Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

נזילה שקדמה לביטוח

בחדרם של אחדים מותיקי ענף הביטוח, תלויה קריקטורה חבוטה. אדם חבוש מכף רגל ועד ראש, יושב בכסא גלגלים מול מסלק תביעות בחברת ביטוח. שניהם מתבוננים בפוליסה. "אכן", אומר מסלק התביעות למבוטח, "כתוב בפוליסה שהיא מכסה נפילה מגגות, אך אתה לא נפצעת מהנפילה מהגג, אלא מהפגיעה בקרקע. תראה לי איפה כתוב שפגיעה בקרקע מכוסה".

למרבה הצער, טענות מסוג שכזה נשמעות השכם והערב בין כתלי בתי המשפט. אפשר בדרך זו, לרוקן מתוכן כל פוליסת ביטוח. למרבה המזל לא תמיד השופטים "קונים" טענות אלה.

ומעשה שהיה כך היה:

אדוארד ריפמן קנה בשעה טובה דירה באלפי מנשה. את הדירה מימן בעזרת משכנתה. הבנק הממשכן רכש עבורו, במיטב כספו של ריפמן כמובן, פוליסת ביטוח "מבנה מגורים אגב משכנתא", בחברת הביטוח מגדל.

מספר חודשים לאחר הכניסה לדירה, הבחין ריפמן בכתמי רטיבות קלים על קיר פינת האוכל. מאחר וקיר פינת האוכל גובל עם חדר האמבטיה, ריפמן הניח, שמקור הרטיבות הוא באיטום לקוי של אריחי הקרמיקה מהעבר השני. ריפמן מרח רובה בין המרווחים של אריחי הקרמיקה וקיווה לטוב.

אולם הבעיה לא נפתרה ואף החמירה. כתמי רטיבות החלו להופיע גם במקומות אחרים בדירה. ריפמן דיווח על הבעיה לחברת הביטוח שלו מגדל וביקש להפעיל את הפוליסה שרכש.

בביתו של ריפמן הופיעו שמאי ומהנדס מטעם מגדל. הללו בדקו ובדקו וגילו נזילה מצינור הניקוז בדירה. הנזילה, כך מיהרו המומחים להסיק, החלה זמן רב לפני שהפוליסה נכנסה לתוקף. נציגי מגדל קפצו על מסקנה זו כמוצאי שלל רב ושילחו את ריפמן לביתו הרטוב בלא כלום. הם גם לא חסכו ממנו את שבט ביקורתם ונזפו בו: מדוע לא דיווחת לנו על הרטיבות מייד לאחר שגילית אותה? בכך התרשלת וגרמת להחמרת הנזקים.

ריפמן פנה לעזרת בית משפט השלום בתל אביב. השופטת יעל אילני עיינה בפוליסה ומצאה כי אמנם, על פי לשונה, הפוליסה מכסה נזקים שנגרמו בתקופת הביטוח. אולם, לא נאמר בה במילים ברורות ומפורשות כי נזקים שהחלו להיווצר קודם לתחילת הביטוח אינם מכוסים. אנשים המבטחים דירה, קובעת השופטת, מצפים לכך שנזקי רטיבות המתגלים במהלך תקופת הביטוח יכוסו גם אם החלו להיווצר קודם להוצאת הפוליסה. כידוע, מזכירה השופטת, חוזה ביטוח, יש לפרש לא רק לפי המשמעות הפשוטה של מילותיו, אלא בהתאם לכוונת הצדדים, לציפיותיהם ממנו ולאור מטרתו של הביטוח המסוים.

מעבר לכך, מגדל ביטחה את הדירה מבלי שערכה בירור כלשהו אודות מצב מערכות האינסטלציה בדירה. מגדל יכולה הייתה לעשות זאת, למשל, בעזרת השמאי שנשלח מטעם הבנק הממשכן להעריך את הדירה.

השופטת אילני מגיעה אם כן למסקנה כי יש לפרש את הפוליסה ככוללת את נזקי הרטיבות, אפילו הדליפה החלה בטרם תחילת הביטוח.

מובן, מדגישה השופטת, שאם המבוטח ידע על נזקי הדליפה קודם לעשיית הביטוח והסתירם מחברת הביטוח הוא יחשב כמי שהפר את חובת הגילוי ולא יהיה זכאי לתגמולי ביטוח. אך במקרה של ריפמן ברור שהוא לא ידע על הנזקים בזמן עריכת הביטוח. כמוהו לא הבחין בהם גם השמאי שבדק את הדירה מטעם הבנק הממשכן.

השופטת דוחה גם את טענת מגדל כי ריפמן התרשל כאשר לא הודיע לה על הרטיבות מייד עם גילויה ובכך הרחיב את הנזק. מגדל ביקשה להענישו ולהפחית מתגמולי הביטוח המגיעים לו.

השופטת קיבלה את הסבריו של ריפמן כי סבר שמדובר ברטיבות מקומית נקודתית בחדר האמבטיה. הוא פעל לחיזוק האיטום שם. בדיעבד הסתבר שמקור הרטיבות הוא בנזילה מקו הניקוז. מיד כשהבחין בסימני רטיבות נוספים, הוא דיווח למגדל. אין פה התנהגות רשלנית, החליטה השופטת.

מעבר לכך, מוסיפה השופטת, לא כל מעשה רשלני מצד המבוטח יגרור אחריו סנקציה של הפחתת תגמולי הביטוח. רק רשלנות בדרגה גבוהה יחסית תביא לתוצאה כזו. לא זה המקרה שלפניי, מסכמת השופטת. בסופו של יום, מחייבת השופטת אילני את חברת מגדל לשלם לריפמן את נזקי הרטיבות בסכום של 120,000 ₪ בצרוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.