Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

רוקחים בחסות בג"צ

תקופתו של ידין ענתבי, המפקח על הביטוח הקודם, היתה לצנינים בעיני מנהלי תאגידי הביטוח.

תקופתו הייתה משופעת בשורה ארוכה של חוזרים העוסקים בהגנה על זכויות המבוטחים.

כך למשל, באמצעות חוזר שנקרא שימוש בפוליגרף ביישוב תביעה, חיסל ענתבי את התופעה המבישה של הכשלת מבוטחים תמימים, כאשר אסר על תאגידי הביטוח להתנות תשלום תביעה בבדיקת פוליגרף.

ענתבי גילה אומץ לב לא רק בהתמודדות עם כוחם של תאגידי הענק. כאשר שופטים פסקו כי יש להפחית תגמולי ביטוח ממבוטח שהתרשל, ענתבי לא הסס ויצא בחוזר שקבע כי "שחרור המבטח מחבות במקרה של התרשלות המבוטח, מרוקן מתוכן את התכלית שבבסיס פוליסת הביטוח".

לפני יותר מארבע שנים, תחת שרביטו של ענתבי, החלו אנשי האוצר לשקוד על הכנת חוזר בשם "סילוק הוגן של תביעות ביטוח".

מטרת החוזר, הייתה לגרום לכך שתאגידי הביטוח יבררו ויישבו את תביעות המבוטחים "בתום לב, בענייניות, ביסודיות, ביעילות, במקצועיות, בשקיפות ובהוגנות", כך כלשון החוזר.

מדוע יש צורך בחוזר שכזה? ענתבי נחשף פעמים רבות לעוול שנגרם למבוטחים, עקב ניצול פער הכוחות המובנה בינם לבין תאגידי הביטוח.

פער זה נובע בראש ובראשונה ממהותה של עסקת הביטוח. כשאנו רוכשים פוליסת ביטוח אנו מקבלים ליד רק פיסת נייר. אם יש בה ממש, זאת לא נוכל לדעת אלא בעת צרה, כשנזדקק לה ואז היא עלולה להתברר כריקה מתוכן.

קחו לדוגמא ביטוח בריאות. אנו משלמים פרמיות, לעיתים משך עשרות שנים. בעת התשלום אין לנו שום יכולת לבדוק, כיצד תאגיד הביטוח יתנהג כשיפול עלינו האסון. אם תאגיד הביטוח יפנה לנו עורף ולא יממן מיידית ניתוח מציל חיים, למשל, גורלנו נחרץ. אכן פתוחה לפנינו דלתו של בית המשפט. אולם שם, עד שהצדק ייעשה, אם ייעשה, תיפח נשמתנו.

זאת ועוד, "לאחר קרות מקרה הביטוח עלול המבוטח להיקלע למצוקה כלכלית קשה, עובדה המקנה לחברת הביטוח הזדמנות לנהוג באופן אופורטוניסטי ולהתחמק מיישוב מהיר והוגן של תביעת המבוטח". כך בלשון יוזמי החוזר.

על פני פער כוחות מובנה וידוע זה, בין חברות הביטוח למבוטחים שלהם, ביקשו ענתבי ואנשיו לגשר. מטרתם הייתה לקבוע "כללים להגנה על המבוטח מפני כוחו העודף של המבטח בנקודת הזמן הקריטית שלאחר קרות מקרה הביטוח".

ואכן החוזר אוסר על תאגידי הביטוח להציע למבוטח הנקלע לצרה הצעת פשרה בלתי סבירה, הוא מחייב אותם להתריע בפני המבוטח על סיום תקופת ההתיישנות, הוא נותן זכות למבוטח לקבל לידיו את חוות דעת המומחה מטעם חברת הביטוח שבדק את גופו, נפשו או רכושו ועוד הוראות המחייבות את תאגידי הביטוח להתנהגות אנושית יותר כלפי מבוטחיהם.

במשך 4 השנים שחלפו מאז הטיוטה הראשונה של החוזר, השקיעו תאגידי הביטוח את מיטב המשאבים העומדים לרשותם, כדי להילחם בחוזר ולהעביר את רוע הגזירה.

יועצים, עורכי דין וכיוצא באלה מומחים חריפים מהשורה הראשונה בענף הביטוח באו אל משרדי הפיקוח. התקיימו דיונים. הוחלפו טיוטות. לבסוף, הוכנסו בחוזר תיקונים רבים מספור. לא כאלה המיטיבים עם המבוטחים.

