האם עבר פלילי של בן זוג שולל את תוקף ביטוח הדירה?

עם שובם ארצה מחופשה בחו"ל, גילו מלי ובעלה, כי דירתם והכספת שבתוכה נפרצו. נזק רב נגרם לרכוש. תכשיטים ופריטים בעלי ערך נגנבו.

בכל ששת השנים האחרונות, רכשה מלי פוליסה לביטוח דירה מקיף בחברת מנורה. הפוליסה כללה כיסוי לנזקי גניבה ופריצה. האם נאמנותה רבת השנים של מלי למנורה תשתלם והיא תקבל את תגמולי הביטוח עבור נזקי הפריצה והגניבה ללא טריקים וללא שטיקים? מיד נראה.

מסלקי התביעות במנורה, גילו כי לבעלה של מלי עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש. הם עטו על עובדה זו, כמוצאי שלל רב ודחו את תביעתה. בידי מנורה לא הייתה כל ראיה לפיה ידו של הבעל הייתה במעל לא במישרין ולא בעקיפין. למרות זאת, סירבה מנורה לשלם את תגמולי הביטוח. לטענתה, משנשאלה מלי בהצעת הביטוח אם יש לה עבר פלילי, היה עליה לענות לי אין, אבל לבעלי יש. או אז מנורה לא היתה מוכרת לה את הפוליסה.

וזאת לדעת: חלומה הרטוב של כל חברת ביטוח הוא שהמבוטח יעהנ תשובה לא נכונה לשאלות שבהצעת הביטוח. תשובה שאינה מלאה וכנה, הופכת את הפוליסה לריקה מתוכן. לכן טופסי הצעות הביטוח מלאים בשאלות לא ברורות, מכשילות ולא רלבנטיות, עם מונחים מקצועיים לא מובנים לאדם הפשוט. חברות הביטוח מעסיקות נציגים בלתי מקצועיים, המציגים בפני המבוטח את השאלות בחיפזון, מבלי לתת הסבר לשאלות מורכבות. חברות הביטוח גם לא טורחות לבדוק את תשובות המבוטח עם קבלתן. הן מעדיפות לעצום עיניים, לגבות פרמיות, לעיתים על פני שנים רבות. אם ייפול אסון על המבוטח, הן שולפות מתיקו את הצעת הביטוח, טוענות כי הונו אותן ולכן הן פטורות מכל תשלום.

התנהלות זו מנוגדת לחוק חוזה הביטוח. החוק אוסר על חברות הביטוח להציג שאלות בעניינים שאינם מהותיים בעיני "מבטח סביר". החוק אוסר לדחות תביעת מבוטח אם אין קשר בין התשובה הלא נכונה למקרה הביטוח. כך למשל, במקרה של מלי, גם אם לבעלה היה עבר פלילי, אך הפריצה לא קשורה לעבר פלילי זה, מלי עדיין תהיה זכאית לתגמולי ביטוח. אולם כידוע, בחוק אין די. דרושים גם שופטים שיישמו את הוראות החוק.

נחזור אל מלי. היא פנתה לבית משפט השלום בבת ים. תביעתה הובאה להכרעת השופטת רונית אופיר. במשפט התברר כי תהליך מילוי הצעת הביטוח נעשה בנוכחות נציג סוכנות הביטוח של מנורה. בהתחלה, מילא בעלה של מלי את הצעת הביטוח בשמו שלו כמבוטח. כשהגיע לשאלת העבר הפלילי, הוא מחק את שמו ורשם תחתיו את שמה של רעייתו מלי כמבוטחת. לאחר סיום מילוי ההצעה, חתם עליה הבעל בשם מלי. הכל בהרשאתה. על השאלה "האם הואשמת או הורשעת בגין עבירות פליליות כלשהן ב-5 שנים האחרונות?" ענה הבעל בשם מלי "לא". שהרי מלי לא הואשמה ולא הורשעה בעבירה פלילית כלשהי. כאן יש להוסיף כי סוכן הביטוח של מנורה לא טרח לחקור מעבר למופלא ממנו. הוא לא התעניין לדעת מדוע מחק הבעל את שמו כמבוטח ורשם במקומו את שם רעייתו. יוסי סודרי, האחראי במנורה על החיתום בתחום האלמנטרי, הודה במשפט כי "מנורה מכירה ומקבלת מקרים שבהם פוליסה נרכשת על שם אחד מבני הזוג בלבד ללא שהיא שואלת שאלות על בן הזוג שאיננו מבוטח".

לאחר שמיעת העדויות, פסקה השופטת רונית אופיר כי עברו הפלילי של הבעל הוסתר ממנורה לשם קבלת כיסוי ביטוחי וכי "די בכך כדי להעיד על כוונת מרמה, באופן הפוטר את מנורה מתשלום תגמולי הביטוח". כל זאת, תוך התעלמות מחוק חוזה הביטוח הדורש לבדוק, בין השאר, אם העבר הפלילי של המבוטח או בן זוגו נחשבים למידע מהותי בעיני "המבטח הסביר".

מלי לא הרימה ידיים והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. ערעורה הונח על שולחנה של השופטת סיגל רסלר-זכאי. השופטת רסלר-זכאי בחנה את הראיות והעדויות שהובאו בבית משפט השלום, והגיעה למסקנה הפוכה מזו של השופטת רונית אופיר. נציג סוכנות הביטוח של מנורה, שאצלה רכשה מלי את הביטוח, העיד כי חברות ביטוח אחרות אינן מבקשות מידע על עברו הפלילי של המבוטח. לכן אילו ידע כי לבעלה של מלי עבר פלילי, הוא היה מציע לו ביטוח דירה בחברה אחרת. לבית המשפט הוגשו גם טופסי הצעות ביטוח דירה של מגדל והראל, שתי חברות מהגדולות בשוק הביטוח וגם של איילון והכשרה. בטופסי הצעות אלה, המועמד לביטוח לא מתבקש להצהיר כלל על עברו הפלילי או על עברו הפלילי של בן זוגו. במילים אחרות, לפי מבחן ה"מבטח סביר" של חוק חוזה הביטוח, עברו של המבוטח עצמו וגם של בן זוגו, אינם בגדר "מידע מהותי" ואין לחברת הביטוח הזכות להציג למבוטח שאלה לגביו.

מעבר לכך, הוסיפה השופטת רסלר-זכאי, אפילו בטופס ההצעה של מנורה אין כל שאלה ביחס לעברו הפלילי של בן זוגו של המועמד לביטוח. גם נציג סוכנות הביטוח העיד כי לא קיבל הוראה או הנחיה חיתומית ממנורה לפיה עברו הפלילי של בן הזוג הינו "מידע מהותי" עבורה. לכן התשובה שנמסרה בשם מלי היתה מלאה וכנה ומנורה מושתקת ומנועה מלבוא בכל טענה של אי גילוי.

אל פסק דינה של השופטת סיגל רסלר-זכאי, הצטרפו גם השופטות שלומית יעקובוביץ ואורלי מור-אל והפכו את פסק דינה של השופטת רונית אופיר.