Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

שינוי כיוון

חברות הביטוח נוקטות בתחבולות ידועות כדי להרתיע את המבוטח מלהתדיין עמן לגופו של עניין.

כך, אם קיימת מחלוקת לגבי גובה הנזק, חברות הביטוח תעלינה טענות נוספות, כמו מרמה.

המבוטח יגלה מהר מאוד כי חברת הביטוח מוכנה לשלם לו, אפילו שהוא "מרמה" אותה, רק אם יסכים להתפשר עמה על גובה הנזק.

לעיתים נדירות קורה מצב, כמו זה שנקרה על דרכה של חברת התותח, בו שולם לה הסכום שלא שנוי במחלוקת מבלי שחברת הביטוח תנקוט נגדה בכל מיני תכסיסים שיגרמו לה להתפשר ולוותר על היתרה.

אולם כפי שנראה מייד, חברת הביטוח לא בנקל מוותרת על נשק יום הדין.

ומעשה שהיה כך היה:

באחד הימים פרצו למקום עסקה של חברת התותח.

העסק היה מבוטח בחברת הביטוח הראל.

הראל בדקה את האירוע מכל הכיוונים ואף מינתה שמאי שיעריך את הציוד שנגנב. לבסוף שילמה את תגמולי הביטוח לחברת התותח בהתאם להערכת השמאי מטעמה.

חברת התותח סברה שהערכת השמאי מקפחת אותה. היא הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה על מלוא סכום הביטוח שנקבע בפוליסה בניכוי מה שכבר שולם לה.

הראל חשה כי נותרה באין כסות לעורה. לכן במקום לקיים התדיינות מכובדת לגופו של עניין, שלפה שוב את נשק יום הדין.

בכתב ההגנה, הופתעה חברת התותח לגלות כי הראל מכחישה את עצם קרות אירוע הפריצה ואת היות האירוע מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה.

עוד נדהמה חברת התותח לגלות, כי בכתב ההגנה טוענת הראל גם כי לא מולאו תנאי המיגון, כי לא מוטלת על הראל חובת תשלום ואף כי על חברת התותח להשיב להראל את התשלום ששולם בהתאם להערכת השמאי מטעם הראל.

חברת התותח לא השלימה עם שינוי הכיוון ופניית הפרסה של הראל והגישה לבית המשפט בקשה למחוק טענות אלה מכתב ההגנה.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב דליה אבי-גיא, מזכירה את הנחיית המפקח על הביטוח משנת 1998 המחייבת את חברת הביטוח להודיע למבוטח את עמדתה בנושא תביעתו.

מטרת ההנחייה, מסבירה השופטת, להביא לכך שחברות הביטוח תבררנה את תביעות המבוטחים כראוי ותינתן למבוטח תשובה ממצה ועניינית באופן שיאפשר למבוטח לכלכל את צעדיו מול עמדת המבטחת. רק כאשר יודע המבוטח, מבהירה השופטת, מהם כלל נימוקי הדחייה יוכל הוא להיערך ולקבל החלטה מושכלת כיצד לפעול.

במקרה זה, קובעת השופטת, טענות הראל לפיהן לא נתקיימו כל דרישות המיגון וכי תנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי לא התקיים, הועלו לראשונה בכתב ההגנה. לו סברה הראל כי לא קוים תנאי מוקדם, הרי שהדבר היה שולל מבחינתה את הכיסוי הביטוחי.

ואולם מנגד, הראל מודה בכתב ההגנה כי שילמה תגמולי ביטוח בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמה וכי לא דחתה את תביעת המבוטחת ולכן גם לא שלחה מכתב דחיה. טענות הראל בכתב ההגנה אינן מתיישבות זו עם זו.

נוכח הודאת בעל דין מצד הראל ונוכח העובדה שטענות הראל בכתב ההגנה לא הועלו בהזדמנות הראשונה, קובעת השופטת, מנועה הראל מלכפור בקרות מקרה הביטוח ובחבותה בגינו ולעורר את טענותיה בדבר אי קיום תנאי המיגון.

בקשתה של חברת התותח נעתרה אפוא, טענותיה אלה של הראל נמחקו מכתב ההגנה, תוך חיובה של הראל בהוצאות לטובת חברת התותח.