לפני יותר משנה, חתם ענתבי על החוזר בשמו הסופי: בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור. בחוזר היה פחות ממה שחברות הביטוח רצו. הרבה פחות ממה שהמבוטחים זקוקים לו. ענתבי אף נתן לתאגידי הביטוח תקופת זמן של שנה ו– 4 חודשים על מנת להיערך לביצוע הוראות החוזר. הוא היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת השנה האזרחית הבאה עלינו לטובה.

למרות התיקונים שהוכנסו בחוזר, מנהלי תאגידי הביטוח לא השלימו עמו. אפילו לא לאחר שכנפיו כל כך קוצצו. יחד עם זאת, בתקופת ענתבי הם גם לא פנו בעתירה לבג"צ. הם העריכו כנראה שפנייה לבג"צ לא תרתיע את ענתבי, לא תלחץ עליו לוותר להם עוד יותר ממה שויתר ואם יתקיים בבג"צ דיון לגופו של עניין, קרוב לוודאי שיפסידו.

תאגידי הביטוח המתינו בסבלנות שענתבי יוחלף. עם מינויו של המפקח החדש, עודד שריג, הם נפגשו עמו ודרשו כי יבחן מחדש את הוראות החוזר. בפברואר השנה הודיע שריג לחברות הביטוח כי "לא ראה מקום לשנות או לסטות מהוראות החוזר".

לכאורה, הכול תקין. שאפו למפקח החדש.

אולם כעת עולה החשש כי הכול היה למראית עין.

השתלשלות העניינים, כפי שתפורט מייד, מדאיגה.

מנהלי תאגידי הביטוח הבינו כך נראה, כי מבחינה ציבורית, יקשה על המפקח החדש לשנות את החוזר שקודמו שקד עליו עם אנשי משרדו משך שנים. הרי אם יכניס בו את התיקונים שדורשים תאגידי הביטוח, יחשדו בו חלילה וחס, שהוא מעדיף את טובת תאגידי הביטוח על פני זכויות המבוטחים.

מה עושים? מחפשים אצטלה ראויה להכשרת תיקונים שירוקנו את החוזר מתוכן. ומה לגיטימי יותר מלבצע את התיקונים בחסות בית המשפט? הם יפנו לבג"צ. שריג לא יתעקש. שם, בנימוק של רצון לחסוך זמן שיפוטי יקר, יוכל המפקח החדש, באזור סטרילי מביקורת ציבורית, לרכך את החוזר.

ואכן, זמן קצר לאחר שיצאו ממשרדי המפקח שריג, בסוף מרץ השנה, הגישו מנהלי תאגידי הביטוח עתירה לבג"צ נגד החוזר. וראה זה פלא, תוך זמן קצר, בטרם יתקיים דיון לגוף החוזר, מבלי להלחם על צדקתו וחשיבותו, מיהר המפקח להודיע לשופטים כי הוא שוקל "הכנסת מספר הבהרות ועדכונים בחוזר".

במקביל הודיע שריג למנהלי חברות הביטוח כי הוא דוחה את כניסתו של החוזר לתוקף עד לפסח הבא.

גם בית המשפט כבר הבין כי קיים "שינוי נסיבות שעשוי לייתר את העתירה" כלשונו, כלומר מטרת העתירה, תיקון החוזר, תושג.

הלוואי שאני טועה ואיאלץ לכרוע ברך ולבקש סליחה, אולם הרושם שלי הוא שהפור כבר נפל. בחוזר יוכנסו "הבהרות ועדכונים", לשון מכובסת לתיקונים המיטיבים עם תאגידי הביטוח.

השופטים, שזמנם יקר, יברכו על המוגמר מבלי להתעמק במשמעות השינויים.

המפקח על הביטוח יתעטף בברכת השופטים.

רק האלמנות והיתומים, החולים הסופניים והסיעודיים, ושאר המבוטחים מוכי הגורל, שהעשירו משך שנים את קופות תאגידי הביטוח במאות מיליארדי שקלים, ייאלצו להמשיך ולהתמודד בעת אסונם עם מדיניות תביעות מרושעת, אותה מדיניות שהחוזר ביקש למתן ולו במעט.

ותפילתי היא שכולנו נתבדה.