מגלגלת טעויות על אחרים

בראשון לציון מצוי בית עסק בשם "מתוק מדבש". בית העסק, בבעלותו של תמיר ללוש, מורכב משתי חנויות סמוכות. באחת מהן נמכרים ממתקים. בשנייה תבלינים ופירות יבשים.

ללוש פנה לסוכן הביטוח אייל קרמר וביקש לבטח את עסקו.

קרמר רכש עבור ללוש בחברת הביטוח שירביט פוליסה בשם "שיר לעסק".

לימים פרצה שריפה בחנות הממתקים. שירביט סירבה לפצות את ללוש. לא ביטחנו את חנות הממתקים, טענה שירביט, אלא רק את חנות התבלינים שלא נשרפה. אינך רואה, התריסה שירביט, בפוליסה נרשם "חנות פירות יבשים תבלינים וממתקים". חנות אחת, בלשון יחיד, ולא חנויות.

ללוש התקשה לקבל את סירובה של שירביט. הלוא סוכן הביטוח קרמר היה בעסק וראה שהוא מורכב משתי חנויות. גם סוכן הביטוח לא הצליח להבין את הדחייה, הרי הוא העביר לשירביט תיאור מדויק של העסק על שתי החנויות.

אולם שירביט התעקשה לא לשלם. המחלוקת מי אחראי ל"מחדל" התיאור הלא נכון של העסק המבוטח הגיעה אל שולחנו של השופט ישי קורן מבית משפט השלום בתל אביב.

שירביט אף הגדילה לעשות כאשר צרפה את סוכן הביטות שלה לדיון ותבעה אותו באמצעות הודעה לצד שלישי.

הן ללוש והן הסוכן קרמר העידו כי הביטוח נערך לשתי החנויות. הסוכן אישר כי ביקר במקום והודיע לשירביט כי העסק מורכב משתי חנויות. הסוכן אף הציג הודעת דואר אלקטרוני ששיגר לשירביט ובה תיאור מלא ומדוייק של העסק על שתי חנויותיו.

אין גם כל הגיון בטענת שירביט, קובע השופט, כאילו היה ללוש מעונין לבטח רק חנות אחת.

על רקע ההבנה המשותפת שבין ללוש לסוכן הביטוח כי הביטוח נערך עבור העסק על שתי חנויותיו, כפי שגם דיווח הסוכן לשירביט, דוחה השופט את טענת שירביט לפיה היה על ללוש ועל סוכן הביטוח לדקדק בפוליסה ולהבחין כי נרשם בה חנות בלשון יחיד ולא חנויות.

שירביט, קובע השופט, היא האחראית לניסוח מוטעה זה בפוליסה, והיא איננה יכולה לגלגל זאת לפתחם של ללוש והסוכן.

השופט דוחה את נסיונה של שירביט להיאחז בכך שהסוקר מטעמה סקר, טרם עשיית הביטוח, את חנות התבלינים בלבד. אי ביצוע סקר בחנות הממתקים, קובע השופט, נבע מהנתון השגוי שסיפקה שירביט לסוקר כי קיימת חנות אחת בלבד.

האחריות לאי ביצוע סקר בשתי החנויות רובצת על שירביט אפוא, קובע השופט.

טענת שירביט, מוסיף השופט, מהווה חרב פיפיות. על פי הטענה, עובד שירביט העתיק לפוליסה את תיאור החנות מדו"ח הסוקר. אולם זה האחרון מתייחס בדו"ח שלו ל"חנות לממכר תבלינים ופירות יבשים" בלבד, ואילו בפוליסה נרשם "חנות לממכר פירות יבשים תבלינים וממתקים". מהיכן לקח המעתיק את העובדה שהחנות היא גם חנות ממתקים? שירביט, מבהיר השופט, מבקשת לבוא חשבון עם ללוש וסוכן הביטוח על שלא הבחינו שבפוליסה נרשם חנות ולא חנויות, בעוד שהיא עצמה לא עמדה על הפער שבין תיאור החנות בפוליסה לבין התיאור בדו"ח הסוקר.

בסופו של יום דוחה השופט את טענות ההגנה של שירביט ומחייב אותה לשלם את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה. בנוסף מחייב השופט קורן את שירביט לשלם לללוש ריבית מיוחדת ועגמת נפש בסך 10,000 ש"ח, וכן לשלם הן למבוטח והן לסוכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20%, כלומר ביחד 40% מסכום תגמולי הביטוח.