האם "ביטוח ביטול טיסה מכל סיבה" מאפשר באמת ביטול מכל סיבה?

עירית ושי תכננו לצאת בחודש יוני 2025 לטיול בארה"ב. כחודשיים קודם לטיול, הזמינו כרטיסי טיסה באל על וגם שירותי תיירות שונים בארה"ב. במקביל רכשו גם ביטוח בחברת "טריפ גרנטי", המתגאה בכך שהיא "מובילה את מהפכת ביטוח ביטול טיסה מכל סיבה בישראל". בפועל, חברת טריפ גרנטי מכרה לבני הזוג פוליסה בשם "ביטול טיסה" של חברת הפניקס.

הטיסה של עירית ושי עמדה לצאת מתל אביב לניו יורק ביום 26 ליוני 2025. אלא שביום 13 ביוני החלה מלחמת איראן ("עם כלביא"). המרחב האווירי בישראל נסגר. אל על הודיעה לנוסעיה שלא להגיע לנתב"ג. ב- 22 ביולי הודיעו עירית ושי לחברת הפניקס כי הם מבטלים את טיסתם וביקשו לקבל פיצוי על הסכומים שהפסידו ברכישת שירותי תיירות נוספים בארה"ב, שלא ניתן היה לקבל עליהם החזר מהספקים. יצוין כי את עלות הטיסה אל על החזירה להם.

מצטערים, הודיעו לבני הזוג מסלקי התביעות בהפניקס, אל על הקדימה אתכם. אתמול אל על כבר ביטלה את הטיסה שלכם. לכן לא מגיע לכם דבר. הפוליסה מכסה רק ביטול יזום מצד המבוטח, הסבירו להם. במקרה שלכם אל על יזמה לפניכם את ביטול הטיסה. לכן הנזק שנגרם לכם, לא נגרם כי ביטלתם את הטיסה ביוזמתכם, אלא בגלל שהטיסה בוטלה ביוזמת אל על.

עירית ושי פנו לבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה. המחלוקת הועברה להכרעת הרשמת הבכירה מאיה בלאו.

מדובר בתקופה של 12 יום ( מ-13 ליוני ועד 24 ביוני), הזכירה הרשמת, שבה הייתה מדינת ישראל נתונה תחת מתקפת טילים נרחבת מאיראן. מיד בראשית המלחמה פורסם באמצעי התקשורת כי כל שדות התעופה בישראל נסגרו לטיסות אזרחיות. אם כן, הוסיפה, ביטול טיסה בתקופה זו לא היה בגדר אירוע מפתיע ובלתי צפוי, אלא עניין צפוי הנעוץ בנסיבות המצב הביטחוני ששרר באותה עת.

אבל הטיסה שלנו הייתה אמורה לצאת לאחר שהסתיימה המלחמה, ב- 26 ליוני, טענו עירית ושי.

זה נכון, הודתה הרשמת, אבל גם אם מועד הטיסה היה לאחר תום המלחמה, הרי שביטולה נעשה בתקופת המלחמה, ולא מיוזמתכם. יכולתם להיווכח מכלל אמצעי התקשורת שישנם ביטולי טיסות נרחבים, לרבות של חברות התעופה הישראליות.

בקיצור, הרשמת מאיה בלאו דחתה את תביעת עירית ושי.

יצוין כי זה אינו המקרה הראשון שפוליסת "טריפ גרנטי" של הפניקס נדונה בבית המשפט. במקרה אחר שנדון בפני השופט יוסי ברכיה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, קבע השופט כי המבוטחים איחרו את הרכבת, כאשר הודיעו על ביטול הטיסה שעתיים לאחר שהתפרסמה ברשת האינטרנט הידיעה שחברת התעופה קרסה וכל טיסותיה בוטלו. גם שם נצמד בית המשפט לנוסח הפוליסה וקבע שאין כיסוי כי ביטול הטיסה לא נעשה ביוזמת המבוטח.

וכאן עולה שאלה קשה: האם המוצר "טריפ גרנטי" המוצג כפוליסת ביטוח הוא באמת פוליסת ביטוח או חוזה רגיל המקנה זכות ביטול בכסות של פוליסת ביטוח.

על פי חוק חוזה הביטוח, פוליסת ביטוח מכסה "סיכונים" כמו מלחמה או מחלה הגורמים לכך שהמבוטח לא יוכל לטוס ולא "מעשים מכוונים על ידי המבוטח". כך במפורש אוסר סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח על חברות הביטוח לבטח מקרי ביטוח הנגרמים "בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון". מדובר בהוראת חוק כופה ("קוגנטית" בלשון משפטית) שאסור לסטות ממנה. והנה פוליסת טריפ גרנטי מכסה רק ביטולים מכוונים על ידי המבוטח מכל סיבה שהיא ללא שיתרחש סיכון כלשהו. מכאן שהשימוש במונח פוליסת ביטוח בהקשר לטריפ גרנטי מטעה לחשוב כי מדובר בביטוח במובנו הרגיל המכסה גם ביטולים שלא ביוזמת המבוטח. במקרים כאלה נוהגים בתי המשפט, במיוחד בארצות הברית, לפרש את החוזה המתחפש לפוליסת ביטוח בהתאם לציפיות הסבירה של המבוטח, גם אם הפרשנות נוגדת את תנאי הפוליסה. לעניות דעתי, היו בתי המשפט חייבים לפסוק בשני המקרים לטובת המבוטח, תוך הפעלת הדוקרינה של הצפיות הסבירה של המבוטח ולא לנרמל מצג שבו חברת ביטוח מוכרת מוצר שאינו ביטוח בכסות של פוליסת ביטוח.