הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

ביהמ"ש למבטחים: אל תיכנסו לכיס הנפגעים בנימוק פטרנליסטי

רכבו של מיכאל היה מעורב בתאונה עם רכב, שנהגו היה מבוטח בחברת הביטוח הראל. מבוטח הראל היה אשם בתאונה. הוא התעלם מתמרור שהורה לו לתת זכות קדימה. מיכאל פנה לפיכך אל המבטחת שלו, הראל וביקש לקבל פיצויים על הנזק שנגרם לרכבו. במקום לפצות את מיכאל, כמצופה מכל חברת ביטוח הגונה, עשתה הראל "תספורת" למיכאל. היא קיצצה מהפיצויים עשרים אחוז באמתלה של "אשם תורם" ועוד סכום של 6,762 שקל בתואנה של "קיזוז מע"מ".

האם היה לתספורת בסיס כלשהו בראיות? לא. אבל בכך אין כל חדש. חברות הביטוח עושות, כדבר שבשגרה, ללא כל בסיס תספורות למבוטחיהן. הן מנצלות את העובדה שהמבוטחים עסוקים בהישרדות יומיומית. אין להם משאבים כספיים, כוחות נפש וזמן להשקיע במאבק משפטי למימוש מלוא זכויותיהם. גם אם יפנו לבית המשפט, הם יפגשו שם שופטים שחוקים מהתמודדות עם טענות הסרק של חברות הביטוח. רבים מהם יעדיפו לפיכך לוותר ולהותיר בקופת חברות הביטוח חלק ניכר מסכום הפיצויים, אחרת ייאלצו להזדקן בין כתלי בית המשפט.

לרוע מזלה של הראל, מיכאל התגלה כמי שלא נרתע מלממש את מלוא זכויותיו. הוא הגיש תביעה נגד הראל בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. למזלו הטוב, תביעתו הונחה על שולחנה של הרשמת הבכירה נעמה ניר, שלא נשחקה עדיין בשנתיים שחלפו מאז מינויה.

הראל לא יכולה הייתה להתכחש לעובדה שמבוטחה היה אשם בתאונה. הרי הוא נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה. למרות זאת, היא התעקשה שגם למיכאל "אשם תורם" בגרימת התאונה בכך ש"נכנס לצומת במהירות גבוהה שלא התאימה לתנאי הדרך".

הרשמת הבכירה נעמה ניר הפשילה שרוולים וערכה משפט כהלכתו. היא שמעה עדים, עיינה היטב בהודעות הנהגים המעורבים בתאונה וכן בתמונות ממקום התאונה ומנזקי הרכבים.

בסופו של דיון, הגיעה הרשמת למסקנה הבלתי נמנעת: טענת הראל, שמיכאל נכנס לצומת במהירות גבוהה, אין לה ידיים ורגליים. "מדובר בקביעה שרירותית אשר לה יש מניע ברור, להפחית את סכום הנזק בו על הראל לשאת", כך כלשונה.

הרשמת נעמה ניר, התקוממה אל מול העוול שנגרם לאדם המוצא עצמו מעורב בתאונת דרכים שלא באשמתו, כאשר חברת הביטוח מקזזת בשרירותיות חלק מהפיצויים המגיעים לו. אדם כזה נאלץ בנוסף לטרדה ולעוגמת הנפש שעליו לעבור, להשקיע זמן ומשאבים בנקיטת הליך משפטי לקבלת סכום הקיזוז השרירותי, אשר לעתים הינו נמוך מעלות ניהול ההליך. קיים חשש כי חברת הביטוח מאלצת את הנהג הניזוק להסתפק במה שקיבל ולא לעמוד על זכויותיו. זוהי פרקטיקה אשר בית המשפט אינו יכול לתת לה יד, סיכמה הרשמת והורתה להראל להשיב למיכאל את סכום "האשם התורם", שקיזזה ממיכאל שלא כדין.

כעת עברה הרשמת נעמה ניר לדון בקיזוז המע"מ. לטענת הראל, מיכאל אינו זכאי לתשלום המע"מ בגין הנזק שנגרם לו, שכן הוא רשאי להתקזז מול רשויות המדינה בגובה סכום זה. טענה פטרנליסטית זו חורגת מסמכותה של חברת הביטוח, קבעה הרשמת הבכירה. אין זה מתפקידם של הראל וגם לא של בתי המשפט להיכנס לכיסו של אדם שנפגע ולאכוף עליו את דיני תשלום המע"מ במסגרת חישוב הפיצוי המגיע לו עבור נזקיו, שנגרמו באשמת נהג אשר בוטח על ידי חברת הביטוח. ענייני המיסוי של נפגע בתאונת דרכים הם ענייניו. נציג חברת הביטוח אינו נציג המדינה. הוא אינו בקיא במצבו הפיננסי של הנפגע ובהסדרי המס אותם הוא מקיים מול המדינה. שמירה על הקופה הציבורית ועל תקינות הליכי גביית המע"מ אינם מתפקידיה של חברת הביטוח כאשר היא נעשית "על גבם" של אזרחים אשר נפגעו בתאונת דרכים. חזקה כי גם אזרחים אלה הינם שומרי חוק אשר יקזזו את המע"מ כחוק ולא יזכו לכפל פיצוי.

לסיכום, הורתה הרשמת נעמה ניר להראל, להשיב למיכאל את סכומי קיזוז האשם התורם והמע"מ ולשלם לו 5,000 שקל הוצאות משפט וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 שקל "נוכח התנהלותה של הראל". נוסף לזאת, חייבה הרשמת את הראל בתשלום 3,000 שקל לאוצר המדינה, נוכח ניהול הליכי סרק אשר הביאו לבזבוז זמן שיפוטי שהינו משאב ציבורי יקר.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא