תאונה שאינה תאונה

באחד מימי הקיץ הלוהטים, ישב אברהם רווח עם ילדו על חוף הים, מקווה לצנן את גופו מחום השרב.

לפתע החל הילד לרוץ. רווח קם בבהלה אחריו וניסה לאחוז בו. או אז תקפו אותו כאבים עזים. הברך הסתובבה. רווח לא היה מסוגל לזוז.

לחוף הובא רכב שטח. רווח הובהל לבית החולים.

רווח משתייך לחבר משרתי הקבע והגימלאים המבטח את חבריו בפוליסה קבוצתית לביטוח תאונות אישיות בחברת הביטוח שירביט.

רווח פנה לשירביט לקבלת תגמולי הביטוח.

שירביט הסכימה כי נגרם לרווח קרע במיניסקוס בעטיו הוא סובל מנכות בשיעור 8%, המזכה אותו בתגמולי הביטוח בסך של כ- 38,000 ש"ח. אך שירביט לא הסכימה לשלם לרווח.

בעולם המושגים של הפוליסה שלנו, טענה שירביט, לא כל תאונה היא תאונה. רק "אירוע פיסי, תאונתי, חיצוני, בלתי צפוי,", מהווה אצלנו תאונה.

התאונה שקרתה לך, אינה אירוע פיסי וגם אינה אירוע חיצוני, הטעימה שירביט ושילחה את רווח מעל פניה עם המלצה שבפעם הבאה יעבור תאונה כהגדרתה בפוליסה של שירביט.

רווח לא ויתר ושם פעמיו לבית משפט השלום באשקלון.

השופטת סבין כהן מוצאת כי רווח ביצע פעולה פתאומית ומהירה. אין מדובר בקימה רגילה ממצב ישיבה למצב עמידה. רווח התרומם במהירות לאחר שראה את בנו רץ ומתרחק. כאשר מאותה פתאומיות נגרם נזק, יש להגדירו כנזק תאונתי המכוסה בפוליסה. שהרי מטרתה מתן כיסוי לאירועים בלתי צפויים.

על רקע מטרת הפוליסה, יש ליתן למילה חיצוני פרוש רחב. די בהשפעה חיצונית כלשהי על הפעולה שביצע המבוטח כדי לקיים את הדרישה לגורם חיצוני.

הפוליסה, מדגישה השופטת, אינה מצריכה שהגורם החיצוני יהיה גורם פיסי דווקא ולא נדרש מגע פיסי בין הגורם החיצוני למבוטח.

במקרה זה, יש לראות בהתנהגות הבן שברח את הגורם החיצוני שהביא לתגובת האב שקם בבת אחת ובמהירות על מנת לאחוז בבנו נוכח הסכנות הכרוכות בשהיית ילדים על החוף סמוך למים.

על כן, קובעת השופטת, מתקיימת הגדרת תאונה בפוליסה.

שירביט חויבה אם כן לשלם לרווח את תגמולי הביטוח בגין נכותו בסך של כ- 38,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.