מוות בחדר האטום

מלחמת המפרץ השנייה, עמדה להתחיל בליל יום ה- 17 למרץ 2003. בפועל רק 3 לילות לאחר מכן, פלשו כוחות הקואליציה, בראשות ארצות הברית, לעיראק.

בישראל היו חששות כבדים מפני התקפות טילים מעיראק. החששות התבססו על ניסיון התקפות הטילים במלחמת המפרץ הראשונה ועל איומים מפורשים של סדאם חוסיין כי ישראל תותקף.

עקב כך, עוד לפני פלישת כוחות הקואליציה, הוכרז בישראל מצב חירום. כל התושבים התבקשו להכין חדרים אטומים ולשאת עמם ערכות מגן, מחשש להתקפה כימית או ביולוגית.

גם בני הזוג אמינה וקייס סרסור מכפר קאסם, התמלאו חרדה. הם הכינו לעצמם ולארבעת ילדיהם הקטנים חדר אטום. בליל יום ה- 17 למרץ, בו עמדה המלחמה להתחיל, החליטו ההורים ללון בו יחד עם ילדיהם.

הלילה היה קר. כדי לחמם את החדר האטום, הציבו בפתחו מתקן חימום על גחלים לוחשות.

באישון הלילה, התעורר ילדם בן השלוש ויצא מן החדר. אחריו התעוררה ילדתם בת הארבע. היא הקיאה והעירה את אביה. או אז התחוורה לאב טרגדיה נוראה: אשתו וילדיו, באסם בן השתים עשרה ומוחמד בן השלוש עשרה, שכבו ללא רוח חיים.

אבי המשפחה, קייס סרסור, פנה לביטוח הלאומי, וביקש כי יכירו בו ובשני ילדיו שניצלו כנפגעי פעולות איבה.

נציגי הביטוח הלאומי סירבו. למה בכלל נכנסתם לחדר האטום, התפלאו נציגי הביטוח הלאומי, לא הייתה בכלל אזעקה.

למה חממתם את החדר בגחלים, המשיכו נציגי הביטוח הלאומי לנזוף בסרסור. זו הרשלנות שלך שגרמה למוות ולא המלחמה.

סרסור נאלץ לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב. שם יושבת וועדת ערר לנפגעי פעולות איבה, בראשות השופטת בלנש קיי.

לא קשה לקבוע כי לקראת תחילת המלחמה, שררו בכפר קאסם פחד ומתח, קובעת השופטת קיי. הפחד הזה היה הגיוני, לאור ניסיון מלחמת המפרץ הראשונה, בה עיראק תקפה את ישראל בטילים.

אכן, מודה השופטת, תושבי הכפר לא קיבלו המלצה להיכנס מייד לחדר האטום, אלא רק אם תשמע אזעקה. אולם כאשר ישנה המלצה להכין חדר אטום, אין זה בלתי סביר ואין זה מופרך, כטענת נציגי הביטוח הלאומי, כי משפחה תחליט להיכנס ולישון בחדר האטום גם ללא אזעקה.

הוא הדין בהבערת מתקן הגחלים. היה זה חודש קר בשנה. בני המשפחה נהגו מאז ומתמיד, לישון בחדר שבו בוערת אש. בנסיבות אלה, התנהגות הורי המשפחה הייתה במסגרת הסביר וההגיוני.

השופטת לא ראתה אם כן בכניסה לחדר האטום ובהבערת האש בתוכו, מחדלים רשלניים, אשר גרמו למות האם וילדיה תוך ניתוק הקשר הסיבתי למאורעות המלחמה. "יתכן שאפשר לקבוע כי היה במעשי ההורים חוסר תשומת לב, בדרגה לא גבוהה, אך לא רשלנות".

בני משפחת סרסור שנותרו בחיים, הוכרו אם כן, לאחר מאבק של שנים, כנפגעי מלחמת המפרץ השנייה וזכו להטבות להן זכאים נפגעי פעולות איבה.