פיצויים על הזמנת משטרה

"במלון גני ים-המלח", כך מתהדרת רשת מלונות גנים במלון שלה בעין בוקק, "תמצאו אווירה חמה, נינוחה ומסבירת פנים".

אלא שיצחק לוי, לא פגש באף לא אחת מתכונות אלה, כאשר הגיע למלון, יחד עם בת זוגו וילדיהם, לרגל יום נישואיהם.

היה זה באחד מסופי השבוע של חודש יולי. סמוך לאחר קבלת החדרים, ירד לוי עם משפחתו, להפיג את חום הקיץ הלוהט במימי הבריכה. בידיו היו 3 שוברים לארוחת גריל לילדים על שפת הבריכה. בבואו לממש את השוברים, אמר לו המלצר כי הגריל כבר סגור.

לוי הביט בשעונו וחמתו החלה לבעור. "עוד לא שלוש. בקבלה הבטיחו שהגריל פתוח עד ארבע", הטיח במלצר. זה ענה לו בטון מזלזל.

לוי ביקש לראות את המנהל. המנהל התורן, יאן שירמן, אכן הופיע. במקום להרגיע את לוי, החל גם הוא לדבר עמו בזלזול. הויכוח עלה לטונים גבוהים. שירמן עבר למילים בלתי ראויות וחצופות.

"אני אפנה אתכם מהמלון" הודיע שירמן לפתע לבני משפחת לוי. הוא זימן את קצין הביטחון של המלון וצלצל למוקד 100. זמן קצר לאחר מכן הגיעו שוטרים ותחקרו את בני משפחת לוי, בנוכחות אורחי המלון.

מהר מאוד הבינו השוטרים, שמדובר בויכוח לגיטימי. הם הביעו תרעומת מדוע המשטרה בכלל זומנה והסתלקו.

הרגשנו מפוחדים ומושפלים מול אורחי המלון, העיד לוי בפני השופט כרמי מוסק, סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, שאליו הגיש את תביעתו לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו.

בכל אותו סופשבוע ריחפה מעלינו, ובמיוחד מעל הילדים, הוסיף לוי, עננה של פחד, כי המשטרה תגיע. חששנו כי עומדים לפנות אותנו בכל רגע מהמלון. ושירמן? זה לא הפסיק לרדוף אותנו ולהתבטא כלפינו באופן מעליב, גם במהלך השבת.

שירמן, המנהל התורן, העיד גם הוא בפני השופט. הוא לא זכר כל כך את האירוע. חלפה יותר משנה. הזיכרונות, התנצל, "אינם טריים".

סיירתי במלון, העיד שירמן, ושמעתי צעקות באזור הבריכה. הבנתי שמשהו מתרחש בין אורח למלצר. ניסיתי להרגיע את הרוחות ולפתור את הבעיה. כאשר הסברתי לאורח כי הגריל כבר סגור, השיחה התדרדרה לאיומים, הרוחות התלהטו, נזרק כיסא על ידי האורח. לכן מחוסר ברירה הזמנתי משטרה.

אין ספק, קובע השופט מוסק, כי הזמנת משטרה למלון היא צעד חריג ביותר. השופט אף הביע תמיהה על כך שהמלון לא דאג לברר אם נערך דו"ח על ידי השוטרים ולא דאג שמי מהשוטרים ימסור עדות בבית המשפט.

לפי עדותו של שירמן, הוא הזמין את קצין הביטחון לסייע לו והיו אורחים נוספים שחזו באירוע. משום מה אף אחד מהם לא הובא לעדות.

כל אלה יוצרים תחושה, קובע השופט, כי ספק רב אם היה מקום לזמן את המשטרה ולנקוט בגישה בה נקט שירמן כלפי בני משפחת לוי, בדרך של איום, או יצירת הרגשה שהם יפונו מהמלון.

גם אם בני המשפחה הרימו את קולם, או נקטו בשפה בוטה, לא היה מקום להזמין משטרה. היה ראוי לתת לרוחות להירגע.

מצד שני, קובע השופט, גם בני משפחת לוי "לא טמנו את ידם בצלחת". הם נקטו בשפה בוטה. רק בשל העובדה שהגריל היה סגור, נוצרה מריבה קשה, שלא במקומה. ניתן היה להסדיר דברים אלה לאחר מכן עם הנהלת המלון ולא להגיע לעימות.

בנסיבות אלה, מסיים השופט מוסק, בני משפחת לוי זכאים לפיצוי מסוים עבור הבושה וההשפלה שחשו עקב זימון המשטרה, אך יש גם להביא בחשבון את תרומתם לאירוע.

בסופו של דיון, חייב השופט את מלון גני ים המלח לשלם לבני משפחת לוי סך של 2,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.