Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

האם נער המועסק בניגוד לחוק מבוטח?

חברות הביטוח שמות עצמן פעמים רבות משגיחות על המוסר הציבורי. כמובן, כאשר תפקיד המשגיח מאפשר להן לשלשל לכיסן תגמולי ביטוח המגיעים למבוטחים.

ומקרה אחד כך היה: אחת המאפיות בצפון העסיקה נער בן 14. תפקידו היה לארוז פיתות בשקיות. באחד הימים התבקש הנער להשגיח על כך שהבצק לא יגלוש מהמכונה לחיתוך בצק. הנער הבחין בחתיכת בצק הגולשת החוצה. הוא ניסה להחזיר את חתיכת הבצק למכונה. או אז נתפסה אגודל ידו השמאלית בלהבי המכונה. האגודל נקטעה. רופאים מומחים קבעו כי הנער נותר עם 10% נכות לצמיתות.

הנער הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הכשרת היישוב. זו האחרונה ביטחה את המאפיה בביטוח חבות מעבידים.

העסקת נער בעבודה על מכונת חיתוך בצק אסורה על פי החוק, טענה הכשרת הישוב. בפוליסה יש חריג, הבהירה הכשרת הישוב, לפיו אין כיסוי לחבות המעביד בגין נער המועסק בניגוד לחוקי עבודת נוער.

השופט ערפאת טאהא מבית משפט השלום בנצרת, דחה את טענותיה של הכשרת הישוב וחייב אותה לפצות את הנער.

עם זאת קיבל השופט טאהא את טענת הכשרת היישוב כי הורי הנער שותפים למעביד באחריות לתאונה בכך שלא מנעו את העסקת בנם בניגוד לחוקי עבודת נוער. השופט מצא את ההורים שותפים באחריות בשיעור 20%, כך שבפועל הושתו על הכשרת הישוב 80% מהפיצויים.

הכשרת הישוב לא השלימה עם התוצאה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. ההורים מצידם הגישו ערעור שכנגד בו קבלו על כי נמצאו שותפים באחריות בשיעור 20%.

שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן, נחמה מוניץ ושאהר אטרש, הבחינו בכך שהחריג שעליו מסתמכת הכשרת היישוב ניתן לשני פרושים.

לפי פירוש אחד, הפוליסה מחריגה אך ורק אחריות המוטלת על המעביד מכוח חוקי עבודת נוער כשלעצמם. לכן אם היו מחייבים את המאפיה בפיצויים על עצם העובדה שהעסיקו נער, החריג היה פוטר את הכשרת היישוב מאחריות. לפי פירוש זה, החריג לא יחול כאשר האחריות לנזקי הנער מוטלת על המעביד מכוח חוקים אחרים, כגון פקודת הנזיקין ופקודת הבטיחות בעבודה.

לפי הפרוש השני, בו תמכה הכשרת הישוב, הפוליסה מחריגה חבות בגין העסקת נוער גם אם מקור החבות הוא בחוקים אחרים.

מבין שני פרושים אפשריים, קובעים השופטים, יש להעדיף את הפירוש שלטובת המבוטח ונגד חברת הביטוח, שהרי היא זו שניסחה את הפוליסה.

במקרה זה, קבעו השופטים, המעביד נמצא אחראי לתאונה לא מכוח החוקים האוסרים על עבודת נוער, אלא מכוח פקודת הנזיקין וחוקי הבטיחות בעבודה. לכן אין תחולה לסייג לכיסוי הביטוחי.

משנדחה ערעורה של הכשרת הישוב, עוברים השופטים לדון בערעור שכנגד שהגישו ההורים.

שופטי בית המשפט המחוזי לא מצאו במה חטאו ההורים. הלא בנם התקבל לעבודה קלה ופשוטה של אריזת פיתות בשקיות. הוא לא התקבל לעבודה על המכונה לחיתוך בצק אותה נדרש לבצע ביום התאונה. גם אין זה סביר, מוסיפים השופטים, לדרוש מהורים לפקח באופן מתמיד ויומיומי על עבודתו של בנם.

על כן בוטל חיובם של ההורים והכשרת היישוב חוייבה במלוא הפיצויים בסך 178,000 ש"ח בתוספת 20% שכ"ט עו"ד שנפסקו בבית משפט השלום, וכן בהוצאות המשפט בהליכי הערעור בסך 20,000 ש"ח.