע בתביעת תחלוף את הצד השלישי. אריה שילמה את תגמולי הביטוח לוועד, לכן כל זכויות הוועד עוברות אל אריה, ואנו תובעים אותך "בנעלי הוועד" על האש שיצאה מדירתך.

זה לגמרי הזוי, השיב זוארץ מבוהל, אני לא צד שלישי, אני המבוטח שלכם. אני שילמתי לכם פרמיות, כדי שתיקחו על עצמכם את הסיכון שאם הרכוש המשותף יינזק אתם תשלמו את הנזק. בסוף מתברר ששילמתי לכם כדי שתהיה לכם זכות לתבוע אותי.

אתה צודק, השיבו נציגי אריה, אתה באמת שילמת לנו פרמיות, אבל אתה יודע, אלת המשפט היא עיוורת. פורמאלית היא לא רואה אותך כמבוטח, למרות שמעשית אתה כן.

לצערך ולשמחתנו, אנשי הוועד ביקשו לרשום בפוליסה רק את הוועד כמבוטח. אילו היו רושמים גם את בעלי הדירות כמבוטחים, המצב היה שונה.

אתה משלם לנו בעצם בגלל חוסר הבנה של אנשי הוועד בביטוח, ואנחנו, אתה יודע, אנשי עסקים, אין לנו סנטימנטים. תפקידנו להרוויח, איפה שאפשר.

המחלוקת בין זוארץ לבין חברת הביטוח אריה, הגיעה אל שולחנו של השופט ישעיהו שנלר, מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

האם בעל דירה, שחלקו ברכוש המבוטח, בוטח באמצעות וועד הבית, הופך בשל כך למבוטח משותף, או למבוטח סמוי בפוליסה, ולכן בהיותו מבוטח, חברת הביטוח לא יכולה לתבוע אותו כצד שלישי, מקשה השופט.

לדעתו של השופט, וועד הבית בעשותו ביטוח, אינו מייצג את בעל הדירה הבודדת, אלא את כלל בעלי הדירות. לכן, בעל הדירה הבודדת אינו מבוטח בפוליסה.

במילים אחרות, מסכם השופט, "בעל הדירה הבודד לחוד והוועד לחוד".

אכן, מוסיף השופט, אילו הוועד היה עומד על כך שבפוליסת הביטוח יירשם שבעלי הדירות ייחשבו כמבוטחים או כמוטבים, חברת הביטוח לא הייתה יכולה לתבוע את בעל הדירה ממנה יצאה האש. אך הדבר לא נעשה. באותו אופן, יכול היה הוועד לדרוש כי לא תהיה לחברת הביטוח זכות תביעה כלפי מי מבעלי הדירות. גם דבר זה לא נעשה.

בסופו של דיון, השופט חייב את זוארץ להשיב לחברת הביטוח אריה, את כל תגמולי הביטוח ששילמה עבור תיקון הרכוש המשותף.

לדעתו של השופט, התוצאה אליה הגיע גם ראויה. אין כל סיבה שמי שהזיק, יתחמק מאחריות רק משום שהרכוש שניזוק בוטח.

כמו הנוסעים בבדיחה היהודית, זוארץ גם שילם עבור העברת הסיכון הביטוחי לחברת הביטוח וגם נשא את הסיכון הביטוחי על גבו. גם שילם פרמיות, וגם מימן, במקום חברת הביטוח, את נזקי הרכוש שבוטח.

בשולי פסק הדין, מוסיף השופט שנלר כי גם כאשר מדובר בחברה, או בשותפות הגובות תגמולים מחברת הביטוח, רשאית חברת הביטוח לתבוע את עובד החברה, או את השותף שהזיק.

אלה דברים מרחיקי לכת. הם פותחים פתח לחברות הביטוח להגיש תביעות תחלוף נגד עובדים, שותפים, בעלי דירות, רק מסיבה של השמטה פורמאלית, כאשר מטרת הביטוח הייתה למעשה לכסות אותם.

אין ספק כי חברות הביטוח ימהרו בעתיד לעשות שימוש בפסק דינו של השופט שנלר.

לכן, מומלץ מאוד, לכל וועד בית, לכל חברה, שותפות, או תאגיד, לדרוש שחברת הביטוח תתחייב בפוליסה לא להגיש תביעות תחלוף נגד בעלי הדירות שהוועד פועל בשמם, נגד עובדים, מנהלים ובעלי מניות בחברה, נגד שותפים בשותפות וכיוצא באלה עובדים ובעלי עניין בתאגידים ולראות גם בהם מבוטחים לצורך זה.

באותו אופן, מומלץ כי המבוטחים בפוליסות דירה ידרשו מחברות הביטוח להתחייב בפוליסה שלא להגיש תביעות תחלוף נגד השוכרים, או או נגד בעל הבית (אם המבוטח הוא השוכר) או נגד כל מי שמתגורר ומתארח בבית, שהרי לפי פסק דינו של השופט שנלר, חברת הביטוח יכולה בסופו של דבר, להגיש תביעת תחלוף אפילו נגד אורחים שגרמו בטעות נזק לרכוש המבוטח.