Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מלחמתם של קטני הארץ בנפילים

החשש מפני פגעי תאונות, מניע רבים לרכוש, תמורת מחיר לא מבוטל, פוליסות לביטוח נכות מתאונה.

אולם צרכני הביטוח אינם מודעים לכך, שפרשנות חברות הביטוח לפוליסות אלה, הופכת אותן למוצר ריק מתוכן.

ונבהיר את דברנו: על פי גישת חברות הביטוח, הפוליסות אינן מקנות פיצוי בכל מקרה של תאונה, אלא רק כאשר התאונה היא הגורם הבלעדי לנכות וגם זאת, בתנאי שהמבוטח הוא אדם ללא כל פגם, ללא חולשות, מין סופרמן, שלא צפוי כי התאונה תגרום לו נכות.

ניקח לדוגמא מבוטח השובר את רגליו כתוצאה מתאונה. בבדיקות מסתבר כי הוא סבל טרם התאונה, מבריחת סידן. מבוטח כזה, לפי פרשנות חברות הביטוח, לא יהיה זכאי לדבר, אפילו בריחת הסידן החלה לאחר שנכנס לביטוח. שהרי לא התאונה לבדה גרמה לשבירת רגליו, אלא התאונה על רקע בריחת הסידן.

הנה דוגמא שכיחה נוספת: מבוטח חוטף אוטם בשריר הלב בעקבות ויכוח מלווה באלימות מילולית. כבר לפני שנים רבות, קבע בית המשפט העליון בפרשת שלו, כי מדובר ב"תאונה". והנה חברות הביטוח לא מוותרות. הן מנסות לעקוף את פסיקת העליון. המבוטח אבי ליבוביץ, חווה זאת על בשרו.

ומעשה שהיה כך היה:

באחד הימים החל עימות בין ליבוביץ לבין הממונה עליו בעבודה. העימות החריף והתפתח לכדי אלימות מילולית. ליבוביץ בא לידי התרגזות קיצונית, חריגה ויוצאת דופן. במשך כל אותו היום חש ברע. בערב עבר אוטם בשריר הלב.

הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וזיכה את ליבוביץ ב – 25% נכות תמידית.

ליבוביץ הוא חבר בקרן ההשתלמות לאקדמאים. חברי הקרן מבוטחים בפוליסת ביטוח חיים קבוצתית בחברת הביטוח הפניקס. הפוליסה כוללת כיסוי עבור נכות מתאונה.

מצויד באישור הביטוח הלאומי, שהעניק לו כאמור 25% נכות תמידית מתאונה, פנה ליבוביץ לחברת הפניקס וביקש לקבל 10,000 ₪, רבע מסכום הביטוח לנכות מלאה (40,000 ₪).

למרות פסיקת בית המשפט העליון בפרשת שלו, דחתה הפניקס את התביעה. הכיצד?

הפניקס גילתה כי ליבוביץ חטא בעברו בעישון של 5 סיגריות ליום וגם התפתחה אצלו במהלך השנים טרשת עורקים.

מצבך הרפואי, הטיחו נציגי הפניקס בליבוביץ, הופך אותך לאדם נוח לרגוז. ברור שלא תעמוד בויכוח קשה. היה צפוי כי ההתרגזות בעבודה תגרום לך אוטם בשריר הלב.

לא זו אף זו, הוסיפה הפניקס לטיעוניה, אצלנו המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח רק כאשר אבריו נפרדים לגמרי מגופו, או כאשר איבריו מאבדים לגמרי את כושר פעולתם.

האם כתוצאה מהתאונה, הלב שלך נפרד מהגוף, הקשו נציגי הפניקס.

לא, נאלץ ליבוביץ להודות.

האם כתוצאה מהתאונה לבך חדל לפעום באופן מוחלט?

ברוך השם, לא, השיב ליבוביץ.

אם כך אינך סובל מכל "נכות" כהגדרתה בפוליסה, הודיעו נציגי הפניקס ודחו את תביעת ליבוביץ.

ליבוביץ נאלץ לפנות לעזרת בית המשפט לתביעות קטנות. תביעתו הונחה על שולחנו של השופט ערן קוטון, מבית משפט השלום בקריות.

הטענה כי על רקע מצבו הרפואי של ליבוביץ היה צפוי כי התרגזות בעבודה תוביל לאוטם בשריר הלב, קובע השופט קוטון, משולה לטענה לפיה אין להכיר בתביעתו של אדם הנופל מגובה רב. הרי תוצאת נפילה שכזו היא צפויה ובלתי פתאומית.

"מצבו הרפואי הקודם של המבוטח", מבהיר השופט, "ככל שישנו כזה, אינו מעיד על כך שהינו נוח לרגוז. גם אם נעלה על הדעת", ממשיך השופט, "כי מצבו הרפואי של המבוטח הוא כזה שהתרגזות תוביל אותו ללקות באוטם שרירי הלב, אין בכך כל רבותא, שהרי ללא הויכוח המילולי שהוביל להתרגזות, הנכות לא הייתה נגרמת".

השופט דוחה גם את טענת הפניקס כי רק הפרדה מוחלטת של איברים מהגוף, או אובדן מוחלט של כושר עבודתם של האיברים מהווה בסיס להכרה בתביעת המבוטח.

הרי הפוליסה עצמה מכירה גם בנכות חלקית, קובע השופט. לכן גם אובדן חלקי של כושר עבודת הלב מכוסה בפוליסה.

בסופו של יום, אם כן, חייב השופט קוטון את הפניקס לשלם לליבוביץ את הסך של 10,000 ₪ המשקף 25% מסכום הביטוח המלא.

בשולי הדברים ואולי במרכזם, מזכיר השופט לנציגי הפניקס את דברי שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין, אמירות שלאורן יש לפרש פוליסות ביטוח: "חברת הביטוח והמבוטח אינם שווי כוחות, זו מן הנפילים והוא מקטני ארץ. וקטני ארץ, חכמים מחוכמים ככל שיהיו, אין בכוחם לעמוד כנגד הנפילים".