האם מותר לחברות הביטוח להשתמש בבינה מלאכותית לניתוח תיקים רפואיים?

בימים אלה מתנהל בבית משפט השלום בחיפה, באולמה של השופטת טלי מירום, משפט פיצויים של נפגעת תאונת דרכים. במשפט פיצויים על נזקי גוף מתאונת דרכים, להבדיל ממשפטי פיצויים על נזקי גוף בתחומים אחרים (כמו רשלנות רפואית למשל), אסור לבעלי הדין להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואיות מטעמם. השופט ממנה מומחה רפואי מטעמו ועל פיו יישק דבר. שיעור הנכות שקובע מומחה בית המשפט, משמש בסיס מכריע לקביעת סכום הפיצויים. נדירים המקרים שבהם השופטים פוסלים את חוות דעת המומחה מטעמם או סוטה ממנה.

לאור תפקידו חורץ הגורלות של המומחה מטעם בית המשפט, עליו להיות ניטרלי, חסר פניות ונטיות לצד כלשהו. עליו לגבש את חוות דעתו אך ורק מתוך מסמכי הטיפול והבדיקה הגולמיים. במילים אחרות, רק מתוך תיעוד מזמן אמת של בדיקות וטיפולים שהנפגע קיבל מהמטפלים במחלותיו. אסור לבעלי הדין לנסות להטות את ליבו של המומחה באמצעות חוות דעת של מומחים אחרים, או באמצעות כל מסמך שאינו רפואי לבל ישפיעו על האובייקטיביות של המומחה.

נחזור אל הנפגעת שלנו. המסמכים הרפואיים הגולמיים, העידו על כך שהנפגעת עברה בדיקות וקיבלה טיפולים בצוואר, בגב ולאורך עמוד השדרה. לפיכך, מינתה השופטת טלי מירום, מומחה רפואי בתחום האורתופדי. בהחלטת המינוי, הורתה השופטת לנפגעת ולחברת הביטוח כלל להעביר לאורתופד רק "מסמכים רפואיים".

אלא שחברת כלל לא ויתרה על הניסיון להשפיע על מומחה בית המשפט באמצעות מסמך שלא נכתב על ידי המטפלים בו. כלל העבירה למומחה מסמך שכותרתו "סיכום תביעת נזקי גוף". השופטת טלי מירום הבחינה מיד כי המסמך נערך באמצעות תוכנת DigitalOwl, סטארט-אפ ישראלי המתמחה בניתוח מסמכים רפואיים באמצעות בינה מלאכותית. על פי אתר החברה, אחת ממטרות התוכנה המוצהרות היא, כלשון יוצריה, "לתפור" את התיעוד הרפואי למידותיו ולצרכיו של המשתמש ובעניינו, לצרכיה של חברת הביטוח כלל. ואכן, כשפנתה השופטת מירום לקרוא את המסמך, היא גילתה כי המסמך מכיל כלשונה, "הטיות אשר עלולות לשנות את מידת השפעתם של הנתונים העולים מתוך התיעוד הרפואי על הקורא, באופן העלול להשפיע על קבלת ההחלטות על ידיו. מצב דברים זה, של יצירת תוכן חדש, למעשה, מהנתונים הגולמיים, יש בו משום חשש אמיתי להשפעה על שיקול דעתו של המומחה ועל האובייקטיביות שלו".

לאור כל אלה, פסקה השופטת טלי מירום כי חברות ביטוח אינן רשאיות להגיש למומחים רפואיים מטעם בית המשפט ניתוחי תיעוד רפואי שנערכו באמצעות בינה מלאכותית. על המומחה הרפואי לקבל את חומר הגלם הרפואי כפי שהוא, ללא כל "תיווך" טכנולוגי שעלול להטות את שיקול דעתו המקצועי.

החלטה זו מהווה תמרור אזהרה לחברות הביטוח המבקשות להטמיע כלים טכנולוגיים מתקדמים בעבודתן. בית המשפט אסר לאסור שימוש בכלים כי הם עלולים לעשות מניפולציה ולהשפיע על שיקול דעתם של השופטים ומומחי בית המשפט.

מעבר לסוגיית ההטיה, העלתה השופטת מירום חשש נוסף הנוגע לפגיעה בפרטיות. הזנת מידע רפואי למערכות בינה מלאכותית עלולה להוביל לזליגת מידע רפואי חסוי, שכן המידע הופך לחלק ממסד הנתונים של מערכות אלה. השופטת דרשה מחברת כלל לבחון "את הסוגיות האתיות המורכבות העולות מכך, ויפה שעה אחת קודם". גם בסוגיה זו מהווה החלטתה תמרור אזהרה לחברות הביטוח: אל לכן להגביר את שורת הרווח באמצעות הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, על חשבון פגיעה בפרטיות המבוטחים והנפגעים ובהוגנות הליכי בדיקת התביעות.

החלטת השופטת מירום משתלבת במגמה עולמית של זהירות בשימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט. גם לשכת עורכי הדין הישראלית הזהירה את חבריה מפני הזנת חומרים סודיים ומידע אישי למערכות בינה מלאכותית.

על אף החלטתה הנכונה והמנומקת, קבעה השופטת מירום כי מכיוון שנושא הבינה המלאכותית מצוי בחיתוליו, אין להטיל את הוצאות ההכרעה בסוגיה על כלל. החלטת השופטת בכל הנוגע לנושא הבינה המלאכותית נכונה בהחלט. אך יש לזכור, כי בלי קשר לסוגית הבינה המלאכותית, כלל העבירה למומחה סיכום ומסמכים מסומנים, בניגוד לדין. זאת למרות שמותר להעביר למומחה בית המשפט אך ורק מסמכים רפואיים גולמיים. עצם העברת הסיכום והמסמכים המסומנים, ללא כל קשר לשימוש בבינה המלאכותית, הוא בניגוד לחוק. ועל כן, בהחלט ראוי היה להטיל על כלל את הוצאות הבקשה ואפילו הוצאות לדוגמא.