בית המשפט: היעלמותו של המבוטח אינה פוטרת את חברת הביטוח שלו מאחריות
שמואל היה בדרכו לביתו. לפתע התעופף לכיוונו אופנוע שנסע מצדו הימני פגע ברכבו וגרם לו נזק. שמואל צילם את האופנוע ורשם את מספר הרישוי שלו. בהמשך התברר כי נהג האופנוע עבד כשליח פיצוצייה וכי בעלת הפיצוצייה ביטחה את האופנוע בפוליסת ביטוח מקיף בחברת מנורה. אולם מנורה סירבה לכסות את נזקי רכבו של שמואל בטענה שהיא לא הצליחה לאתר את הנהג וגם לא את המבוטחת (בעלת הרכב) כדי לקבל מהם פרטים על נסיבות התאונה.
האם היעדר יכולתה של חברת הביטוח לאתר את מבוטחיה פוטר אותה מתשלום תגמולי ביטוח? בחוק חוזה הביטוח, בפסקי דין רבים ואפילו בהנחיות המפקח על הביטוח ניתנה לכל אדם (צד שלישי) שנפגע ממבוטח בביטוח אחריות, זכות תביעה עצמאית וישירה כנגד חברת ביטוח האחריות. הביטוח תקף לטובת הצד השלישי גם אם לא ניתן לאתר את המבוטח (רוכש הביטוח) ואת נהג הרכב וגם אם אלה אינם משתפים פעולה עם חברת הביטוח.
שמואל לא ויתר והגיש תביעה נגד מנורה בבית משפט השלום בתל אביב. התביעה הונחה על שולחנה של הרשמת הבכירה הלנה בורוכוביץ' ליטוין.
נציגי מנורה טענו כי למרות שהוכח כי נהג הרכב המבוטח במנורה גרם לתאונה ברשלנותו, אין למנורה כל אחריות בהיעדר יכולת לאתר את נהג האופנוע ואת המבוטחת.
הרשמת דחתה את טענת מנורה. היא הזכירה לנציגי מנורה כי תכלית חברת הביטוח היא למלא פונקציות חברתיות. לכן גם כשהמבוטח לא משתף פעולה, הנפגע עדיין זכאי לפיצוי. חברת הביטוח יכולה להשתחרר מהחובה לשלם רק אם תצליח להוכיח שחוסר שיתוף הפעולה מצד המבוטח מנע ממנה לברר את חבותה. לעומת זאת, אם הצד השלישי, הניזוק, פעל לאיסוף מידע ומסר לחברת הביטוח את כל הפרטים שבידיו, לחברת הביטוח אין פטור מתשלום תגמולי ביטוח.
במקרה זה, פסקה הרשמת, שמואל הוכיח את תביעתו ואילו מנורה לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח שעשתה את המוטל עליה לאתר את בעלת הפיצוציה ונהג האופנוע הפוגע. בנסיבות אלה, בהן לא הוצגה כל ראיה למאמצים שהושקעו על ידי מנורה כדי לברר את נסיבות התאונה וכדי לאתר את הנהג כדי לקבל את גרסתו, יש לדחות את טענת מנורה להסרת הכיסוי הביטוחי. בסופו של יום, קיבלה השופטת את תביעתו של שמואל במלואה וחייבה את מנורה לשלם לו את מלוא הפיצויים.
הרשמת בורוכוביץ' ליטוין לימדה את מנורה שיעור חשוב: חברת ביטוח לא רשאית להתחמק מאחריות כלפי ניזוק צד שלישי בטענה שהמבוטח נעלם או לא משתף עמה פעולה, אלא אם כן תוכיח כי נקטה במאמצים כנים ואמתיים לאתרו. בכל מקרה היא לא תוכל לחמוק מתשלום, אם הניזוק יוכיח שהמבוטח נהג כלפיו ברשלנות. אלא ששיעור חשוב זה מנורה כבר ידעה. בסוגיה זו ניתנו, כאמור, פסקי דין רבים. מסלקי התביעות במנורה וודאי קראו אותם, כפי שידעו בוודאי שקיימת הנחיה של המפקח על הביטוח המורה להם לשלם במקרים אלה. לכן נראה כי דחיית התביעה במקרה זה נועדה, כך נראה, לנסות להתחמק מתשלום בשיטת מצליח.