אצבע קלה על ההדק

חוק חוזה הביטוח, העניק לחברות הביטוח אקדח היורה כתמי מרמה. בתיקים רבים, רבים מידי, עושות חברות הביטוח שימוש באקדח זה. הן מטיחות במבוטח: אתה רמאי, אתה גרמת לאסונך כדי לזכות בתגמולי ביטוח.

המבוטח, בנוסף לאובדן בריאותו, או רכושו, נאלץ להשקיע משאבים נפשיים וכספיים לא רק כדי להתמודד עם אסונו, אלא גם כדי להסיר את כתם המרמה.

כך קרה גם ליצחק קלדרון.

באחד הימים, ביקש קלדרון לנקות את התכשיטים שבביתו. קלדרון פנה לחנות תכשיטים וקיבל הצעה לניקוי וחידוש התכשיטים. לפתע התקשרה אליו אשתו וביקשה את עזרתו בשל תקלה ברכבה. קלדרון נחלץ לעזרתה כששקית התכשיטים תחובה בכיס מכנסיו. הוא הצליח להניע את רכב רעייתו. בהגיעו עם הרכב לביתו הבחין כי שקית התכשיטים אינה עימו.

קלדרון העריך כי שקית התכשיטים נפלה במהלך נסיונותיו לתקן את התקלה ברכב אשתו וחזר למקום. הוא חיפש את התכשיטים ופנה לעזרת עוברי אורח, אך התכשיטים לא נמצאו.

קלדרון פנה לתחנת המשטרה ודיווח על האבידה, הוא פנה גם מיידית לסוכן ביטוח של חברת הפניקס, אשר אצלה רכש ביטוח לדירתו שכלל כיסוי כל הסיכונים לתכשיטים.

הפניקס שלחה את חוקריה לקלדרון. לחוקרים סיפר קלדרון מיוזמתו על ארוע קודם של אובדן תכשיטים מלפני שנים אחדות בגינו שולמו לו תגמולי ביטוח מחברת ביטוח אחרת.

הפניקס נתפסה לגילוי זה ודחתה את תביעתו. אתה רמאי, הטיחה הפניקס בקלדרון. אתה תובע עבור אותם תכשיטים בפעם השנייה.

קלדרון נזעק להגן על שמו הטוב ופנה לבית משפט השלום ברמלה.

בבית המשפט לא הסתפקה הפניקס בטענת התרמית שהטיחה בקלדרון. היא הוסיפה כי קלדרון הפר את חובת הגילוי באשר לא גילה בעת עשיית הביטוח על המקרה הקודם שאירע עת היה מבוטח בחברת ביטוח אחרת.

השופט זכריה ימיני, בפניו הובאה התביעה, דחה את טענות הפניקס.

ביחס לטענת אי הגילוי, תוהה השופט ימיני מדוע נמנעה הפניקס מלהציג בפניו את הצעת הביטוח ממנה היה ניתן ללמוד כיצד ענה קלדרון על השאלות שהופנו אליו בעת עשיית הביטוח.

מכל מקום, קובע השופט, סוכן הביטוח של הפניקס הודה כי ידע על המקרה הקודם. בהתאם לחוק חוזה הביטוח ידיעתו כמוה כידיעת חברת הביטוח. השופט גם מדגיש כי קלדרון כלל לא ניסה להסתיר את המקרה הקודם. הרי הוא עצמו סיפר עליו לחוקרי הפניקס.

כעת עובר השופט לבחון את טענת הפניקס, לפיה קיימת זהות בין התכשיטים שעבורם פוצה קלדרון בעבר, לבין התכשיטים שאבדו כעת. השוואה בין דו"חות הסוקרים שנעשו לפני הארוע הראשון ולפני הארוע השני מוכיחה כי אין זהות וכי קיימים הבדלים בתיאור התכשיטים ובנתוניהם הטכניים, הבדלים בהם נאלץ להודות גם השמאי מטעם הפניקס שהעיד במשפט.

אשר לטענת התרמית הנסמכת על תהיות שהעלו החוקר והשמאי מטעם הפניקס, מדגיש השופט כי למרות הטענות הקשות שהעלה קלדרון כנגדם, נמנעה הפניקס מלהציג את קלטות השיחות שביצעו השניים עם קלדרון. הימנעות זו מצד הפניקס מלמדת, קובע השופט ימיני, כי יש להתייחס בכובד ראש לטענות הקשות של קלדרון כנגד החוקר והשמאי מטעם הפניקס.

המרחק בין התהיות שהעלתה הפניקס לבין תרמית הינו גדול מאוד. מוטב היה, מדגיש השופט, אילו נמנעה הפניקס מלייחס לקלדרון מרמה.

הפניקס חוייבה אפוא לשלם לקלדרון את שווי התכשיטים שאבדו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

קלדרון יצא אם כן מהמשפט צח כשלג. אולם לאור התוצאות, מובן מדוע האצבע של חברות הביטוח קלה על ההדק. עבור הטחת טענת המרמה במבוטחים, הן לא משלמות דבר. גם כשמתברר כי אין ולא היה לטענה כל בסיס.